רונן גינזבורג מנכל דניה סיבוס
צילום: רמי חכם
דוחות

המלחמה בדרום ניכרת בדוחות דניה סיבוס - ירידה של 16% ברווח הרבעוני

אחרי 3 רבעונים טובים, המלחמה הפילה את הרבעון הרביעי של דניה וכנראה של הענף כולו אך הצליחה לשמור על עלייה ברווחים בשנה כולה; הפועלים הפלסטינים כבר לא יחזרו, אלו מהמזרח ברחו לארצות מוצאם - וחברות הנדל"ן והתשתיות מחפשות חלופות; האם הרבעון הרביעי של 2023 הוא הרבעון הראשון של רבעונים רבים בהם נראה השפעה מהותית של המלחמה על הענף?
דור עצמון | (3)

חברת הבנייה והתשתיות דניה דניה סיבוס 0% הכניסה ב-2023 כולה כ-5.4 מיליארד שקל, גידול של 21% לעומת הכנסות של כ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2022. הכנסות החברה ברבעון הרביעי לשנת 2023 הסתכמו בכ-1.3 מיליארד שקל ירידה של כ-9% ביחס להיקף המחזור ברבעון השלישי כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל".

ולמרות זאת, הרווח הנקי של החברה לשנת 2023 הסתכם בכ-196.1 מיליון שקל, גידול של 11% לעומת רווח נקי של כ-175.3 מיליון שקל בשנת 2022 - מה שמעיד על איתנות פיננסית בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. ברבעון הרביעי לשנת 2023 עמד הרווח הנקי של החברה על כ-41 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-49 מיליון שקל ברבעון הרביעי לשנת 2022.

הצניחה החדה ברבעון הרביעי הייתה צפויה - המלחמה בדרום גרמה להיעדר פועלים רבים שבחלקם הלא מבוטל הגיעו מרצועת עזה ומשטחי הרש"פ, פועלים שלא בטוח שכבר יחזרו, במקביל לבריחה של פועלים רבים אחרים מהמזרח חזרה למדינת המוצא שלהם. אין צפי לסיום המלחמה ולכן גם אין צפי לחזרה של העובדים - וגם כשזאת תיגמר, זה כעט וודאי שענף הבנייה והתשתיות בישראל יצטרך למצוא מעתה פועלים אחרים ולהיפרד מאלו איתם נהג לעבוד במשך עשרות שנים. אין ספק שחברות הנדל"ן בבעיה קשה ולא מן הנמנע שהרבעון הרביעי של 2023 הוא רק הרבעון הראשון של רבעונים רבים בהם נראה השפעה מהותית של המלחמה על הענף כולו.

צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף שנת 2023 הסתכם הצבר בכ-13.3 מיליארד שקל, וזאת לעומת צבר של כ-11.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2022. בשנת 2023 נכנסו לצבר ההזמנות פרויקטים בהיקף כולל של מעל 5.9 מיליארד שקל ולאחר תאריך המאזן ועד מועד פרסום הדוחות, נכנסו לצבר פרויקטים נוספים בהיקף כולל של כ-776 מיליון שקל. 

בתקופת הדוח החברה הוכרזה ביחד עם שותפים כזוכה בפרויקט הזכייני של הקו הכחול בירושלים בהיקף כולל של כ-9 מיליארד שקל. הפרויקט במרכיב הביצוע ההנדסי שלו, צפוי לתרום לתוספת משמעותית לצבר ההזמנות של החברה בשנים הקרובות.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם לסך של כ-269.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-155.6 מיליון שקל בשנת 2022. בקופת החברה כ-933 מיליון שקל ולחברה אין חוב תאגידי. הכנסות המימון נטו הסתכמו ברבעון הרביעי בכ-6.3 מיליון שקל, ובשנת 2023 הסתכמו בכ-26.3 מיליון שקל. הכנסות המימון נבעו בעיקר מהכנסות מריבית על פיקדונות.

דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בהיקף של 40 מיליון שקל. מדובר בחלוקה ה-12 ברציפות מאז הפיכתה של דניה לחברה ציבורית. בגין שנת 2023 חילקה החברה במצטבר דיבידנדים בהיקף של 160 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה ביום 31.12.2023 הסתכם בכ-759 מיליון שקל, וזאת לעומת הון עצמי של כ-705 מיליון שקל בסוף שנת 2022.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר, מניית דניה סיבוס ירדה בכ-6.5% מתחילת השנה למחיר של 94.8 שקל ושווי שוק של 2.97 מיליארד שקל.

רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה: "דניה ממשיכה להבטיח את מקומה כחברת הבניה והתשתיות המובילה בישראל, המתמחה בתכנון, ביצוע וניהול פרויקטים באופן איכותי, בטיחותי ומהיר ולשביעות רצונם של מזמיני העבודה שלה. דניה מסכמת את שנת 2023 בצמיחה משמעותית במחזורים, ברווח ובצבר ובכוונתה להמשיך במגמה זו, תוך יישום האסטרטגיה של החברה בביצוע השקעות נבונות והשתתפות בפרוייקטי PPP.

"גם בתקופות קשות אלה למדינת ישראל, דניה משקיעה את מלוא משאביה על מנת להמשיך ולהוביל את בנייתה של הארץ במלוא הכוח ולתרום להנעת הכלכלה הישראלית, בה היא מאמינה, תוך מתן דגש על יתרונותיה כקבוצה בעלת מספר חברות בנות בתחומים הסינרגטיים לפעילותה, בין היתר בעלות בתאגיד כוח אדם זר המאפשר לדניה יתרון בהעסקתם של עובדים זרים".

יעקב לוקסנבורג, יו"ר דירקטוריון דניה: "דניה מסיימת את שנת 2023 ואת הרבעון הרביעי ומציגה תוצאות מצוינות ומגמת צמיחה מצוינת. מצבה הפיננסי האיתן של דניה והעדר החוב התאגידי שלה, מאפשרים לה לצלוח גם את התקופה המורכבת הזו בכלכלה הישראלית ולסיים את שנת 2023 בצמיחה בכל הפרמטרים. בתחומי הפעילות המצויים בליבת הפעילות של דניה, אנו מעריכים כי צפוי גידול בביקוש לשירותי בניה הן בתחום המגורים והן בתחום התשתיות, שהינם נדבך חשוב בצמיחתו של המשק הישראלי, אשר יקבלו ביטוי גם בתקציבים משמעותיים מצד המדינה המיועדים לשם כך".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זאת ירידה חחחחחח רק יתחיל מהצפון הירידות יגיעו מע 09/03/2024 20:59
    הגב לתגובה זו
    זאת ירידה חחחחחח רק יתחיל מהצפון הירידות יגיעו מעל 40%, מהצפון שזה מתחיל זה כל נקודה במדינה מפחיד
  • 2.
    גדי 07/03/2024 22:54
    הגב לתגובה זו
    טחרי האסון בחניון ברחוב הברזל החברה היתה צריכה להיסגר לצמיתות. רק במדינת החלטורה והקומבינה נותנים לחברה כזאת להמשיך להתקיים
  • 1.
    בובליל 07/03/2024 13:54
    הגב לתגובה זו
    החברה מבצעת עם ליקויי בניה בהיקף מזעזע. ומנסה להשתפר על ידי הגדלת המחלקה המשפטית שלה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?