כסף
צילום: Josh Appel on Unsplash
קרנות נאמנות

קרנות נאמנות באוגוסט: הראל אחראית לשליש מהגיוסים בקרנות הכספיות מתחילת השנה

התעשייה המסורתית איבדה עוד 1.5 מיליארד שקל, הכספיות גייסו עוד 4.4 מיליארד, קרנות הסל בחודש חזק: גייסו 1.9 מיליארד שקל; הראל היא המגייסת הגדולה מתחילת השנה. מנגד - קסם, ילין ואלטשולר איבדו הכי הרבה כספים (בעיקר במסורתיות) וזה יפגע בדמי הניהול שלהן

נתנאל אריאל | (1)

בחודש אוגוסט הקרנות המסורתיות איבדו עוד 1.5 מיליארד שקל. כשמתסכלים מתחילת השנה, הפודות הגדולות הן קסם של הפניקס עם פידיונות של 3.5 מיליארד ששקל, ילין לפידות עם מינוס 3 מיליארד שקל, אחר כך מיטב ואלטשולר עם אובדן של 2.4 מיליארד שקל, לאחר מכן מגדל עם מינוס 2 מיליארד ופסגות עם מינוס 1.7 מיליארד שקל. יציאת הכספים הזו משמעותית מאוד למנהלי הכספים - זה מצטרף לפידיונות הגדולים של השנה שעברה והמשמעות היא שהתוצאות של המנהלים נפגעות. אפשר לראות את זה בירידות במניות של אלטשולר שחם פנ -1.14%  (המניה איבדה מחקה 29% ב-12 החודשים האחרונים), פסגות קבוצה (המניה נחתכה ב-70% במהלך 12 החודשים האחרונים). המעניין הוא שמניית אטראו שוקי הון 1.2% , הבעלים של ילין לפידות, בינתיים לא איבדה גובה והיא יציבה ב-12 החודשים האחרונים (עלתה ב-23% מתחילת השנה) כשהסיבה היא הגידול בתחום הגמל.

מנגד, המגייסת הגדולה מתחילת השנה היא הראל. הסיבה היא כמובן הקרנות הכספיות. המעניין הוא שהראל מגייסת כספים למרות שדמי הניהול בקרן המגייסת הגדולה שלה, הראל כספית מגמת ריבית, הם ממש לא נמוכים באופן יחסי בקטגוריה (0.12%), רק מקום 8 מתוך 19 קרנות, וגם התשואה שלה רק במקום ה-12. להראל יש עוד שתי קרנות כספיות אבל זה לא מסביר, מכיוון שגם למיטב למשל יש שלוש קרנות, אם כי היא הגבילה את ההצטרפות ל'מיטב כספית ניהול נזילות' שהייתה הגדולה בקטגוריה (10.3 מיליארד) ובכך למעשה איפשרה להראל כספית מגמת ריבית לעקוף אותה. (11.9 מיליארד שקל). השלישית בקטגוריה מבחינת גודל היא אנליסט (8.2 מיליארד שקל) אבל לאנליסט יש רק קרן אחת.

הקרנות הכספיות גייסו בחודש אוגוסט 4.4 מיליארד שקל ומתחילת השנה מדובר על 37.2 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות השלימו זינוק של כמעט 80 מיליארד שקל מאז שבנק ישראל התחיל להעלות את הריבית לפני שנה וחצי וכעת הן מנהלות 90 מיליארד שקל, וזאת כאשר הקרנות המסורתיות מאבדות גובה ובמקום לנהל 200 מיליארד שקל הן מנהלות כעת רק 143 מיליארד שקל. בתעשייה הפאסיבית - קרנות הסל גייסו מתחילת השנה 8.2 מיליארד שקל והן מנהלות כעת כ-112 מיליארד שקל והקרנות המחקות גייסו 3.9 מיליארד שקל מתחילת השנה והן מנהלת כעת כ-70 מיליארד שקל. 

המעניין הוא שלמרות יציאת הכספים הגדולה מהקרנות המסורתיות - התעשייה עצמה מנהלת כעת יותר כסף. היא מנהלת כ-415 מיליארד שקל, לעומת 363 מיליארד בסוף השנה שעברה. הסיבה היא כאמור - הגיוסים הגדולים בקרנות הכספיות. הציבור ראה את הריבית עולה ובהדרגה גילה את הקרנות הכספיות, שמהוות אלטרנטיבה לפיקדונות 'הנעולים' בבנקים.

למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל

הנה טבלאות הגיוסים והפידיונות לחודש אוגוסט 2023:

הפידיונות בקרנות המסורתיות, אוגוסט 2023

הפידיונות בקרנות המסורתיות, אוגוסט 2023

הגיוסים בקרנות הכספיות, אוגוסט 2023

הגיוסים בקרנות הכספיות, אוגוסט 2023

 

התעשייה הפאסיבית:

הגיוסים בקרנות המחקות, אוגוסט 2023

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגיוסים בקרנות המחקות, אוגוסט 2023

הגיוסים בקרנות הסל, אוגוסט 2023

הגיוסים בקרנות הסל, אוגוסט 2023

סך הכל גיוסים פידיונות כל התעשייה:

טבלת הגיוסים פידיונות המלאה, אוגוסט 2023

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמי 03/09/2023 21:21
    הגב לתגובה זו
    לפי הסכום הכספיות זה יותר מתקציב המדינה לשנה זו וזה מאיים על האוצר אז תתכוננו לתרגיל שיעשו בהמשך כדי למשל ולנטרל ושכל אחד יחשוב איזה סוג של תרגיל לפי הבנתו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.