סיפיה
צילום: DMS Andy

ליאון רקנאטי ישקיע עד 11.4 מיליון שקל בסיפיה וויז'ן; המניה קופצת

החברה דיווחה היום שהתקשרה עם חברה של רקנאטי בהסכם השקעה בסכום של עד 3 מיליון דולר בתמורה ל-12.15% מהחברה, מה שמקף פרמיה של 8%; בנוסף, החברה נמצאת במו"מ עם חברה הקשורה לדירטור ויינשטיין לקבלת הלוואת הון סיכון בסך 6 מיליון דולר
רוי שיינמן |

סיפיה וויז'ן  סיפיה וויז'ן -1.54%  מדווחת היום על התקשרות עם חברת Insight Capital Ltd. של ליאון רקנאטי בהסכם השקעה של סכום של עד 11.4 מיליון שקל (3 מיליון דולר). ההשקעה תבוצע בשלושה שלבים - בשלב הראשון החברה של רקנאטי תשקיע 3.8 מיליון שקל במזומן בתמורה ל-6.33 מיליון מניות ואוציה לרכישת 2.53 מיליון מניות. בשלב השני יושקעו 3.8 מייון שקל נוספים בתמורה לאותו מספר מניות ואופציות, ובשלב השלישי יושקעו 3.8 מיליון שקל נוספים, באותה תמורה. מחיר מימוש האופציות הוא 75 אגורות למניה.

אחרי השלמת השלבים תחזיק החברה של רקנאטי ב-12.15% מסיפיה וויז'ן, ובמידה והאופציות ימומשו יחזיק רקנאטי ב-14.1% מהחברה, מה שיהפוך אותו למחזיק השני הגדול ביותר אחרי הדירקטור  אלכסנדר ויינשטיין שמחזיק ב-16.8% מהחברה. בנוסף, במסגרת ההסכם נאמר שבמידה והחברה תגייס במהלך 12 החודשים הבאים הון לפי שווי הנמוך מ-46 אגורות למניה, רקנאטי יהיה זכאי להקצאה נוספת של מניות החברה, ללא תמורה, אשר תביא את השקעתו בחברה למחיר האפקטיבי החדש. בנוסף, רקנאטי ימנה דירקטור מטעמו לדירקטוריון סיפיה וויז'ן. 

בחודש ספטמבר זכתה סיפיה וויז'ן במכרז של יצרנית הרכב הסינית צ'רי. במסגרת הזכייה, תוטמע מערכת ה-Driver Sense לניטור נהג של החברה ב-10 דגמי רכב נוספים (Design Wins) המצטרפים ל-8 דגמים אחרים של Chery בהם כבר זכתה סיפיה (סה"כ 18 דגמים). 

הדוחות האחרונים (מחצית 1) של החברה עדיין לא הביאו את הבשורה לה מחכים המשקיעים - ההכנסות קטנו ב-16%, בעקבות הודעה נקודתית של לקוח מהותי של החברה על הפסקת ייצור מודל אחד, אבל החברה המשיכה לשרוף מזומנים - סך המזומנים ושווי מזומנים נכון ל-30 ביוני 2023 הסתכם בכ-10.5 מיליון דולר, בהשוואה למזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-16.1 בתקופה המקבילה. 

המניה זינקה מתחילת חודש יולי עד לשער של 1121 אגורות, אבל התרסקה עד ספטמבר ביותר מ-50%. מאז המניה עולה יחסית ביציבות ועלתה מאז תחילת חודש ספטמבר ב-33%, כאשר ההודעה היום מקפיתה אותה למעלה ב-9%.

סיפיה ויזן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').