מהן חברות החזקה והאם מניית פיבי תעלה?
"משקיע שקורא את הטבלה לא יכול לקבל החלטת השקעה על סמך זה בלבד אבל זה נותן אינדיקציות למניות שכדאי להסתכל עליהן ולבחון אותן לעומק. אני מציג את המינוף של חברת ההחזקות ומה היה האפסייד ההיסטורי ואיפה המניה כעת ביחס אליו, כדי לתת למשקיעים תחושה איפה המניה ביחס להיסטוריה שלה. אין כאן כללים מדויקים אבל כאשר לחברה יש מינוף נמוך (בטח בתקופה של הריבית הנוכחית. נ"א) והאפסייד גבוה יותר מההיסטוריה - זו מניה שכדאי לבחון יותר לעומק", כך אומר לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI, בראיון לביזפורטל.
בית ההשקעות פרסם סקירה שבועית על מצב חברות ההחזקה ועל פי הטבלה - החברות הזולות כעת הן פיבי 0.23% ששולטת בבנק הבינלאומי, אלוני חץ 0% ששולטת באמות אנרג'יקס (ומספר חברות פרטיות בחו"ל בתחום הנדל"ן המניב), וגם אלקו -1.64% ששולטת באלקטרה על זרועותיה, הן הכי מעניינות. האפסייד בהן גבוה יותר מאשר מול האפסייד הממוצע שלהן בחצי השנה האחרונה וגם פחות ממונפות.
אבל על מה מדובר? נתחיל מההתחלה. חברות החזקה הן חברות שעיקר קיומן היא החזקה בחברות שנמצאות מתחתיהן. אין להם פעילות עצמית. אבל עם סכום קטן יחסית אפשר להחזיק בחברות הרבה יותר גדולות. אם למשל מחזיקים בשליטה בחברת ההחזקות, נניח יותר מ-25%, אז בשרשור מחזיקים בחברה הנשלטת רק ב-7.5% ועדיין שולטים בדירקטוריון. במילים אחרות: מדובר במינוף של הכסף "כשהכל טוב זה עובד סבבה. אתה נהנה מתזרים גבוה יותר ממה שהיית מקבל אם היית מחזיק ישירות בנכס, זו מהות הדיסקאונט. אבל הבעיה היא כשמשהו לא עובד - אז הדרך למטה בגלל המינוף הופכת להיות מהירה ורעה למשקיע" אומר לובלין.
חברת ההחזקות גם נסחרת בדיסקאונט של 20-30% בדרך כלל ביחס לערך הנכסים, כך שהיא זולה עוד יותר לקנייה. לובלין: "חברת החזקות תמיד נסחרת בדיסקאונט מסוים. בטח בסביבת הריבית הנוכחית לא אוהבים מינוף, אז גובה המינוף הוא גם עוד אינדיקטור - אם המינוף נמוך אפשר להרגיש יותר בנוח בהחזקה". כך למשל, חברה לישראל מחזיקה באיי.סי.אל, קנון מחזיקה בצים, נורסטאר מחזיקה בג'י סיטי ונטו אחזקות מחזיקה בנטו מלינדה.
- אלקטרה נדל"ן גייסה 200 מיליון שקל בדיסקאונט של 7%; המניה יורדת
- אלקטרה נדל"ן מוכרת נכסים בפלורידה ב-300 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה בעצם אפשר ללמוד מהטבלה?
"לא תמצא פה המלצת קניה או מכירה אלא תמונת מצב ביחס לסטטיסטיקה היסטורית. היא מייצגת מה היה קורה אם עכשיו היית מפרק את חברת ההחזקות ומוכר כל אחד מהנכסים בשווי השוק שלהם ומחלק את כל הכסף כדיבידנד. בעצם, היית מקבל 50% מעל השווי שלהן בשוק.
"מהטבלה אפשר להסתכל על ההיסטוריה ולהגיד 'היה דיסקאונט 60%' ולבדוק האם כעת היא נסחרת מעל או מתחת. וכמובן - תוך הנחה שאין הסבר אחר שמפיל את המניה. ואז אפשר להגיד ששווה לקנות, כי הפער בשווי שלה גדל מעבר לשווי ההיסטורי שלו".
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
למה חברות החזקה נסחרות בדיסקאונט?
"יש 4 סיבות. הראשונה היא כי אין סיבה לכאורה להחזיק בהן ישירות. אפשר להחזיק יש הוצאות הנהלה וכלליות, הוצאות מימון גבוהות יותר או פחות, פרמטרים שעלולים להכביד על ההחזקה (אבל לא בהכרח).
"סיבה נוספת היא שבסופו של דבר כשאתה מחזיק בחברת החזקה אתה רוצה לקבל דיבידנדים מהחברות הבנות. אבל אם הן ממונפות מדי או לא מחלקות דיבידנד והכל הולך לפירעונות של אג"חים או תשלומי ריבית של אג"חים אז חברת האחזקות לא נהנות מתזרים שוטף של מזומנים. הן כן נהנות מעליית ערך של מניית החברה הנשלטת אבל לא מתזרים. אבל אני כמחזיק חברת אחזקה רוצה לראות מזומנים מחברת האחזקה. לכן אדרוש דיסקאונט".
איך משפיע המינוף על הדיסקאונט?
"הדיסקואנט יכול להיפתח או להיסגר לפי המינוף. אם חברת בת של חברת אחזקה יורדת ב-2% זה לא אומר שחברת ההחזקה יורדת ב-2%, אלא בהתאם לגובה המינוף. אם הסיכון בחברת ההחזקה הלך ועלה, כמו למשל דסק"ש שלקחו חוב מאוד משמעותי על מנת לקנות את החברות הבנות - אם יש הרעה בעסקי החברה הבת או עליית ריבית זה יכול להגיע למצב ששווי חברת ההחזקה מתאפס. לדוגמה, אם לקחו 100 מיליון שקל כדי לקנות חברה בשווי של 200 מיליון ומניית החברה נפלה ב-50%, אז השווי למעלה בחברת ההחזקה מתאפס. זה יכול גם להגיע למצב שבו החוב גבוה משווי ההחזקה. לכן, חברת החזקה היא בעצם אופציה על חברות הבנות וגם זה פותח דיסקאונט. כשהסיכון בחברות הבנות עולה, או כאשר מחיר החוב עולה (בעקבות עליית הריבית במשק. נ"א) אז הדיסקאונט נפתח". מצד שני - כשהריבית יורדת זה יכול לבוא לטובת המשקיעים.
לירן לובלין. צילום: אילן בשור
ומה לגבי חברות פרטיות שמוחזקות ע"י חברות החזקה?
"במקרה של נכסים פרטיים, השוק יכול לבקש דיסקאונט גבוה יותר כי השוק אומר 'אני לא יודע להעריך עד הסוף את השווי של החברות הפרטיות הללו' ולכן הוא לוקח פרמיית סיכון מסוימת על השווי בספרים או על הערכת השווי האחרונה, וכך נפתח דיסקאונט נוסף. בחברה שיש לה הרבה חברות פרטיות הדיסקאונט יכול להגיע גם ל-40%.
"אם לסכם: הרעה בשווי חברות ציבוריות, ירידה ביכולת ההחזר של החובות, עצירת דיבידנדים בחברת האם או הבנות וחברות פרטיות כאשר הן מהוות רכיב לא מבוטל מהשווי, ארבעת אלה הם גורמים שפוגעים בשווי של חברת החזקה".
אתה יכול לתת דוגמה מובהקת?
- 3.דני חובב מניות 26/07/2023 22:39הגב לתגובה זוראשית אומר שלא ממליץ כלום. לכו לבדוק.שווי של פריורטק לעומת האחזקה שלה בקמטק. כרגע פער של מעל 50 אחוז. וזאת בלי לתמחר בכלל את האחזקה באקסס שלדעתי שווה לא מעט אך היא לא נסחרת.
- 2.מה?! 26/07/2023 17:54הגב לתגובה זושום בנק בישראל לא ירוויח יותר 20%, ללא קשר לאירועים בממשלה. אם זה אכן ציטוט שלו, זה מאוד מוריד מהיחס הרציני למאמר. כמו מניית מזרחי טפחות - גם מניות הבינלאומי ופיבי זו אנומליה!
- 1.סוחר ותיק 26/07/2023 14:14הגב לתגובה זולא בכדי אתם רואים חברות דואליות שהדוח הכספי שלהן בארץ משקף רווח לפי המודל החשבונאי הישראלי הקקיונרי, ובדוחות שמוצגים בוול סטריט הדוח מראה הפסד. תראו לי חברת החזקה רצינית אחרת שנסחרת בS&P - פשוט אין כי שם לא ניתן לחרטט את המשקיעים כמו בארץ.
״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.93%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳
ג'ין טכנולוגיות: "זה ה'מאני-טיים' של ה-AI" - הנפקה בנאסד"ק? "על השולחן"
אחרי ההסכם עם חברת החשמל ב-2.3 מיליון שקל, מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות עודד טהורי מדבר על צבר ההזמנות שהכפיל את עצמו, המגעים עם משרדי ממשלה נוספים, הפיילוט עם קבוצת אדאני בהודו והאפשרות להנפקה מעבר לים, האם יצטרכו לגייס הון בשביל הצמיחה? "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה - זה מספיק לנו לפחות לשנתיים"
ג'ין טכנולוגיות (Jeen.ai), חברת הבינה המלאכותית שהוקמה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה בבורסה במאי האחרון, מדווחת הבוקר על עסקה משמעותית עם חברת החשמל. במסגרת ההסכם, ג'ין תספק לחברת החשמל פתרונות AI בהיקף של כ-2.3 מיליון שקל לתקופה של שנתיים,
עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות.
על פניו, הסכום לא גדול במיוחד - כ-1.1 מיליון שקל לשנה אבל העובדה שמדובר בחברת החשמל, אחד הגופים הציבוריים המרכזיים במשק, זה מה שנותן לעסקה משמעות הרבה יותר גדולה. מעבר להכנסות הישירות, ההתקשרות יכולה להיות שער לכניסה לעוד ארגונים ממשלתיים ולתקציבים נרחבים בהרבה בהמשך.
בשיחה עם מנכ"ל החברה, עודד טהורי, ניסינו להבין איך העסקה משתלבת באסטרטגיה של ג'ין טכנולוגיות 10.69% הצעירה, הזכרנו לו את החזון שנתן לנו בתחילת הדרך כשאמר - "החזון שלנו הוא להיות חברה גלובלית גדולה ומשמעותית ב-GenAI" וניסנו להבין מה המצב של צבר ההזמנות, והאם יש לחברה מספיק משאבים להמשך הצמיחה - "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה וזה יספיק לנו לפחות לשנתיים", הוא מרגיע. לגבי ההסכם החדש מוסיף טהורי: "אמנם זה POC, אבל התקציב יכול להיות ממומש גם בתוך שנה, כך שיש פוטנציאל להרחבה". לצד הפעילות מול חברת החשמל, לג'ין כבר יש דריסת רגל אצל לקוחות אסטרטגיים כמו מכבי שירותי בריאות והתעשייה האווירית, אבל העיניים מסתכלות גם החוצה - לשווקים הבינלאומיים, שם התחילה החברה פיילוט וחתמה בתחילת השנה על הסכם הפצה עם קבוצת אדאני ההודית, והפוטנציאל, לדבריו, גדול מאוד.
היום אתם מדווחים על חוזה עם חברת החשמל, מבחינת ההיקף זה נראה חוזה לא מאוד גדול שנתיים, 2.3 מיליון שקל יש כאן בסיס יותר רחב מזה?
- ג'ין טכנולוגיות: הקצאה פרטית בדיסקאונט של 31% בתמורה לכ-23 מיליון שקל
- ג'ין טכנולוגיות יוצאת לדרום אמריקה: הסכם הפצה עם שותף מקומי בברזיל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נכון, מדובר בשלב א' של ההתקשרות. זו התחלת הדרך ולא סוף התהליך. זה שלב ראשון בהטמעת המערכת, לא פריסה מלאה לכלל החברה. המשמעות היא שההיקף יכול לגדול מאוד בהמשך".
אז בעצם מה זה כולל? זה סוג של POC או כבר הטמעה מלאה?
