חברת החזקות היא תאגיד שעיקר נכסיו הם מניות בחברות אחרות, ולא פעילות תפעולית ישירה. המודל נפוץ מאוד בשוק ההון הישראלי, והוא מאפשר לבעל שליטה להחזיק במגוון עסקים דרך שכבה אחת. התופעה הבולטת בחברות
כאלה היא הדיסקאונט: השווי שבו נסחרת החברה בבורסה נמוך לעיתים קרובות מסך שווי האחזקות שלה, בגלל עלויות המטה, המס על מימוש והחשש מהחלטות של בעל השליטה. הפער הזה הוא בדיוק מה שמושך אליהן משקיעים שמחפשים
ערך, ומה שמזין מהלכים של פירוק מבנה, חלוקת דיבידנד או מימוש נכסים. הרגולציה בישראל צמצמה מבנים פירמידליים רב שכבתיים, ולכן חברות אחזקה רבות נדרשו לפשט את המבנה שלהן.
מאז הכתבה שלנו לפני כחודש על הדיסקאונט שבו נסחרת צור, המניה עלתהבכ-28% לשווי של 817 מיליון שקל, במקביל לעליות מתונות יותר באיידיאיי, מימון ישיר ואדגר, מה שצמצם חלק מהפער; כעת החברה סוגרת בהצלחה גיוס אג"ח חדש עם ביקושים חזקים
