שטראוס: רענן קובלסקי מונה לתפקיד מנכ"ל מחלבות שטראוס
סבב מינויים בשטראוס: אלי איצקין אשר כיהן כמנכ"ל מחלבות שטראוס ב-3 השנים האחרונות, מתמנה לתפקיד מנכ"ל אובלה במערב אירופה. במסגרת אחריותו, יהיה אלי אחראי על פעילות המותג אובלה והמותג פלורנטין באירופה מתוך כוונה לחזק את מעמד חברת המטבלים והממרחים של שטראוס בשותפות עם פפסיקו בשווקים אלו, וכמנוע להמשך הצמיחה בעתיד.
רענן קובלסקי, סמנכ"ל המכירות של שטראוס ישראל, יחליף את אלי ומתמנה כמנכ"ל מחלבות שטראוס. קובלסקי הצטרף לשטראוס ב-1997 כמנהל אזור. לאורך השנים ביצע מגוון תפקידי ניהול במערך המכירות וב-2007 החל לנהל את המכירות בחטיבת המלוחים.
אלון שרף מונה לתפקיד סמנכ"ל המכירות של שטראוס ישראל. שרף החל את דרכו בשטראוס לפני 18 שנים בחטיבת המכירות, בתפקיד מנהל מכירות שוק פרטי והפצה. בהמשך מילא מספר תפקידים בחטיבה - כמנהל מרחב מכירות והפצה, היה שותף בהקמת והערכות עליית מערכת ה-SAP-SD וניהל את מטה התפעול של החטיבה.
סבב המינויים הנוכחי מגיע לאחר שבתחילת החודש הוכרז על סבב מינויים נוסף שבמסגרתו שחר פלורנץ, סמנכ"ל הכספים של קבוצת שטראוס בעשור האחרון, התמנה כסמנכ"ל צמיחה וחדשנות, Chief Growth and Innovation officer, חבר הנהלת הקבוצה.
- בעקבות הריקול - שטראוס עם פגיעה של כ-300 מיליון שקל ברווח הנקי
- שטראוס מפטרת 150 עובדים כדי לחסוך עד 80 מיליון שקל בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, אריאל שטרית, סמנכ"ל הכספים של שטראוס ישראל, מונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים של הקבוצה וחבר בהנהלת קבוצת שטראוס. את שטרית יחליף גור זמיר, סמנכ"ל הכספים של שטראוס מים וישמש כסמנכ"ל כספים של שטראוס ישראל.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
