אייס
צילום: תמר מצפי

מולטי-ריטייל לא תעמוד בקובננטים מול הבנקים

בפעם השניה בתוך שנה: רשת אייס לא עומדת בתנאים מול הבנקים. לפני מספר חודשים ביצעה הנפקת זכויות כחלק מעמידה בקובננטים הקודמים מול הבנקים, אך שוב לא עומדת בהן. מאז הנפקת הזכויות צללה מניית החברה ביותר מ-60%
אלי שמעוני | (3)

מניית חברת הקמעונאות מולטי ריטייל  מולטי ריטייל -1.16% , המפעילה את רשת ACE, לא תעמוד בקובבנט (אמת מידה פיננסית) מול הבנקים. חברת הקמעונאות, שבשליטת קרן קדמה, דיווחה כי בשל מלחמת "חרבות ברזל" וירידת הפעילות המסחרית במשק אשר משפיעה בעיקר על מגזר עיצוב הבית היא צופה שלא תעמוד באמת המידה הפיננסית לה התחייבה כלפי הבנקים, והיא מנהלת מו"מ מול המלווים לצורך עידכון התנאים. זו לא הפעם הראשונה שהחברה לא עומדת בתנאי ההלואה מול הבנקים. כבר לפני מספר חודשים הודיעה החברה כי לא תעמוד בתנאים מול הבנקים. לצורך כך עידכנה כבר בעבר את תנאי הלוואות מול הבנקים. במסגרת עדכון ההתניות (הקודם) התחייבה מולטי-ריטייל לבנקים ש-EBITDA המצטברת (המנוטרלת IFRS 16) לתקופה של 12 חודשים לא תפחת ב-2023 מ-15 מיליון שקל, ותגיע עד ל-25 מיליון שקל בסיום 2024.  הפרת ההתניות בפעם הקודמת הביאו את קרן קדמה, בעלת השליטה במולטי-ריטייל, לצאת בהנפקת זכויות לפני כארבעה חודשים במטרה לחזק את מבנה ההון בחברה. המניות שהונפקו במסגרת הזכויות תומחרו ב-5.8 שקלים למניה. אלא שגם צעד זה לא עצר את התדרדרות המניה, וכיום היא נסחרת במחיר של 2.2 שקלים, כ-62% מתחת למחיר בהנפקת הזכויות.

כעת נאלצת החברה, שבניהולו של איציק אוזנה, לפתוח בשיחות מחודשות מול הבנקים לאחר הדיווחה כי ה-EBITDA המצטברת של החברה בדוחותיה הכספיים ל-2023 (סוף השנה) תפחת מסך של 15 מיליון שקל. הרשת נמצאת בבעיות כבר תקופה לא מבוטלת. החברה שהונפקה במרץ 2021 לפי שווי שוק של 480 מיליון שקל נסחרת כיום ב-60 מיליון שקל בלבד. מולטי ריטייל נכנסה לבורסה, כאמור, במרץ 2021, תחת השם אייס קמעונאות. החברה נישאה על גלי ההצלחה בתקופת הקורונה. בתקופת סגרי הקורונה הביקושים למוצרים בתחום השיפוצים, מוצרי החשמל והריהוט נחשבו חזקים באופן יוצא דופן, ואייס סיפקה בדיוק את המוצרים שנתנו מענה לצרכנים. מאז ניסו מנהלי מולטי ריטייל להפוך למעצמה קמעונאית - החברה רכשה את  ביתילי, אורבן ואי.די דיזיין בתמורה ל-108 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ביתי לי-פחחחח 16/11/2023 20:42
    הגב לתגובה זו
    ביתי לי-פחחחח
  • 2.
    עובד לשעבר בהום סנטר 16/11/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    עבדתי שם בתור סטודנט אבל תמיד הבנתי בכלי עבודה ועשה זאת בעצמך, באייס והום סנטר קרה אותו התהליך, העיפו משם עובדים מקצועיים שהם במקור בעלי מקצוע שעשו הסבה למכירות, לרוב בגלל גיל או בעיות בריאות ולקחו עובדים שיכלו גם למכור בשמים בסופר פארם ולא מבינים או רוצים להבין כלום. במקום שמתעסק בכלי עבודה, ברגים, נורות צריך לדעת מה אתה מוכר וצריך לדעת על מה אתה מדבר היו המון פאדיחות שם והקהל הבין שבשביל ריהוט זול יש את איקאה ובשביל כל השאר יש טמבוריות וחנויות לציוד טכני. אין סיבה להגיע לא לאייס ולא להום סנטר.
  • 1.
    שילמדו מהום סנטר וימצאו קרן השקעות מטומטמת שתממן אותם (ל"ת)
    קארים 16/11/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?