טנק צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

משרד הביטחון ירכוש מקבוצת אימקו מערכות לרק"ם בכ-376 מיליון שקל

העסקה היא חלק מיישום לקחי מלחמת 'חרבות ברזל' ומהדגש של מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, לתיעדוף עסקאות לחיזוק היכולת היבשתית והרחבת ההצטיידות בכלי רק"מ

דור עצמון |

מנהל הרכש במשרד הביטחון (מנה״ר) חתם על עסקה רב שנתית עם קבוצת אימקו הישראלית בהיקף של כ-376 מיליון שקל. אימקו אימקו -3.6% מפתחת, מייצרת ומשווקת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מכניקה, ואלקטרו-מכניקה, לשימושים צבאיים.

במסגרת ההסכם, תספק קבוצת אימקו ב-6 השנים הקרובות מערכות ותתי מערכות עבור רכבי הקרב המשוריינים של צה"ל, ביניהם טנק המרכבה ונגמ"שי הנמ"ר ואיתן. אימקו תספק למנהלת המרכבה והרק"מ (מנת"ק) במשרד הביטחון ערכות חשמל הכוללות, בין היתר, מערכות ניהול וידאו מתקדמות, מערכת ניהול מתח ורתמות.

הסכם המסגרת הרב שנתי החדש מחליף הסכם קיים בין הצדדים משנת 2020 בקשר לעסקת מסגרת רב שנתית לאספקה וייצור של ערכות חשמל ובקרה לרק"מ. במהלך השנים 2024 – 2025 צפויה קבוצת אימקו להשלים את הייצור והאספקה של המוצרים כחלק מהסכם הקיים וכן להתחיל לייצר ולספק את המוצרים כחלק מההסכם החדש.

נכון לרבעון ראשון 2024 סך צבר ההזמנות של הקבוצה עומד על כ-350 מיליון שקל. ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ-725 מיליון שקל. ייצור ואספקת המערכות יבוצע על ידי החטיבה הביטחונית של אימקו המאגדת תחתיה פעילות של שלוש חברות בת של הקבוצה: ניר אור, אימקו פרוייקטים, ו-ADTI בארה"ב.

במשרד הביטחון מציינים כי מדובר בעסקה הגדולה ביותר שחתם המשרד עם קבוצת אימקו הישראלית, שתביא להתייעלות של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מהיקפה.

נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר, מניית אימקו זינקה ב-50% מתחילת השנה למחיר של 27.1 שקל ושווי שוק של 135.8 מיליון שקל.

אריאל קנדל, מנכ"ל קבוצת אימקו: "קבוצת אימקו גאה לתרום לחיזוק עוצמת צה"ל. המערכות המתקדמות שאנו מספקים הן תוצאה של שנים של מחקר ופיתוח, והן מוכחות בשדה הקרב. אנו בטוחים שהן יסייעו לביצוע המשימות בצורה יעילה ובטוחה יותר. ההסכם החדש משקף את תפקידה של קבוצת אימקו כעמוד תווך במכלול עוצמתו של הכוח המתמרן. מערכות מתוצרת הקבוצה נמצאות בשימוש מבצעי מזה מספר עשורים ואנו גאים להיבחר שוב כשותף נאמן וחשוב באספקת מערכות משמעותיות אלו. ההסכם החדש הוא נדבך נוסף בשיתוף הפעולה ההדוק בין קבוצת אימקו למשרד הביטחון. שיתוף פעולה זה מאפשר ללקוח שימוש מיטבי בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום הרק"מ".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

ברק רוזן אסי טוכמאייר
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה

הצלחה בפרוקיטי היוקרה - מכירת 137 דירות ברבעון ב-704 מיליון שקל

מנדי הניג |

ישראל קנדה ישראל קנדה 0.83%   מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה תמונה כפולה של התקדמות מצד אחד אבל לחץ מימוני מהצד האחר. ההכנסות ברבעון מטפסות לכ-402.6 מיליון שקל, עלייה של כ-25% לעומת התקופה המקבילה, בעיקר בזכות הכרה בהכנסות מפרויקטים שהגיעו לשלב ביצוע מתקדם כמו Rainbow בתל אביב ומידטאון ירושלים. במקביל, החברה מרחיבה השנה את פעילותה המלונאית, בין היתר באמצעות רכישת פעילות מלונות בראון ומיזוג חטיבת המלונות עם קבוצת DNA, מה שמוסיף לה פורטפוליו כולל של כ-4,000 חדרים בישראל וביוון.

למרות זאת, הרווח הנקי ברבעון יורד ל-68.2 מיליון שקל, לעומת 172.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-60% . הירידה מוסברת בעיקר בשחיקה בחלק החברה ברווחי חברות המוצמדות בשיטת השווי המאזני, וגידול בהוצאות מימון. ועדיין המספרים של ישראל קנדה מרשימים. ישראל קנדה מציגה תמונה טובה בהרבה משוק הנדל"ן בכללותו. מגזר היוקרה מגלה סימני התאוששות. החברה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר דיווחה כי מכרה מאז תחילת הרבעון הרביעי 137 דירות - חלקן חוזים חתומים, היתר בבקשות למכירה, בסכום מצטבר של 704 מיליון שקל.


מהנתונים המצטברים עולה כי מתחילת השנה מכרה החברה 337 דירות תמורת כ-2 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ-6.03 מיליון שקל לדירה. מדובר בהיקף יוצא דופן ביחס לשוק, במיוחד לאור קיפאון יחסי ששרר בתקופה האחרונה במכירת דירות יוקרה בתל אביב ובמרכז הארץ.

בישראל קנדה מדווחים כי בפרויקט מידטאון בירושלים נמכרו מאז תחילת השנה 261 דירות ושטחי משרדים בהיקף של כ-4,000 מ"ר. גם בפרויקט ריינבו בשדה דב בתל אביב, שממשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, נמכרו 267 מתוך 459 דירות עד כה, שיעור שיווק של כ-58%. המחיר הממוצע לדירה בפרויקט עמד על כ-81 אלף שקל למ"ר.

במקביל החלה החברה בשיווק של פרויקט PEOPLE בתל אביב, שם נמכרו 57 דירות (כולל כתבי הרשמה) תמורת כ-213 מיליון שקל. בפרויקטים מרכזיים אלה ניכרת מגמה של המשך עניין מצד קהל היעד, על אף תנאי השוק המאתגרים, הכוללים ריביות גבוהות ועלויות מימון כבדות.