עופרה שטראוס מחזקת את השליטה בקונצרן המזון; ילדי רעיה שטראוס מוכרים את החזקותיהם בקבוצה
חברת ההחזקות נכסי מיכאל שטראוס בשליטת עפרה שטראוס, עירית שטראוס ועדי שטראוס, הגדילה את החזקתה בשטראוס אחזקות הנסחרת בבורסה בשווי של 9.7 מיליארד שקל. חברת ההחזקות שהחזיקה ב-75.64% משטראוס רכשה מחברה פרטית בבעלות רן וגיל מדין, ילדיה של רעיה שטראוס, את יתרת המניות כך שהיא מחזיקה כעת 100% מהחברה.
שטראוס היא ענקית מזון מקומית עם פעילות רחבה גם בחו"ל. הרכישה של עופרה שטראוס ואחיה - עירית ועדי שטראוס היא הבעת אמון בחברה היצרנית. לרן וגיל מידן היתה נוכחות בדירקטוריון והם לאורך השנים היו חלק מהגוף המוביל בשטראוס, אבל עופרה שטראוס היא המובילה הבלתי מעורערת, גם ביחס לאחיה, ילדיו של מיכאל שטראוס שהוביל את החברה להיות מובילה בתחומה.
המשמעות של המהלך היא הבעת אמון וביסוס מעמדה של עופרה שטראוס כמובילה של הקבוצה. אך לא נראה שיהיה למהלך השלכות אופרטיביות-תפעוליות על הפירמה.
דוחות טובים לשטראוס ברבעון הראשון
יצרנית המזון שטראוס שטראוס 1.67% רשמה ברבעון הראשון של 2023 הכנסות מתואמות של 2.55 מיליארד שקל לעומת הכנסות מתואמות של 2.27 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 12.4%.
הרווח הגולמי (NON-GAAP) ברבעון הסתכם ב-837 מיליון שקל (כ-32.8% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 662 מיליון שקל (כ-29.1% מההכנסות) ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-208 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 102 מיליון שקל - פי 2.
- שטראוס: רענן קובלסקי מונה לתפקיד מנכ"ל מחלבות שטראוס
- נכד שמנת: מה יעשה הנכד של מיכאל שטראוס בחברת המזון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה רשמה ברבעון הראשון של רווח נקי מתואם של 134 מיליון שקל בהשוואה לרווח מתואם של 43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - פי 3.
שי באב"ד, מנכ"ל קבוצת שטראוס, אמר עם פרסום התוצאות: "שטראוס מציגה צמיחה במרבית הפעילויות שלה, עם שיפור בנתחי השוק ועלייה בהכנסות. לצד זאת, ההתמודדות עם מחירי חומרי הגלם והאינפלציה הובילה לשחיקה משמעותית ברווחיות של הקבוצה בכלל ובישראל בפרט, כאשר עליות המחירים שביצעה החברה פיצו על כך באופן חלקי בלבד. אנחנו מתקדמים ביישום התכניות האסטרטגיות והמשך צמיחה, מחזקים ומרחיבים את השותפויות, מבצעים אופטימיזציה של הפורטפוליו, וממוקדים בתכניות משמעותיות לשיפור הפרודוקטיביות".
- 4.לא חוכמה גדולה כשפוליטיקאים מושחתים מגינים על מונופול. (ל"ת)אור 05/07/2023 10:25הגב לתגובה זו
- 3.קשקש 05/07/2023 09:20הגב לתגובה זוהתפקיד של המדינה הוא לא להיות חותמת גומי לתיאבון הבלתי נגמר של הטייקונים התפקיד של המדינה הוא להגן על אזרחיה מפני החזירות ועליות מחירים ללא סיבה .ההובלה הימית חזרה לטרום הקורונה מחירי הסחורות גם כן אז למה הטייקונים ממשיכים להעלות את המצרכים ?
- 2.חיים 04/07/2023 22:49הגב לתגובה זואני רוכש מהמוצרים שלהם,אין טענות מוצרים איכותיים
- 1.מבין2 04/07/2023 19:10הגב לתגובה זוחברה עם מוצרים בינוניים שמוכרת ב 300% יותר מוצרים דומים באירופה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אדם בלומנברג, ההסתדרות הכללית. קרדיט: שלומי יוסף"אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב מתאר מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות מציאות שבה כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות, מזהיר מפני גל אבטלה אם המדינה לא תתערב, ומדבר על קיצור
שבוע העבודה, מס על רווחים עודפים ושכר אוניברסלי בעידן הבינה המלאכותית
במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית, לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.
מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה
בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.
הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.
למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.
