אייס
צילום: תמר מצפי

מולטי-ריטייל לא תעמוד בקובננטים מול הבנקים

בפעם השניה בתוך שנה: רשת אייס לא עומדת בתנאים מול הבנקים. לפני מספר חודשים ביצעה הנפקת זכויות כחלק מעמידה בקובננטים הקודמים מול הבנקים, אך שוב לא עומדת בהן. מאז הנפקת הזכויות צללה מניית החברה ביותר מ-60%
אלי שמעוני | (3)

מניית חברת הקמעונאות מולטי ריטייל  מולטי ריטייל 0.23% , המפעילה את רשת ACE, לא תעמוד בקובבנט (אמת מידה פיננסית) מול הבנקים. חברת הקמעונאות, שבשליטת קרן קדמה, דיווחה כי בשל מלחמת "חרבות ברזל" וירידת הפעילות המסחרית במשק אשר משפיעה בעיקר על מגזר עיצוב הבית היא צופה שלא תעמוד באמת המידה הפיננסית לה התחייבה כלפי הבנקים, והיא מנהלת מו"מ מול המלווים לצורך עידכון התנאים. זו לא הפעם הראשונה שהחברה לא עומדת בתנאי ההלואה מול הבנקים. כבר לפני מספר חודשים הודיעה החברה כי לא תעמוד בתנאים מול הבנקים. לצורך כך עידכנה כבר בעבר את תנאי הלוואות מול הבנקים. במסגרת עדכון ההתניות (הקודם) התחייבה מולטי-ריטייל לבנקים ש-EBITDA המצטברת (המנוטרלת IFRS 16) לתקופה של 12 חודשים לא תפחת ב-2023 מ-15 מיליון שקל, ותגיע עד ל-25 מיליון שקל בסיום 2024.  הפרת ההתניות בפעם הקודמת הביאו את קרן קדמה, בעלת השליטה במולטי-ריטייל, לצאת בהנפקת זכויות לפני כארבעה חודשים במטרה לחזק את מבנה ההון בחברה. המניות שהונפקו במסגרת הזכויות תומחרו ב-5.8 שקלים למניה. אלא שגם צעד זה לא עצר את התדרדרות המניה, וכיום היא נסחרת במחיר של 2.2 שקלים, כ-62% מתחת למחיר בהנפקת הזכויות.

כעת נאלצת החברה, שבניהולו של איציק אוזנה, לפתוח בשיחות מחודשות מול הבנקים לאחר הדיווחה כי ה-EBITDA המצטברת של החברה בדוחותיה הכספיים ל-2023 (סוף השנה) תפחת מסך של 15 מיליון שקל. הרשת נמצאת בבעיות כבר תקופה לא מבוטלת. החברה שהונפקה במרץ 2021 לפי שווי שוק של 480 מיליון שקל נסחרת כיום ב-60 מיליון שקל בלבד. מולטי ריטייל נכנסה לבורסה, כאמור, במרץ 2021, תחת השם אייס קמעונאות. החברה נישאה על גלי ההצלחה בתקופת הקורונה. בתקופת סגרי הקורונה הביקושים למוצרים בתחום השיפוצים, מוצרי החשמל והריהוט נחשבו חזקים באופן יוצא דופן, ואייס סיפקה בדיוק את המוצרים שנתנו מענה לצרכנים. מאז ניסו מנהלי מולטי ריטייל להפוך למעצמה קמעונאית - החברה רכשה את  ביתילי, אורבן ואי.די דיזיין בתמורה ל-108 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ביתי לי-פחחחח 16/11/2023 20:42
    הגב לתגובה זו
    ביתי לי-פחחחח
  • 2.
    עובד לשעבר בהום סנטר 16/11/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    עבדתי שם בתור סטודנט אבל תמיד הבנתי בכלי עבודה ועשה זאת בעצמך, באייס והום סנטר קרה אותו התהליך, העיפו משם עובדים מקצועיים שהם במקור בעלי מקצוע שעשו הסבה למכירות, לרוב בגלל גיל או בעיות בריאות ולקחו עובדים שיכלו גם למכור בשמים בסופר פארם ולא מבינים או רוצים להבין כלום. במקום שמתעסק בכלי עבודה, ברגים, נורות צריך לדעת מה אתה מוכר וצריך לדעת על מה אתה מדבר היו המון פאדיחות שם והקהל הבין שבשביל ריהוט זול יש את איקאה ובשביל כל השאר יש טמבוריות וחנויות לציוד טכני. אין סיבה להגיע לא לאייס ולא להום סנטר.
  • 1.
    שילמדו מהום סנטר וימצאו קרן השקעות מטומטמת שתממן אותם (ל"ת)
    קארים 16/11/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.