"שואפים למחזור מכירות של 500 מיליון שקל בשנה"
חברת אימקו אימקו -1.69% המפתחת, מייצרת ומשווקת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מכניקה ואלקטרו-מכניקה לשימושים צבאיים, חתמה על עסקה רב שנתית עם משרד הביטחון בהיקף של כ-376 מיליון שקל, במסגרתו תספק למנהלת המרכבה והרק"מ (מנת"ק) במשרד הביטחון ערכות חשמל הכוללות, בין היתר, מערכות ניהול וידאו מתקדמות, מערכת ניהול מתח ורתמות.
הסכם המסגרת הרב שנתי החדש מחליף הסכם קיים בין הצדדים משנת 2020 בקשר לעסקת מסגרת רב שנתית לאספקה וייצור של ערכות חשמל ובקרה לרק"מ. במהלך השנים 2024 – 2025 צפויה קבוצת אימקו להשלים את הייצור והאספקה של המוצרים כחלק מהסכם הקיים וכן להתחיל לייצר ולספק את המוצרים כחלק מההסכם החדש.
נכון לרבעון ראשון 2024 סך צבר ההזמנות של הקבוצה עומד על כ-350 מיליון שקל. ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ-725 מיליון שקל. ייצור ואספקת המערכות יבוצע על ידי החטיבה הביטחונית של אימקו המאגדת תחתיה פעילות של שלוש חברות בת של הקבוצה: ניר אור, אימקו פרוייקטים, ו-ADTI בארה"ב.
מניית אימקו זינקה אתמול במסחר ב-19% והשלימה זינוק של 79% מחילת השנה למחיר של 32.2 שקל ושווי שוק של 161.6 מיליון שקל.
אריאל קנדל, מנכ"ל אימקו, אומר בשיחה עם ביזפורטל כי "אימקו בנויה מ-5 חברות כאשר אימקו תעשיות היא החברה האם. בתחום הביטחוני אנחנו מייצרים צגים חכמים, מרכזיות וידאו חכמות, מחשבי הרכב שנמצאים בתוך הרק"מים (רכב קרבי משוריין) כך שאנחנו מפתחים ביחד עם מנת"ק את מערכות החשמל והבקרה של הכלים. כל הרתמות החשמליות של הכלים מיוצרות בקבוצה ומעבר לכך אנחנו חותמים על חוזי תחזוקה עם משהב"ט. כמובן שתמכנו לאורך אורך המלחמה הנוכחית בתחזוקת הכלים הללו בעת לחימה עד כדי הגעה לשטח".
- אימקו מקימה חברה בת ומפעל ייצור חדש ברומניה
- אימקו בתוצאות מאכזבות, הצבר ירד; המניה נופלת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה כוללת העסקה הנוכחית? מה המשמעות עבורכם?
"גם העסקה הזו כוללת את כל ערכות החשמל, המיחשוב, ערכות צגים וכדומה. בגדול, חוץ ממערכות הנשק, כל תשתיות החשמל והמחשבים שבכלים הם מבית היוצר של הקבוצה. במקביל, ומעבר להכפלת הצבר, יש כאן משמעות בהכרה של הלקוח בנו כקבוצה שיכולה לקחת חוזים ארוכי טווח עם התחייבות לאורך שנים ולהחזיק תשתיות של כלים ופלטפורמות. זה תהליך של השנתיים האחרונות לבנות את הביטחון הזה אצל הלקוחות, כרגע זה משרד הביטחון אבל לא רק. זה כמובן מייצר יכולת לגדול בתשתיות הייצור ולשפר אותם כדי להגיע להתייעלות ורצף תפעולי במיוחד לאור הגידול בביקוש שנוצר בעקבות חרבות ברזל והמלחמה באוקראינה".
נמ"ר צה"לי. צילום: מנת"ק.
מי עוד הלקוחות שלכם מלבד משרד הביטחון?
"בארץ מדובר בכל החברות הביטחוניות, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית. בארה"ב אנחנו מוכרים גם ישירות לחברות הישראליות-אמריקאיות או האמריקאיות דרך החברה האמריקאית. כמובן שיש גם ייצוא דרך החברות הביטחוניות הגדולות כש-80% מהתפוקה שלהם היא לייצוא כך שאנחנו גם נהנים מזה דרכם".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
מה הרווחיות של המוצרים שלכם? האם מכרתם למשרד הביטחון במחיר רגיל או שהייתה הנחה?
"כאשר לקוח מתחייב לכמה שנים הוא מייצר התייעלות תפעולית שבא בין השאר לידי ביטוי בהנחה אל מול הלקוח. אני לא יכול להגיד את שיעור ההנחה המדויק אבל כן אפשר לומר שמדובר בכמה עשרות מיליוני שקלים, כאמור בעיקר לאור כך שמדובר בעסקה רב-שנתית. הרווחיות של המוצרים היא דומה לזו של שאר התעשיות הביטחוניות. הקבוצה עדיין לא לגמרי שם אבל השאיפה היא אכן להגיע לשם כאמור כמו שאר החברות הביטחוניות".
מה אתם צופים מבחינת המחזור בשנה הקרובה ומה בעוד 3 שנים?
"זה לא נתון שאפשר לדבר עליו אבל אנחנו כן צופים גדילה במחזורים, גם לאור הגידול החד בצבר שנובע בין השאר מהעסקה הנוכחית. בעתיד אנחנו רוצים להיות בין עשרת החברות הביטחוניות המובילות בארץ, כלומר מחזור מכירות של 500 מיליון שקל ומעלה בשנה".
- 2.מאבחן 06/05/2024 11:19הגב לתגובה זופשוט מאוד רק לקרוא את הדוחות הרבעוניים והשנתיים. בחוזה הענק שקבלה הרווחיות תהיה אפסית המנכל אמר את זה בראיון בעקיפין, מעין מלכ"ר.
- אחד שמבין 06/05/2024 15:52הגב לתגובה זומהדו״ח השנתי ל – 2023: מכירות: מכ – 196 מיליון (2021) לכ – 226 מיליון (2022) וכ – 266 מיליון (2023). גידול במכירות של 40 מיליון ש״ח ב – 2023. אבל צריך לזכור שהכנסות מחרבות ברזל נכנסו רק ברבעון האחרון של 2023. את רוב הגידול נראה השנה. ומבחינת הרווח? רווח תפעולי: כ – 3.5 מיליון (2021), 334,000 (2022), 19.652 מיליון (2023). כלומר הרווח הגולמי עלה בערך פי 59... אנחנו רואים שהרווח הגולמי הוא כ – 7.4% מהמכירות. עוד יש מקום לשיפור אבל מלכ״ר זה לא. סביר שהגידול במכירות יביא לניצול רב יותר של כושר הייצור ואיתו לגידול ברווחיות הגולמית. חלק מהרווח לא ירד לשורה התחתונה בגלל מחיקה חד פעמית של כ – 7.5 מיליון ש״ח – חברת בת שנמחקה. חבל, אבל אופייני להנהלה חדשה בשנתה הראשונה שרוצה ״לנקות שולחן״. זה לא יקרה שוב ב – 2024. מחזורי מחירה של מוצרים בטחוניים כבדים הם ארוכים. את השפעות הגידול ביצוא של תע״א, רפאל ואלביט עוד לא התחלנו לראות. אם קוראים את הדו״ח כמו שצריך ולוקחים בחשבון את הגידול הצפוי במכירות – בהחלט לא מלכ״ר ועוד יש לה הרבה לאן לעלות. כמובן רק דעתי, לא המלצה, שכל אחד יעשה את המחקר שלו וגו׳.
- 1.רווחיות קטנה מאד,ונפח מסחר בכלל מכה (ל"ת)אב של גד 06/05/2024 08:36הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?