רשות התחרות מתנגדת לעסקת הראל-ישראכרט
אם היה מי שחשב שבגלל שכלל כלל עסקי ביטוח -6.12% קיבלה אישור לרכוש את מקס - גם מיזוג הראל-ישראכרט ילך בצורה חלקה - הבוקר מתברר שזה ממש לא הולך להיות פשוט.
אחרי שהודיעו על הארכה למועד האחרון לקבלת אישור רשות התחרות למיזוג, הראל הראל השקעות -2.74% וישראכרט ישראכרט -0.8% קיבלו היום הודעה מהרשות המציינת כי העסקה מעלה "חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות" בתחום ביטוח הבריאות, וזאת עקב שילוב אפשרי של המידע המצוי בידי הצדדים.
הרשות ציינה כי לא קיבלה החלטה סופית בנושא, ושניתנת לחברה אפשרות להשמיע את טענותיה בפני מ"מ הממונה על התחרות בטרם קבלת החלטה סופית בנוגע לבקשת המיזוג. לעמדתה של ישראכרט אין מקום לחשש זה, ובכוונתה להביא את טענותיה בפני מ"מ הממונה על התחרות כאמור במכתב.
כאמור, רשות התחרות מתעכבת כבר זמן מה במתן האישור למיזוג, ועכשיו מתברר למה. המועד האחרון המקורי לקבלת אישור הרשות היה ה-12.11, אבל באותו יום הודיעו החברות כי הן מאריכות את המועד האחרון ל-31.12, ובמידת הצורך גם ל-2024.
- הכל נשאר במשפחה - האם חברות משפחתיות טובות למשקיעים?
- ב-200 מיליון שקל: המבורגר מוכרים לכלל מניות הראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק ישראל כבר אישרו את המיזוג, אבל האישור החושב הוא כמובן של רשות התחרות, וגם בשתי החברות היו אופטימיים לקראת סגירת העסקה שכבר נגררת יותר ממה ששני הצדדים היו רוצים.
ממה חוששת הרשות?
רשות התחרות חוששת שיהיה מעבר של מידע מחברת ישראכרט לחברת הראל. ראשית, היא יכולה להגביל את העברת המידע בדיוק כפי שהיה במקרה של כלל ביטוח ומקס. איסור כזה משמיט את האפשרות להעברת מידע, אלא אם מדובר בחברות והנהלות לא שומרות חוק.
החשש מתרכז בכך שהחברות ינתחו את המידע בישראכרט לטובת הבנת צרכי הלקוחות בביטוח בריאות. בפועל, זה כמעט ולא קיים, כי ניתוחי המידע בכרטיסי האשראי אינו מפורט ואינו מפרט את כל תהליך הרכישה לרבות תהילך המו"מ, הסקר של הלקוח, ההצעה וכו'. המודלים של הפקת מידע מפעולות רכישה בכרטיסי אשראי ובטח ובטח בתחום ביטוחי הבריאות הוא לא כזה מובהק. ושוב - כל זה בהנחה שברשות סבורים שהחברות יעברו על החוק.
למה כלל כן והראל לא?
הטיעון של רשות התחרות מגוחך. אפשר להגביל את העברת המידע. הם יודעים זאת וככה הם עשו במיזוג של כלל ומקס. האמת היא מאוד פשוטה - מלכתחילה לא היה צריך לאשר את המיזוג של כלל ומקס ולא את הראל וישראכרט פשוט כי ככה נוצרות מפלצות. מפלצות חזקות שמשתרעות על פני מספר תחומים פיננסים שעוד לא ניתן אפילו להבין את הסינרגיות והכוח העודף שיהיה להם בהמשך.
- 13.לרון 14/12/2023 12:18הגב לתגובה זואך בירידה אני קונה
- 12.לרון 14/12/2023 12:17הגב לתגובה זושלא תאושר,יבואו כרגיל מחו"ל ואז כאילו תהיה תחרות,ראו קרפור ממש תחרות ללא תנאי וסייג
- 11.המגיב 13/12/2023 19:57הגב לתגובה זואנחנו בישראל. הם יודעים שלא יעשו להם כלום, ולכן אין תמריץ לציות. חוץ מזה - כל כך הרבה רעש היה על הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ועכשיו מאפשרים לגופים קרטליים אחרים להשתלט על חברות כרטיסי האשראי. מעניין מי תכנן את זה כך.
- 10.שקד 13/12/2023 07:44הגב לתגובה זואת רשתות כפר השעשועים ועידן 2000 מאז המיזוג שהועבר ללא אישור מתחת לשטיח הרשתות מתאמות מחירים ופועלות יחד במסווה של רשתות שמתחרות לכאורה. הכל שם ביחד אפילו הזכיינים מחזיקים גם כפר ועידן באותה עיר .עובדים על הצרכן והמנכל רק עסוק בלכתר ערים לפי אינטרסים.
- 9.אבי 12/12/2023 14:59הגב לתגובה זואפס תחרות בשוק כרטיסי האשראי שגם ככה מדשדש והחברות עושות עלינו הון
- 8.מ. כהן 12/12/2023 11:41הגב לתגובה זוקנינו, חטפנו, הגדלנו.תרגעו, כל מניה נסחרת ע"פ נתונים חדשים שמתקבלים והם שקובעים את מחיר המניה, וע"פ הנתון החדש, ישרכארט לא מציאה, צריך להבין שהולכת להיות תקופה לא פשוטה לחברות האשראי, הפרשות הולכות וגדלות להפסדיי אשראי, וכן במידה והעיסקה עם הראל לא תצא לפועל, מחיר המניה לא זול, למרות הירידה היום.
- 7.רואה למרחק 12/12/2023 11:08הגב לתגובה זוהיו הרבה ביקורות על אישור העסקה והרבה ביקורות על אי אישור העסקה בטח לאחר כלל מקס. עושים שרירים, רוצים להראות שהקשו עד הסוף, שכלל וישראכרט יבנו חומה משוכללת בינהם וכמובן לא יעברו על החוק ואז יאשרו. אם הטענה שרכישה כזאת נותנת יתרון לא תחרותי אז שהרי כבר עשו את זה עם כלל - מקס. אז מה יוצא? שנותנים לכלל את היתרון ולאחרים לא? אין פגיעה בתחרות יותר גדולה מזו. רשות התחרות היא גוף שקיומו מבורך, אבל הסחבת הזאת לא עושה טוב לעסקים בישראל.
- 6.סמי 12/12/2023 10:53הגב לתגובה זוהזדמנות קניה להבנתי בירידה חדה. בסוף יתקבל אישור.
- 5.הנביא יחזקאל 12/12/2023 10:48הגב לתגובה זוקצת שרירים להראות שמקשים ולא הכל קל, רוצים משתי החברות תשובות ופתרונות יותר קשיחים. אין סיבה לאשר את כלל ומקס ולא לאשר את העסקה הזאת. תכף גם כאל תהיה על המדף. רשות התחרות לא יכולה להצהיר שהחברות בעצם עומדות לעבור על החוק ולהעביר מידע. כל עוד הראל תמשיך להתעקש על העסקה ותציג פתרונות העסקה תעבור.
- 4.אנונימי 12/12/2023 10:33הגב לתגובה זוסכום קטן שיהיה קצת דרמה ומתח לכמה ימים (:
- 3.יהושוע 12/12/2023 10:19הגב לתגובה זומייצר מפלצת פיננסית שאח"כ יצטרכו לפרק. הבעיה היא איך מפרידים בין כלל לבין מקס, אחרי שנתנו אישור.
- חוני 12/12/2023 11:15הגב לתגובה זואי אפשר גם לאשר לאחד ולא לאשר לשני באותם התנאים, יוצר הרבה יותר נזק
- 2.סתם אחד 12/12/2023 10:14הגב לתגובה זוהמבין יבין
- ניצן 12/12/2023 11:12הגב לתגובה זוחברות ביטוח מחפשות צמיחה וישראכרט היא צמיחה לא אורגנית
- 1.סטודנט 12/12/2023 10:05הגב לתגובה זוברור שלמישהו שם יש עניין אישי, למרוח את הזמן ככל הניתן ואז להמציא תירוץ מצוץ מן האצבע.

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?
מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?
אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.
כל זה התרחש על רקע שיפור
דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר
כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.
מאחורי הראלי
הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם
למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום,
כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.
ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.
- מחירי ביטוח הרכב צפויים לרדת לקראת סוף השנה
- מנורה מצטיינת בשירות הפנסיה, אבל יכולה להשתפר בחלק משירותי הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו
משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.

קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי
קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת
השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים
הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים
ובחברת קאטרפילר.
קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם.
חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט".
מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.