אבי יעקובוביץ גב ים
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

גב ים: עליה בהכנסות לרבעון ובתשעת החודשים הראשונים; קיטון ברווח הנקי

 הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בתשעה חודשים ב-422 מיליון שקל, לעומת 802 מיליון שקל אשתקד, בשל קיטון בהכנסות מעליית שווי. ההכנסות לרבעון גדלו ל-195 מיליון שקל
איציק יצחקי | (2)

אחרי שכלל ביטוח הודיעה כי רכשה 4% ממניות גב-ים גב ים 1.53%  (בעסקה של החלפת חוב נכסים ובניין בתמורה למניות גב ים), האחרונה פרסמה את הדוחות שלה לרבעון השלישי ומהם עולה כי נרשמה עליה בהכנסות מהשכרה וניהול מבנים ברבעון האחרון (195 מיליון שקל) לעומת הרבעון המקביל אשתקד (162 מיליון שקל) וגם בתשעת החודשים הראשונים של השנה - 560 מיליון שקל לעומת 476 מיליון אשתקד. הגידול בסעיף זה בתשעת החודשים הראשונים של השנה, בשיעור של 18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע מגידול בהכנסות מהשכרת מבנים בסך של כ-77 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מאכלוס נכסים אשר הקמתם הושלמה במהלך שנת 2022 ובמהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 וכתוצאה מעליית מדד המחירים לצרכן, וכן מגידול בהכנסות מדמי ניהול בסך של כ-6 מיליון שקל.

בנוסף, חל גידול של כ-30% (כ-70 מיליון שקל) ב-FFO המיוחס לבעלי המניות, אשר הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בסך של 300 מיליון שקל (לעומת 230 מיליון שקל אשתקד). גם רבעונית חלה עליה (102 מיליון שקל לעומת 82 מיליון אתשקד). תחזית ה-FFO המיוחס לבעלי מניות לשנת 2023 עומדת על טווח של כ-380-400 מיליון שקל.

עוד נרשם גידול של כ-19% (כ-78 מיליון שקל) ב-NOI של החברה אשר הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בסך של 489 מיליון שקל. תחזית ה-NOI לשנת 2023 עומדת על טווח של כ-640-655 מיליון שקל. ברבעון האחרון חל גידול ל-171 מיליון שקל (141 מיליון שקל אשתקד -21.3%).

עוד לפי המספרים: חל גידול של כ-9% (כ-35 מיליון שקל) ב- NOI מנכסים זהים, גידול של כ-33% (כ-110 מיליון שקל) בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת, אשר הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בסך של 443 מיליון שקל.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 בסך של 422 מיליון שקל, לעומת סך של 802 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון נובע בעיקר מהקיטון בהכנסות מעליית שווי הוגן - אשר הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים בסך של 430 מיליון שקל, לעומת סך של 1,108 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2022.

החברה חתמה על כ-100 הסכמי שכירות בנכסים קיימים בעלייה ריאלית ממוצעת בשיעור של כ-10% במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה. לגב-ים צבר פרויקטים הכולל 12 פרויקטים, בשטח כולל של כ-490 אלף מ"ר (חלק גב-ים במאוחד), בהשקעה כוללת של כ-4.9 מיליארד ש"ח, אשר יוסיפו להכנסות החברה כ-380 מיליון ש"ח בשנה. כ-56% מהשטחים העיליים בפרויקטים אלו שווקו. לחברה נכסים מניבים בשטח כולל של כ-1.2 מיליון מ"ר, בשיעור תפוסה של כ-98%. 

אגב, במהלך הרבעון השלישי של השנה התקשרה החברה עם צד ג' בלתי קשור, למכירת מלוא זכויותיה בשטח כולל של כ-39 דונם בגדרות, הכולל שני מבנים בשטח כולל של כ-18 אלף מ"ר ואשר מניבים הכנסה שנתית מייצגת בסך של כ-8 מיליון שקל, בתמורה לסך של 194 מיליון שקל, בתוספת מע"מ. בעקבות המכירה רשמה החברה רווח נקי בסך 18 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבי יעקובוביץ, מנכ"ל גב-ים, אמר היום: "בצל מלחמה מתמשכת - גב-ים מנהלת שגרת פעילות עסקית במציאות מורכבת. האיזון בין הפעילות העסקית והמציאות המורכבת מהווה בסיס מרכזי בשגרת העבודה של החברה ובהמשך פעילותה השוטפת. אנו פועלים תוך המשך ראייה לטווח ארוך, ושימור העוצמה והקשר הרציף עם לקוחות החברה, ביניהן חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, שמרכזי הפיתוח שלהן בישראל, אשר חלקם הגדול נמצא באתרי גב-ים, מהווים את אחד מעמודי התווך של אותן חברות.

"החברה מסכמת את הרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של 2023, ומציגה דוחות טובים, עם גידול בפרמטרים התפעוליים, לרבות גידול משמעותי ב-FFO המיוחס לבעלי המניות, עלייה ריאלית בדמי השכירות ושיעורי תפוסה גבוהים. מאז פרצה המלחמה, החברה ממשיכה בפעילותה, בכפוף לנסיבות ולכלל המגבלות וההנחיות של פיקוד העורף, לרבות המשך הייזום, התכנון וההקמה של 12 פרויקטים (עבודות ההקמה חודשו לאחר עצירתן במרבית אתרי הבניה של החברה לתקופה של כשבועיים, אם כי באופן חלקי נוכח מחסור בכוח אדם). במקביל ממשיכה החברה בניהול מגעים ומשאים ומתנים עם חברות הטכנולוגיה, לשכירות שטחים ניכרים בפרויקטים השונים של החברה, ובניהול הנכסים הקיימים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Yosi 05/11/2023 21:35
    הגב לתגובה זו
    אבי יעקובוביץ אדם רודן ודיקטטור, אני רושם את זה מתוך ידיעה מתוך המערכת מנהל פרויקטים בשם ניר לוי סיפר לי על ניהולו הרודני של יעקובוביץ אשר פיטר את גדעון אקשטיין שהיה סמנכל תחתיו מתוך אידואולגיה שתחת יעקובוביץ יהיו אנשים חלשים
  • 1.
    יש המון חברות שאין לי מושג איך יעמדו בחוב שצברו (ל"ת)
    לירן 05/11/2023 13:02
    הגב לתגובה זו
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"

לידר בתחילת סיקור על שיכון ובינוי אנרגיה עם המלצת “תשואת יתר” ומחיר יעד של 3.5 שקל למניה, המניה זינקה ב-10% "שיכון ובינוי אנרגיה נהנית מתנופת השקעות, פרויקטים מניבים באירופה וישראל ומחויבות להתרחבות בשוקי האנרגיה הירוקה"

רן קידר |

האנליסט גלעד בן צבי, מלידר שוקי הון, פרסם דוח תחילת סיקור על חברת שיכון ובינוי אנרגיה, שבבעלות שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.56%  , עם המלצת קנייה ומחיר יעד של 3.5 שקל. 

לדבריו, החברה היא מהחברות המרכזיות במשק החשמל המקומי, שמחזיקה בנכסים במגוון רחב של טכנולוגיות. לחברה פורטפוליו נכסים משמעותי בהפעלה מסחרית בהיקף כולל של כ-3.1 ג'יגה וואט בתוספת כ-945 מגה וואט שעה אגירה, אשר הניבו EBITDA בהיקף של כ-338 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2025. נכסים אלו מהווים עוגן איכותי לתוצאות החברה ופלטפורמה להרחבת הפעילות בסגמנטים השונים בעתיד. 

החברה מחיזקה ב-2 תחנות אשר הופרטו מחברת החשמל בהספק כולל של כ-1,854 מגה וואט. נכסי הליבה של החברה הינם רמת חובב וחגית מזרח, אשר נרכשו במסגרת הרפורמה במשק החשמל בשנים 2020 ו-2022. התחנות מספקות לחברה תזרים מזומנים בהיקפים משמעותיים. 

בנוסף, בן צבי מציין צמיחה בסגמנט האנרגיות המתחדשות, כשהחברה מחזיקה בצבר פרויקטים PV ו-PV + אגירה בהיקפים משמעותיים אשר צפויים להוות את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה בטווח הארוך. סגמנט זה נהנה מסביבה רגולטורית תומכת ושיפור בסביבת התעריפים, בעיקר בשוק המקומי תודות לאסדרת השוק, ואסדרה למתח עליון. בעלת השליטה בחברה היא קבוצת שיכון ובינוי, מהחברות הוותיקות והמבוססות במשק המקומי. 

להערכתו, השינויים שבוצעו שבוצע לאחרונה בשורת ההנהלה של שוב אנרגיה מהווה מהלך חיובי, צפוי לתרום לשיפור יכולות הניהול והביצוע של החברה, ולהאיץ את קצב הפיתוח של הפרויקטים העתידיים, תוך מיקוד בנכסים וטריטוריות בעלי פוטנציאל צמיחה מהותי. תמצית התוצאות הכספיות