אייס
צילום: תמר מצפי

מולטי-ריטייל לא תעמוד בקובננטים מול הבנקים

בפעם השניה בתוך שנה: רשת אייס לא עומדת בתנאים מול הבנקים. לפני מספר חודשים ביצעה הנפקת זכויות כחלק מעמידה בקובננטים הקודמים מול הבנקים, אך שוב לא עומדת בהן. מאז הנפקת הזכויות צללה מניית החברה ביותר מ-60%
אלי שמעוני | (3)

מניית חברת הקמעונאות מולטי ריטייל  מולטי ריטייל 0.41% , המפעילה את רשת ACE, לא תעמוד בקובבנט (אמת מידה פיננסית) מול הבנקים. חברת הקמעונאות, שבשליטת קרן קדמה, דיווחה כי בשל מלחמת "חרבות ברזל" וירידת הפעילות המסחרית במשק אשר משפיעה בעיקר על מגזר עיצוב הבית היא צופה שלא תעמוד באמת המידה הפיננסית לה התחייבה כלפי הבנקים, והיא מנהלת מו"מ מול המלווים לצורך עידכון התנאים. זו לא הפעם הראשונה שהחברה לא עומדת בתנאי ההלואה מול הבנקים. כבר לפני מספר חודשים הודיעה החברה כי לא תעמוד בתנאים מול הבנקים. לצורך כך עידכנה כבר בעבר את תנאי הלוואות מול הבנקים. במסגרת עדכון ההתניות (הקודם) התחייבה מולטי-ריטייל לבנקים ש-EBITDA המצטברת (המנוטרלת IFRS 16) לתקופה של 12 חודשים לא תפחת ב-2023 מ-15 מיליון שקל, ותגיע עד ל-25 מיליון שקל בסיום 2024.  הפרת ההתניות בפעם הקודמת הביאו את קרן קדמה, בעלת השליטה במולטי-ריטייל, לצאת בהנפקת זכויות לפני כארבעה חודשים במטרה לחזק את מבנה ההון בחברה. המניות שהונפקו במסגרת הזכויות תומחרו ב-5.8 שקלים למניה. אלא שגם צעד זה לא עצר את התדרדרות המניה, וכיום היא נסחרת במחיר של 2.2 שקלים, כ-62% מתחת למחיר בהנפקת הזכויות.

כעת נאלצת החברה, שבניהולו של איציק אוזנה, לפתוח בשיחות מחודשות מול הבנקים לאחר הדיווחה כי ה-EBITDA המצטברת של החברה בדוחותיה הכספיים ל-2023 (סוף השנה) תפחת מסך של 15 מיליון שקל. הרשת נמצאת בבעיות כבר תקופה לא מבוטלת. החברה שהונפקה במרץ 2021 לפי שווי שוק של 480 מיליון שקל נסחרת כיום ב-60 מיליון שקל בלבד. מולטי ריטייל נכנסה לבורסה, כאמור, במרץ 2021, תחת השם אייס קמעונאות. החברה נישאה על גלי ההצלחה בתקופת הקורונה. בתקופת סגרי הקורונה הביקושים למוצרים בתחום השיפוצים, מוצרי החשמל והריהוט נחשבו חזקים באופן יוצא דופן, ואייס סיפקה בדיוק את המוצרים שנתנו מענה לצרכנים. מאז ניסו מנהלי מולטי ריטייל להפוך למעצמה קמעונאית - החברה רכשה את  ביתילי, אורבן ואי.די דיזיין בתמורה ל-108 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ביתי לי-פחחחח 16/11/2023 20:42
    הגב לתגובה זו
    ביתי לי-פחחחח
  • 2.
    עובד לשעבר בהום סנטר 16/11/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    עבדתי שם בתור סטודנט אבל תמיד הבנתי בכלי עבודה ועשה זאת בעצמך, באייס והום סנטר קרה אותו התהליך, העיפו משם עובדים מקצועיים שהם במקור בעלי מקצוע שעשו הסבה למכירות, לרוב בגלל גיל או בעיות בריאות ולקחו עובדים שיכלו גם למכור בשמים בסופר פארם ולא מבינים או רוצים להבין כלום. במקום שמתעסק בכלי עבודה, ברגים, נורות צריך לדעת מה אתה מוכר וצריך לדעת על מה אתה מדבר היו המון פאדיחות שם והקהל הבין שבשביל ריהוט זול יש את איקאה ובשביל כל השאר יש טמבוריות וחנויות לציוד טכני. אין סיבה להגיע לא לאייס ולא להום סנטר.
  • 1.
    שילמדו מהום סנטר וימצאו קרן השקעות מטומטמת שתממן אותם (ל"ת)
    קארים 16/11/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים