אייס
צילום: תמר מצפי

מולטי-ריטייל לא תעמוד בקובננטים מול הבנקים

בפעם השניה בתוך שנה: רשת אייס לא עומדת בתנאים מול הבנקים. לפני מספר חודשים ביצעה הנפקת זכויות כחלק מעמידה בקובננטים הקודמים מול הבנקים, אך שוב לא עומדת בהן. מאז הנפקת הזכויות צללה מניית החברה ביותר מ-60%
אלי שמעוני | (3)

מניית חברת הקמעונאות מולטי ריטייל  מולטי ריטייל 0.23% , המפעילה את רשת ACE, לא תעמוד בקובבנט (אמת מידה פיננסית) מול הבנקים. חברת הקמעונאות, שבשליטת קרן קדמה, דיווחה כי בשל מלחמת "חרבות ברזל" וירידת הפעילות המסחרית במשק אשר משפיעה בעיקר על מגזר עיצוב הבית היא צופה שלא תעמוד באמת המידה הפיננסית לה התחייבה כלפי הבנקים, והיא מנהלת מו"מ מול המלווים לצורך עידכון התנאים. זו לא הפעם הראשונה שהחברה לא עומדת בתנאי ההלואה מול הבנקים. כבר לפני מספר חודשים הודיעה החברה כי לא תעמוד בתנאים מול הבנקים. לצורך כך עידכנה כבר בעבר את תנאי הלוואות מול הבנקים. במסגרת עדכון ההתניות (הקודם) התחייבה מולטי-ריטייל לבנקים ש-EBITDA המצטברת (המנוטרלת IFRS 16) לתקופה של 12 חודשים לא תפחת ב-2023 מ-15 מיליון שקל, ותגיע עד ל-25 מיליון שקל בסיום 2024.  הפרת ההתניות בפעם הקודמת הביאו את קרן קדמה, בעלת השליטה במולטי-ריטייל, לצאת בהנפקת זכויות לפני כארבעה חודשים במטרה לחזק את מבנה ההון בחברה. המניות שהונפקו במסגרת הזכויות תומחרו ב-5.8 שקלים למניה. אלא שגם צעד זה לא עצר את התדרדרות המניה, וכיום היא נסחרת במחיר של 2.2 שקלים, כ-62% מתחת למחיר בהנפקת הזכויות.

כעת נאלצת החברה, שבניהולו של איציק אוזנה, לפתוח בשיחות מחודשות מול הבנקים לאחר הדיווחה כי ה-EBITDA המצטברת של החברה בדוחותיה הכספיים ל-2023 (סוף השנה) תפחת מסך של 15 מיליון שקל. הרשת נמצאת בבעיות כבר תקופה לא מבוטלת. החברה שהונפקה במרץ 2021 לפי שווי שוק של 480 מיליון שקל נסחרת כיום ב-60 מיליון שקל בלבד. מולטי ריטייל נכנסה לבורסה, כאמור, במרץ 2021, תחת השם אייס קמעונאות. החברה נישאה על גלי ההצלחה בתקופת הקורונה. בתקופת סגרי הקורונה הביקושים למוצרים בתחום השיפוצים, מוצרי החשמל והריהוט נחשבו חזקים באופן יוצא דופן, ואייס סיפקה בדיוק את המוצרים שנתנו מענה לצרכנים. מאז ניסו מנהלי מולטי ריטייל להפוך למעצמה קמעונאית - החברה רכשה את  ביתילי, אורבן ואי.די דיזיין בתמורה ל-108 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ביתי לי-פחחחח 16/11/2023 20:42
    הגב לתגובה זו
    ביתי לי-פחחחח
  • 2.
    עובד לשעבר בהום סנטר 16/11/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    עבדתי שם בתור סטודנט אבל תמיד הבנתי בכלי עבודה ועשה זאת בעצמך, באייס והום סנטר קרה אותו התהליך, העיפו משם עובדים מקצועיים שהם במקור בעלי מקצוע שעשו הסבה למכירות, לרוב בגלל גיל או בעיות בריאות ולקחו עובדים שיכלו גם למכור בשמים בסופר פארם ולא מבינים או רוצים להבין כלום. במקום שמתעסק בכלי עבודה, ברגים, נורות צריך לדעת מה אתה מוכר וצריך לדעת על מה אתה מדבר היו המון פאדיחות שם והקהל הבין שבשביל ריהוט זול יש את איקאה ובשביל כל השאר יש טמבוריות וחנויות לציוד טכני. אין סיבה להגיע לא לאייס ולא להום סנטר.
  • 1.
    שילמדו מהום סנטר וימצאו קרן השקעות מטומטמת שתממן אותם (ל"ת)
    קארים 16/11/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.