כסף
צילום: Josh Appel on Unsplash
קרנות נאמנות

קרנות נאמנות באוגוסט: הראל אחראית לשליש מהגיוסים בקרנות הכספיות מתחילת השנה

התעשייה המסורתית איבדה עוד 1.5 מיליארד שקל, הכספיות גייסו עוד 4.4 מיליארד, קרנות הסל בחודש חזק: גייסו 1.9 מיליארד שקל; הראל היא המגייסת הגדולה מתחילת השנה. מנגד - קסם, ילין ואלטשולר איבדו הכי הרבה כספים (בעיקר במסורתיות) וזה יפגע בדמי הניהול שלהן

נתנאל אריאל | (1)

בחודש אוגוסט הקרנות המסורתיות איבדו עוד 1.5 מיליארד שקל. כשמתסכלים מתחילת השנה, הפודות הגדולות הן קסם של הפניקס עם פידיונות של 3.5 מיליארד ששקל, ילין לפידות עם מינוס 3 מיליארד שקל, אחר כך מיטב ואלטשולר עם אובדן של 2.4 מיליארד שקל, לאחר מכן מגדל עם מינוס 2 מיליארד ופסגות עם מינוס 1.7 מיליארד שקל. יציאת הכספים הזו משמעותית מאוד למנהלי הכספים - זה מצטרף לפידיונות הגדולים של השנה שעברה והמשמעות היא שהתוצאות של המנהלים נפגעות. אפשר לראות את זה בירידות במניות של אלטשולר שחם פנ -0.61%  (המניה איבדה מחקה 29% ב-12 החודשים האחרונים), פסגות קבוצה (המניה נחתכה ב-70% במהלך 12 החודשים האחרונים). המעניין הוא שמניית אטראו שוקי הון -2.07% , הבעלים של ילין לפידות, בינתיים לא איבדה גובה והיא יציבה ב-12 החודשים האחרונים (עלתה ב-23% מתחילת השנה) כשהסיבה היא הגידול בתחום הגמל.

מנגד, המגייסת הגדולה מתחילת השנה היא הראל. הסיבה היא כמובן הקרנות הכספיות. המעניין הוא שהראל מגייסת כספים למרות שדמי הניהול בקרן המגייסת הגדולה שלה, הראל כספית מגמת ריבית, הם ממש לא נמוכים באופן יחסי בקטגוריה (0.12%), רק מקום 8 מתוך 19 קרנות, וגם התשואה שלה רק במקום ה-12. להראל יש עוד שתי קרנות כספיות אבל זה לא מסביר, מכיוון שגם למיטב למשל יש שלוש קרנות, אם כי היא הגבילה את ההצטרפות ל'מיטב כספית ניהול נזילות' שהייתה הגדולה בקטגוריה (10.3 מיליארד) ובכך למעשה איפשרה להראל כספית מגמת ריבית לעקוף אותה. (11.9 מיליארד שקל). השלישית בקטגוריה מבחינת גודל היא אנליסט (8.2 מיליארד שקל) אבל לאנליסט יש רק קרן אחת.

הקרנות הכספיות גייסו בחודש אוגוסט 4.4 מיליארד שקל ומתחילת השנה מדובר על 37.2 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות השלימו זינוק של כמעט 80 מיליארד שקל מאז שבנק ישראל התחיל להעלות את הריבית לפני שנה וחצי וכעת הן מנהלות 90 מיליארד שקל, וזאת כאשר הקרנות המסורתיות מאבדות גובה ובמקום לנהל 200 מיליארד שקל הן מנהלות כעת רק 143 מיליארד שקל. בתעשייה הפאסיבית - קרנות הסל גייסו מתחילת השנה 8.2 מיליארד שקל והן מנהלות כעת כ-112 מיליארד שקל והקרנות המחקות גייסו 3.9 מיליארד שקל מתחילת השנה והן מנהלת כעת כ-70 מיליארד שקל. 

המעניין הוא שלמרות יציאת הכספים הגדולה מהקרנות המסורתיות - התעשייה עצמה מנהלת כעת יותר כסף. היא מנהלת כ-415 מיליארד שקל, לעומת 363 מיליארד בסוף השנה שעברה. הסיבה היא כאמור - הגיוסים הגדולים בקרנות הכספיות. הציבור ראה את הריבית עולה ובהדרגה גילה את הקרנות הכספיות, שמהוות אלטרנטיבה לפיקדונות 'הנעולים' בבנקים.

למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל

הנה טבלאות הגיוסים והפידיונות לחודש אוגוסט 2023:

הפידיונות בקרנות המסורתיות, אוגוסט 2023

הפידיונות בקרנות המסורתיות, אוגוסט 2023

הגיוסים בקרנות הכספיות, אוגוסט 2023

הגיוסים בקרנות הכספיות, אוגוסט 2023

 

התעשייה הפאסיבית:

הגיוסים בקרנות המחקות, אוגוסט 2023

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגיוסים בקרנות המחקות, אוגוסט 2023

הגיוסים בקרנות הסל, אוגוסט 2023

הגיוסים בקרנות הסל, אוגוסט 2023

סך הכל גיוסים פידיונות כל התעשייה:

טבלת הגיוסים פידיונות המלאה, אוגוסט 2023

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמי 03/09/2023 21:21
    הגב לתגובה זו
    לפי הסכום הכספיות זה יותר מתקציב המדינה לשנה זו וזה מאיים על האוצר אז תתכוננו לתרגיל שיעשו בהמשך כדי למשל ולנטרל ושכל אחד יחשוב איזה סוג של תרגיל לפי הבנתו
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: