בצל החשש מנטישת חברות: הקלות לחברות ישראליות הנסחרות בחו"ל
על רקע הימשכות המלחמה והחשש מפני נטישה של חברות ישראליות, וועדת החוקה של הכנסת אישרה שורה של הקלות לחברות שנסחרות בחו״ל. בין השאר צפוי החוק להקל על חברות ישראליות הנסחרות מעבר לים לבצע רכישה חוזרת של מניות מבלי לקבל את אישור בית המשפט, לצד צמצום היקף הדיווחים לרשם החברות.
התקנות החדשות מאפשרות לחברות הנסחרות בחו"ל מסלול מקל לבצע buy back (רכישה חוזרת) של מניות, מהלך שכיח בשווקים בארה"ב. במצב הקיים כיום, החוק בישראל דורש שאם אין לחברה רווחים ראויים לחלוקה, כפי שקורה בחברות הייטק רבות, אישור בית המשפט לביצוע החלוקה. זאת בזמן שהדבר כלל לא נדרש בארה"ב, ועשוי להעמיד לדעת המחלקה למשפט כלכלי במשרד המשפטים, שגיבשה את התקנות, את החברות שמעוניינות לבצע רכש חוזר, בעמדת נחיתות מול מתחרותיהן הזרות שלא נדרשות לעבור הליך דומה. על פי המוצע, החברות יוכלו להימנע מפניה לבית המשפט אם הנושים (שעליהם אישור בית המשפט נועד להגן) לא יתנגדו לכך.
בנוסף התקנות עוסקות בצמצום היקף הדיווחים של חברות הנסחרות בחו"ל לרשם החברות בשים לב לדיווח לבורסה; באופן הודעה על קיומו או העדרו של ענין אישי בכתב הצבעה כך שיותאם למערכת ההצבעות הזרה; אופן עריכת כתבי הצבעה שיעלה בקנה אחד עם הנוהג בשוק הרלוונטי; ובמועד הקובע לעניין הזכות של בעל מניות להשתתף באסיפה כללית כך שיתאפשר לחברות אמריקאיות להפיץ את חומרי האסיפה באופן מקוון ולחסוך עלויות משמעותיות.
לצד זאת, התקנות כוללות גם הרחבת תחולה של הקלות שחלות כיום על חברות שנסחרות בחו"ל בלבד, גם לחברות דואליות. תכליתם של הסדרים אלה, לצד האפשרות להתמודד בשווקים הזרים בתנאים שוויוניים ככל האפשר, היא לחזק את מנגנון הרישום הכפול שיש לו תרומה משמעותית לבורסה המקומית הן מבחינת מחזורי מסחר והן מבחינת היקף ההון הרשום למסחר.
- ההקלות יבוטלו והקבלנים בצרות: "פרויקטים ייתקעו או שהמחירים יעלו"
- מענק חלף אבטלה: מי צפוי להיות זכאי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, כדי לצמצם את החשיפה המוגברת של החברות הישראליות להשתלטויות עוינות בשוק הזר, חשיפה שקיימת בשל הכפיפות לדין הישראלי, התקנות קובעות רף החזקות גבוה יותר מהקבוע בחוק עבור חברות אלה, שיידרש בעל מניות להחזיק כדי להציע מועמד לדירקטוריון או לדרוש כינוס אסיפת בעלי מניות מיוחדת.
התקנות נועדו להקל בתחולת דיני החברות הישראליים על חברות שנסחרות בבורסות זרות, בעיקר בארה"ב, באופן שיאפשר להן לפעול בתנאים רגולטוריים דומים למתחרות שלהן באותם שווקים. כיום ישנן כ-200 חברות ישראליות שרשומות למסחר בבורסות בחו"ל, כאשר כ-50 מהן חברות דואליות הנסחרות במקביל גם בבורסה בתל אביב וכלל ההקלות יחולו באופן זהה גם עליהן.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
