משחק באש בכסף
צילום: Jp Valery, Unsplash
ניתוח

איך זה שנכס של מיליארד שקל נסחר בבורסה ב-780 מיליון שקל? ואיך זה קשור לילין לפידות?

לידר שמחזיקה באטראו שמחזיקה בילין לפידות, רוצה דמי ניהול-שכר של 2 מיליון שקל - על מה בעצם? על כלום; אטראו היא חברת החזקות מיותרת שמנצלת את הציבור
נתנאל אריאל | (13)

חברת אטראו אטראו שוקי הון -1.51% נסחרת בבורסה בתל-אביב בשווי של 780 מיליון שקל. החברה מחזיקה ב-50% מחברת ניהול ההשקעות, ילין לפידות שהיא החברה הרווחית ביותר בתעשייה. ילין לפידות נמצאת בצמרת תעשיית קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות.

הרווחים שלה מסתכמים בקצב של 180 עד 200 מיליון שקל בשנה. הרווחים של אטראו נובעים מההשקעה המוצלחת בילין לפידות בתחילת הדרך. לאטראו אין כמעט פעילות מעבר לילין לפידות. במילים פשוטות - שוויה של אטראו מתבסס אך ורק על שוויה של ילין לפידות.

בהינתן  הרווחים של ילין לפידות ובהתבסס על מכפילי הרווח של החברות בתחום (מכפילים נמוכים יחסית - 9-11) נראה ששוויה של ילין לפידות הוא בין 1.8 מיליארד ל-2 מיליארד שקלים, ואם כך אז אטראו שמחזיקה במחצית מהמניות צריכה להיסחר לכאורה בשווי של קרוב למיליארד שקל, אלא אם יש לה נכסים או התחייבויות אחרים. בפועל כמעט ואין לה נכסים והתחייבויות מעבר להחזקה בילין לפידות והמשמעות היא שמדובר בעצם בחברת צינור.

חברת צינור מחברת בין בעלי השליטה בה לבין ההחזקה המשמעותית שנמצאת "למטה". אטראו היא חברת צינור שמחברת בין לידר השקעות לבין ילין לפידות. במצב כזה, השווי של אטראו בשוק נגזר מההחזקה בילין לפידות, כלומר שוויה צריך להיות קרוב למיליארד שקל.

אופס, בשוק השווי הוא 780 מיליון שקל, ולהתווכח עם השוק זה אולי מעניין, אבל מסוכן - השוק ברוב המקרים צודק. לכאורה, הדיסקאונט-הנחה על המחיר הכלכלי גדולה מדי. ההפרשה בין 780 מיליון לקרוב למיליארד שקלים - 20%-22%, עשוי להיראות במבט ראשון גבוה. קונים בבורסה משהו ששווה מיליארד ב-780 מיליון שקל. אבל השוק כאן לא משקר.

אטראו כצינור מעבירה כספים ללידר, החברה האם - סכום של 1.6 מיליון שקל בשנה שכעת מנסים להעלותו ל-2 מיליון שקל בשנה עבור ניהול שוטף. מה יש לנהל באטראו ש-99.9% מהפעילות שלה זה ילין לפידות שיש לה כבר הנהלה? אין תשובה.

ההוצאות האלו מתחברות להוצאות שוטפות של אטראו (בכל זאת חברה ציבורית - רואה חשבון, עורך דין, ועוד) ומסתכמות ב-4-5 מיליון שקלים בשנה. אלה הוצאות בלי הכנסות מנגד, הוצאות על... כלום. ההכנסות והרווחים של אטראו מילין לפידות מגיעים בלי ניהול-התעסקות - זה סוג של נכס מניב עבור אטראו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברות צינור הן תופעה מוכרת ורחבה בבורסה. מדובר בשורה ארוכה של חברות החזקה שכל מה שהן עושות זה להיות צינור בין שתי חברות. כדי קצת לקשט ולהראות שיש פעילות ולנסות להצדיק את השכר, מייצרים פעילות, אבל בסופו של דבר - החברה לישראל (שמחזיקה את כיל), פיבי (שמחזיקה את הבנק הבינלאומי) ועוד עשרות, הן צינור בלבד. 

זה טוב רק בשביל משיכת כספים לחברה האם ובשביל שכר למנהלים. זה טוב כדי לצ'פר מקורבים וחברים. אבל זה לא טוב לבעלי המניות מהציבור. אם חברת אטראו היתה עושה את מה שהיא צריכה לעשות ומחלקת את מניותיה בילין לפידות לציבור כדיבידנד בעין, אז היתה הצפת ערך לבעלי המניות. אז היה השווי מתכנס ל-900 מיליון עד מיליארד שקלים וזה היה מתבטא במחיר המניה שלה.  אלא שאין שום סיבה ואין שום דחק לעשות את זה, כל עוד אפשר למשוך מידי שנה 2 מיליון שקלים ועל הדרך לייצר משרות ניהול ולמנות דירקטורים לחברה מכובדת וגדולה כמו אטראו.

השוק לא טיפש. הוא כאמור מתמחר את ההוצאות האלה בשווי של החברה. הוא בא ואומר בעצם - החבר'ה האלה מפסידים  4-5 מיליון שקל בשנה, אז מול אותו נכס של ילין לפידות יש הפסד שעשוי להצטבר תוך מספר שנים לעשרות מיליונים ולכן הוא מוריד מהשווי את ההפסדים העתידיים האלו.

מעבר לכך, חברות החזקה אמורות-צפויות לשלם מיסים בעת המימוש (לרבות חלוקה כדיבידנד) והשוק מתמחר מס תיאורטי, כלומר, מפחית את המס מהשווי של החברה (אגב, היה וזה יקרה, נראה שהמס במקרה זה יהיה נמוך יחסית).

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    כתבה מעולה. רק מה שמוצר לבעלי ההון. אדם פשוט היה 24/09/2022 09:10
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה. רק מה שמוצר לבעלי ההון. אדם פשוט היה מזמן מאחורי סורג ובריח
  • 10.
    כתבה מרשימה שמראה הבנה עמוקה בשוק ההון. צודק בכל מילה. (ל"ת)
    יריב 24/09/2022 00:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    י 24/09/2022 00:09
    הגב לתגובה זו
    הוא מנהל על ועליו נסוב הכל
  • 8.
    לרון 24/09/2022 00:05
    הגב לתגובה זו
    אך דב ילין זה הסיפור ולחלוטין הוא מיוחד,אישית מכרתי אטראו כי להערכתי היקף הנכסים יקטן במיתון דב ילין גאון אך מיתון הוא מיתון,לא המלצה
  • 7.
    משקיע ותיק 23/09/2022 19:15
    הגב לתגובה זו
    רוצים עוד כאלה. להציף את השחיתות
  • 6.
    מציעים לך הנחה של 20%-23% על מניות י"ל לא תיקח? (ל"ת)
    ? 23/09/2022 18:42
    הגב לתגובה זו
  • לרון 24/09/2022 00:06
    הגב לתגובה זו
    ילין למשקיע המעוניין מלבד אטראו
  • 5.
    רק מזומן 23/09/2022 18:26
    הגב לתגובה זו
    הפושעים האמיתיים זה לא האזרח הקטן שקונה במזומן או מחביא מטח..זה הטייקונים שמעלימים מתחת לראדר חברות במיליארדים הצינור הוא לרשות המיסים ולכולנו
  • 4.
    איתן 23/09/2022 18:03
    הגב לתגובה זו
    חרף המצב הקשה בשוק והתשואות הבינוניות שם
  • זה לא קשור לילין לפידות. העושק הוא על ידי לידר (ל"ת)
    ג 25/09/2022 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תביעה יצוגית ומהר 23/09/2022 17:33
    הגב לתגובה זו
    בדחיפות
  • 2.
    מעולה, עוד כתבות כאלה (ל"ת)
    שחם 23/09/2022 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שולתתתת1 23/09/2022 15:02
    הגב לתגובה זו
    לחלופין יש לקבוע מגבלות שכר והוצאות לחברת צינור.
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

דודו מזרחי מנכל דנאל
צילום: יחצ

הרווחיות של חברות הסיעוד בסכנה - דנאל מתרסקת ומה יקרה להנפקת עמל?

בית המשפט דחה את מרבית הטענות בעתירת איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, אך הורה לוועדת המכרזים של הביטוח הלאומי לפרסם נוסח מתוקן בתוך 60 יום; בדנאל מזהירים כי שינוי התנאים עלול לפגוע משמעותית ברווחיות פעילות הסיעוד, תחום הליבה של החברה, גם תגבור ועמל עלולות להיפגע

רן קידר |
נושאים בכתבה דנאל

מניית דנאל דנאל -11.95%   צונחת היום בכ-11% על רקע עדכון שפרסמה החברה בנוגע להתפתחויות במכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי, מהלך שעשוי להשפיע באופן מהותי על תוצאותיה הכספיות. בדיווח שמסרה הבוקר, דנאל התייחסה לפסק הדין שניתן אתמול בעתירות שהגישו איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל וחברות נוספות נגד תנאי המכרז. מניית תיגבור -7.3%  , המתחרה מאבדת 5%. 

בית המשפט דחה את מרבית טענות העותרים אך קבע כי וועדת המכרזים נדרשת לפרסם נוסח מתוקן של המכרז בתוך 60 יום, לאחר תיקון מספר סעיפים נקודתיים שהוחזרו לבחינתה. לדברי החברה, אי תיקון המכרז ודחיית יישום התיקונים כפי שביקשו העותרים עלול להביא לפגיעה ניכרת ברווחיות פעילות הסיעוד, אך בשלב זה לא ניתן לאמוד את היקף הפגיעה. את הביטוח הלאומי ייצג משרד ש. הורוביץ, יחד עם פרופ׳ דקל.

דנאל ציינה כי היא בוחנת אפשרות להגיש ערעור על חלק מהחלטות בית המשפט, בין אם בעצמה ובין אם במסגרת איגוד נותני שירותי הסיעוד. לפי נתוני החברה, תחום הסיעוד מהווה מעל ל-50% מהכנסות דנאל, והוא נחשב למנוע הצמיחה המרכזי שלה. 

במצגת שהציגה לאחרונה למשקיעים צוין כי המכרז החדש של הביטוח הלאומי עלול לפגוע בתוצאות הסקטור במידה ניכרת. המניה, שנסחרת בשווי של כ-2.3 מיליארד שקל, עלתה אתמול בכ-2%, אך עם פתיחת המסחר הבוקר רשמה ירידה חדה לשפל של מספר חודשים.

כבר בדוח הרבעון השני, הדגישה החברה כי מכרז הסיעוד (המוסד לביטוח לאומי) הוא סוגיה מהותית לפעילותה העתידית. 

מה המשמעות עבור דנאל? 

ברבעון השני של 2025 רשמה דנאל הכנסות של כ-715 מיליון שקל, עלייה של כ-3.7% לעומת 689 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול בסך של 25.8 מיליון שקל נבע בעיקר מעלייה של כ-22.3 מיליון שקל (כ-6.1%) בתחום הסיעוד, בזכות גידול בשעות הטיפול, מספר המטופלים ועליית שכר המינימום. במלים אחרות, הצמיחה של דנאל היתה בעיקר בעקבות הפעילות בתחום הסיעוד.