בנק הבינלאומי כסף מזומן
צילום: אלכסנדר כץ
ראיון

מהן חברות החזקה והאם מניית פיבי תעלה?

לירן לובלין מבית ההשקעות IBI מסביר לביזפורטל על היתרונות של חברות החזקה (לצד החסרונות). מתי המינוף הוא טוב ומתי זו בעיה ומדוע פיבי מעניינת?
נתנאל אריאל | (3)

"משקיע שקורא את הטבלה לא יכול לקבל החלטת השקעה על סמך זה בלבד אבל זה נותן אינדיקציות למניות שכדאי להסתכל עליהן ולבחון אותן לעומק. אני מציג את המינוף של חברת ההחזקות ומה היה האפסייד ההיסטורי ואיפה המניה כעת ביחס אליו, כדי לתת למשקיעים תחושה איפה המניה ביחס להיסטוריה שלה. אין כאן כללים מדויקים אבל כאשר לחברה יש מינוף נמוך (בטח בתקופה של הריבית הנוכחית. נ"א) והאפסייד גבוה יותר מההיסטוריה - זו מניה שכדאי לבחון יותר לעומק", כך אומר לירן לובלין,  מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI, בראיון לביזפורטל.

בית ההשקעות פרסם סקירה שבועית על מצב חברות ההחזקה ועל פי הטבלה - החברות הזולות כעת הן פיבי -0.44% ששולטת בבנק הבינלאומי, אלוני חץ -0.84% ששולטת באמות אנרג'יקס (ומספר חברות פרטיות בחו"ל בתחום הנדל"ן המניב), וגם אלקו -0.82% ששולטת באלקטרה על זרועותיה, הן הכי מעניינות. האפסייד בהן גבוה יותר מאשר מול האפסייד הממוצע שלהן בחצי השנה האחרונה וגם פחות ממונפות.

אבל על מה מדובר? נתחיל מההתחלה. חברות החזקה הן חברות שעיקר קיומן היא החזקה בחברות שנמצאות מתחתיהן. אין להם פעילות עצמית. אבל עם סכום קטן יחסית אפשר להחזיק בחברות הרבה יותר גדולות. אם למשל מחזיקים בשליטה בחברת ההחזקות, נניח יותר מ-25%, אז בשרשור מחזיקים בחברה הנשלטת רק ב-7.5% ועדיין שולטים בדירקטוריון. במילים אחרות: מדובר במינוף של הכסף "כשהכל טוב זה עובד סבבה. אתה נהנה מתזרים גבוה יותר ממה שהיית מקבל אם היית מחזיק ישירות בנכס, זו מהות הדיסקאונט. אבל הבעיה היא כשמשהו לא עובד - אז הדרך למטה בגלל המינוף הופכת להיות מהירה ורעה למשקיע" אומר לובלין.

חברת ההחזקות גם נסחרת בדיסקאונט של 20-30% בדרך כלל ביחס לערך הנכסים, כך שהיא זולה עוד יותר לקנייה. לובלין: "חברת החזקות תמיד נסחרת בדיסקאונט מסוים. בטח בסביבת הריבית הנוכחית לא אוהבים מינוף, אז גובה המינוף הוא גם עוד אינדיקטור - אם המינוף נמוך אפשר להרגיש יותר בנוח בהחזקה". כך למשל, חברה לישראל מחזיקה באיי.סי.אל, קנון מחזיקה בצים, נורסטאר מחזיקה בג'י סיטי ונטו אחזקות מחזיקה בנטו מלינדה. 

טבלת המצב של חברות ההחזקות. מקור: IBI

מה בעצם אפשר ללמוד מהטבלה?

"לא תמצא פה המלצת קניה או מכירה אלא תמונת מצב ביחס לסטטיסטיקה היסטורית. היא מייצגת מה היה קורה אם עכשיו היית מפרק את חברת ההחזקות ומוכר כל אחד מהנכסים בשווי השוק שלהם ומחלק את כל הכסף כדיבידנד. בעצם, היית מקבל 50% מעל השווי שלהן בשוק.

"מהטבלה אפשר להסתכל על ההיסטוריה ולהגיד 'היה דיסקאונט 60%' ולבדוק האם כעת היא נסחרת מעל או מתחת. וכמובן - תוך הנחה שאין הסבר אחר שמפיל את המניה. ואז אפשר להגיד ששווה לקנות, כי הפער בשווי שלה גדל מעבר לשווי ההיסטורי שלו". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למה חברות החזקה נסחרות בדיסקאונט?

"יש 4 סיבות. הראשונה היא כי אין סיבה לכאורה להחזיק בהן ישירות. אפשר להחזיק יש הוצאות הנהלה וכלליות, הוצאות מימון גבוהות יותר או פחות, פרמטרים שעלולים להכביד על ההחזקה (אבל לא בהכרח).

"סיבה נוספת היא שבסופו של דבר כשאתה מחזיק בחברת החזקה אתה רוצה לקבל דיבידנדים מהחברות הבנות. אבל אם הן ממונפות מדי או לא מחלקות דיבידנד והכל הולך לפירעונות של אג"חים או תשלומי ריבית של אג"חים אז חברת האחזקות לא נהנות מתזרים שוטף של מזומנים. הן כן נהנות מעליית ערך של מניית החברה הנשלטת אבל לא מתזרים. אבל אני כמחזיק חברת אחזקה רוצה לראות מזומנים מחברת האחזקה. לכן אדרוש דיסקאונט".

איך משפיע המינוף על הדיסקאונט? 

"הדיסקואנט יכול להיפתח או להיסגר לפי המינוף. אם חברת בת של חברת אחזקה יורדת ב-2% זה לא אומר שחברת ההחזקה יורדת ב-2%, אלא בהתאם לגובה המינוף. אם הסיכון בחברת ההחזקה הלך ועלה, כמו למשל דסק"ש שלקחו חוב מאוד משמעותי על מנת לקנות את החברות הבנות - אם יש הרעה בעסקי החברה הבת או עליית ריבית זה יכול להגיע למצב ששווי חברת ההחזקה מתאפס. לדוגמה, אם לקחו 100 מיליון שקל כדי לקנות חברה בשווי של 200 מיליון ומניית החברה נפלה ב-50%, אז השווי למעלה בחברת ההחזקה מתאפס. זה יכול גם להגיע למצב שבו החוב גבוה משווי ההחזקה. לכן, חברת החזקה היא בעצם אופציה על חברות הבנות וגם זה פותח דיסקאונט. כשהסיכון בחברות הבנות עולה, או כאשר מחיר החוב עולה (בעקבות עליית הריבית במשק. נ"א) אז הדיסקאונט נפתח". מצד שני - כשהריבית יורדת זה יכול לבוא לטובת המשקיעים.

לירן לובלין. צילום: אילן בשור

לירן לובלין. צילום: אילן בשור 

ומה לגבי חברות פרטיות שמוחזקות ע"י חברות החזקה?

"במקרה של נכסים פרטיים, השוק יכול לבקש דיסקאונט גבוה יותר כי השוק אומר 'אני לא יודע להעריך עד הסוף את השווי של החברות הפרטיות הללו' ולכן הוא לוקח פרמיית סיכון מסוימת על השווי בספרים או על הערכת השווי האחרונה, וכך נפתח דיסקאונט נוסף. בחברה שיש לה הרבה חברות פרטיות הדיסקאונט יכול להגיע גם ל-40%.

 

"אם לסכם: הרעה בשווי חברות ציבוריות, ירידה ביכולת ההחזר של החובות, עצירת דיבידנדים בחברת האם או הבנות וחברות פרטיות כאשר הן מהוות רכיב לא מבוטל מהשווי, ארבעת אלה הם גורמים שפוגעים בשווי של חברת החזקה".

 

אתה יכול לתת דוגמה מובהקת? 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דני חובב מניות 26/07/2023 22:39
    הגב לתגובה זו
    ראשית אומר שלא ממליץ כלום. לכו לבדוק.שווי של פריורטק לעומת האחזקה שלה בקמטק. כרגע פער של מעל 50 אחוז. וזאת בלי לתמחר בכלל את האחזקה באקסס שלדעתי שווה לא מעט אך היא לא נסחרת.
  • 2.
    מה?! 26/07/2023 17:54
    הגב לתגובה זו
    שום בנק בישראל לא ירוויח יותר 20%, ללא קשר לאירועים בממשלה. אם זה אכן ציטוט שלו, זה מאוד מוריד מהיחס הרציני למאמר. כמו מניית מזרחי טפחות - גם מניות הבינלאומי ופיבי זו אנומליה!
  • 1.
    סוחר ותיק 26/07/2023 14:14
    הגב לתגובה זו
    לא בכדי אתם רואים חברות דואליות שהדוח הכספי שלהן בארץ משקף רווח לפי המודל החשבונאי הישראלי הקקיונרי, ובדוחות שמוצגים בוול סטריט הדוח מראה הפסד. תראו לי חברת החזקה רצינית אחרת שנסחרת בS&P - פשוט אין כי שם לא ניתן לחרטט את המשקיעים כמו בארץ.
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 4.35%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אל על עולה 2.4%, קמטק מאבדת 2.6%; המדדים בירידות

מגמה שלילית בבורסה לאחר שהעליות בוול סטריט כבר השפיעו על המסחר בת"א; הדולר ממשיך לרדת

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.5% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 1.2% ברקע הירידה במחיר החבית.

חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בערבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו יתסיים מוקדם היום.



פינרג'י שוב מספקת כותרות וומשיכה לעליות גם היום. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 9.03%    לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.

ותובנה פיננסית: החברה שורפת 16 מיליון במחצית, יש לה 22 מיליון בקופה. הנתונים נכון לסוף יוני, זה אומר שעכשיו יש כנראה אולי 10 מיליון שקל - החברה צריכה כסף. כשחברה צריכה כסף היא צריכה להנפיק והרבה פעמים זה פוגע במשקיעים הקיימים, כשחברה צריכה כסף איכשהו יש פתאום הודעות טובות שמעלות את הנייר. זה נכון סטטיסטית - אנחנו לא מתכוונים למקרה הספציפי הזה. זו נקודה כללית שמשקיע צריך לקחת בחשבון - המוטיבציה של הבעלים והמנהלים להעלות את המחיר לקראת הנפקה (כדי שהיה תצליח במחיר טוב) היא גבוהה.