יוני פנינג
צילום: ביזפורטל

שוק התעסוקה החזק בארה"ב עלול לעכב את הורדת הריבית גם בישראל

עמית בר | (7)

נתוני התעסוקה הראו גידול של 353 אלף משרות במשק האמריקאי. הנתון הזה של ינואר היה הרבה מעל הציפיות והוא בעצם מלמד שהכלכלה האמריקאית חזקה, אפילו חזקה מדי. שוק עבודה חזק שבמקביל לגידול המרשים במשרות חדשות, גם מלווה בעליית שכר של 4.5% בשנה, זה נתון לכאורה טוב, אבל הוא מלמד על מצב טוב של העובדים ועל תרחיש של המשך ביקושים ועלייה באינפלציה.

הפד' חושש מאוד מהתחממות בשוק העבודה וזה יגרום לו בסיכוי גבוה שלא להוריד את הריבית בהחלטה הבאה. אלא אם עד אז יתפרסמו נתונים נוספים שיתמכו בהורדה. צריך לזכור שהריבית היא כלי למלחמה באינפלציה ואחד הגורמים שמנבאים אינפלציה הוא מצבו של שוק העבודה. מצב טוב כמו שנגלה בפרסום הנוכחי מלבה אינפלציה ומנוגד לרצונות של הפד.  

יוני פנינג, אסטרטג המאקרו של ההשקעות של בנק מזרחי טפחות, אומר כי "הנתון היום מייצג עלייה ראויה לציון בקצב גיוס העובדים ביחס לחודשים האחרונים. ברמות האלה, הוא גם גבוה משמעותית מקצב הגידול הכללי של האוכלוסייה האמריקאית, זו שנמצאת שם באופן חוקי, וכנראה שגם זו שלא. בפרט, בשנתיים האחרונות התוספת למספר המועסקים הביאה את שיעור ההשתתפות בשוק לרשום עלייה של קרוב ל-2%. ולמרות היציבות ברמת 62.5% היום, הוא קרוב מאוד לרמות טרום הקורונה. אם נקזז מזה את אלה שהעדיפו לנצל את הקורונה כדי לצאת לפנסיה מוקדמת, או שזו נכפתה עליהם, אנחנו כבר בשוק תעסוקה שדיי סיים להתאושש.

 

"מצב כזה, קל מצד אחד להסביר את היציבות בשיעור האבטלה הנמוך הנוכחי. מצד שני, הדינמיקה של תקופת הקורונה מחייבת לדעתנו נקיטת נק' מבט חשובה: משחק הכסאות התעסוקתי של לאחר הקורונה גרם ליותר אנשים להחליף עבודה בשלוש השנים האחרונות. במובן זה יש פחות מהם שמחפשים עבודה כעת – הם הרי בדיוק מצאו אחת.

"העלייה הניכרת היום בשכר השעתי, גם אם זו טובה לכשעצמה, היא כנראה כאב הראש הגדול ביותר של הפד. עם זאת, גם כאן הרבה מתוספות השכר בשנה האחרונה נבעו מאותם עובדים שהחליפו עבודה, ושיפרו את התנאים שלהם בדרך. על זה ניתן להוסיף כמובן תיקונים, מאוחרים יש לומר, לאינפלציה הגבוהה של השנים האחרונות. וכפועל יוצא, זו מורגשת, וכנראה שתמשיך להיות מורגשת בחודשים הבאים.

 

"בימים האחרונים, המשכנו לראות את ציפיות השוק נעות סביב הסתברות בסדר גודל של 30%-40% להורדת ריבית של הפד, במרץ. וסביר שהנתון הגבוה של היום ימתן את זה. יכול להיות שנתוני המאקרו הבאים כן ידחפו מעלה את ההסתברות שנזכה להקלה מוניטרית במרץ.  עד אותה הודעה של הפד צפויים לנו שני מדדי מחירים של ה-BLS, מדד מחירים אחד של ה-PCE, ודוח שוק תעסוקה נוסף. אבל בראייה המקומית, הסיכוי שבנק ישראל יבחר להוריד ריבית בעוד שלושה וחצי שבועות התמתן משמעותית אחרי הנתון היום".

פנינג מקשר בין הריבית בשוק האמריקאי לריבית בשוק המקומי ובצדק. בנק ישראל עוקב מקרוב אחרי מה שקורה בשוק האמריקאי. ברגע ששם הריבית לא תרד או שקצב ההורדה יירד, זה ייפגע בקצב ההורדה אצלנו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אצלנו משק בהתכווצות אינםלציה ברמה של 2 2.5 אחוז עם 04/02/2024 10:16
    הגב לתגובה זו
    אצלנו משק בהתכווצות אינםלציה ברמה של 2 2.5 אחוז עם ריבית שלא מתאימה ודולר 3.64
  • 5.
    בגלל נגיד פחדן (ל"ת)
    משה ראשל"צ 04/02/2024 07:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דודי 03/02/2024 19:10
    הגב לתגובה זו
    אם התכוונת להרעה אז נכון עלול אבל אם התכונה לטובה אז צריך להיות עשוי עברית שפה קשה
  • 3.
    שחף 03/02/2024 15:51
    הגב לתגובה זו
    וכרגע זה לא נראה שהמדד הקרוב ירד מתחת ל3...קמו קודמו שציפו כבר לבדיקת קו התנגדות.
  • 2.
    עוד לא ראו את מדד ינואר וכבר קופצים (ל"ת)
    אל תקפץ כמו נאד נפוח 03/02/2024 14:34
    הגב לתגובה זו
  • כשתראה את המדדים הקרובים אתה לא תקפוץ, תאמין לי (ל"ת)
    העורב 04/02/2024 08:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחחחחחחחחחחחחח 03/02/2024 12:01
    הגב לתגובה זו
    המשק חזק - כלכלה חזקה - חחחחחחחחחחחחחחחחחחח ------ ישראבלוף!!!!!!!!!!!!!!!!!
בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק -0.92%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.