אגד פועלת לחלק כ-500 מיליון שקלים לבעלי המניות
חברי אגד צפויים לקבל כ-200 מיליון שקל (40%) ושותפות קיסטון וקרנות המורים והגננות צפויה לקבל כ-300 מיליון שקל (60%), בכפוף לקבלת אישור ביהמ"ש; בכפוף לקבלת סכומי החלוקה, החלוקה תקטין את מחיר אופציית ה-PUT של המייסדים ותקטין את החוב שנטלה שותפות קיסטון-המורים והגננות למימון הרכישה
דירקטוריון אגד החליט לפני זמן קצר על מהלך התייעלות במבנה ההון של החברה, במסגרתו תפעל אגד לחלק סך של כ-500 מיליון שקל לבעלי המניות. שותפות קיסטון קיסטון ריט וקרנות המורים והגננות המחזיקה ב-60% ממניות אגד צפויה לקבל כ-300 מיליון שקל בעוד חברי אגד יקבלו כ-200 מיליון שקל מתוך החלוקה. מחיר המימוש של אופציית המכר המוקנית לחברי אגד למכירת יתרת מניות אגד לשותפות קיסטון וקרנות המורים צפוי לקטון ולהתעדכן בהתאם.
בכפוף לקבלת סכומי החלוקה, צפויה שותפות קיסטון וקרנות המורים והגננות לפרוע נתח מהחוב הבנקאי שנטלה במסגרת השלמת העסקה לרכישת האחזקות באגד, ולהקטין עלויות מימון ברמת השותפות.
במסגרת התהליך תגיש אגד לביהמ"ש בקשה לאישור חלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח. אגד נדרשת להגיש את הבקשה לאור זאת שעל אף שסך העודפים החשבונאיים המשמעותי שבדוחותיה הכספיים השנתיים לשנת 2022, הינו בהיקף של כ-718 מיליון שקל, עודפים אלו אינם מוגדרים כעודפים ראויים לחלוקה ולכן יש צורך באישור בית המשפט לחלוקה המבוקשת.
הבקשה תוגש כשהיא נתמכת בחוות דעת כלכלית של פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית ממנה עולה כי לאגד איתנות פיננסית משמעותית ביותר, העולה על סכום החלוקה המבוקש. וינר מציין את היציבות של אגד לאור חתימת הסכם ההפעלה עם המדינה, מה שמאפשר לאגד אופק הכנסות יציב עד לסוף שנת 2029, הון עצמי חשבונאי אשר עתיד לעמוד על מאות מיליוני שקלים, גם לאחר חלוקת הדיבידנד, נכסי נדל"ן עם שווי כלכלי גבוה משמעותית מהשווי בספרים וכן הלאה. עוד מוערך בחוות הדעת כי אגד צפויה לרשום בשנים הקרובות רווחים של מאות מיליוני שקלים כשלאורך השנים היא מגדילה את רווחיותה.
- קיסטון צמחה ב-19% בהכנסות; צופה הכנסות של 300 מ' השנה
- קיסטון צופה הכנסות של 300 מיליון שקל בשנה, לעומת 238 מ' שקל ב-2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נבות בר, מנכ"ל קיסטון: "דירקטוריון אגד החל במהלך לייעל את מבנה ההון של אגד לטובת החברה וכלל בעלי מניותיה. בעת רכישת האחזקות באגד לקחה קיסטון בחשבון את איתנותה הפיננסיות של אגד, ואת היכולת לחלוקה משמעותית על-בסיס איתנותה הפיננסית וכושר פירעונה. בכפוף לאישור בית המשפט את ביצוע החלוקה והשלמת המהלכים הנדרשים בהובלת הנהלת אגד, אנו צפויים להקטין באופן משמעותי את עלויות המימון ברמת שותפות קיסטון-המורים והגננות, על ידי פירעון רכיב חוב שנלקח בריבית משתנה ולהקטין את עלות מימוש אופציית המכר המוקנית לחברי אגד. אנו בוחנים מהלכים נוספים, הן ברמת אגד והן ברמת קיסטון, על מנת לשכלל את מבנה ההון של אגד, להכין אותה לאתגרים העסקיים לפניה, לצמצם את עלויות החוב של שותפות קיסטון-המורים והגננות ולהיערך לשלב מימוש אופציית המכר של המייסדים".
- 4.בטח מחלקים מיליונים. מונופול דורסני. (ל"ת)אלי קופטר 05/06/2023 01:02הגב לתגובה זו
- 3.ניצי 04/06/2023 19:49הגב לתגובה זוממתי גננות ומורות היו קשורות לאגד.
- 2.שיתחילו בניקיון של האוטובוסים ורענון נהיגה לחלק מהנהגים (ל"ת)אודי 04/06/2023 14:15הגב לתגובה זו
- 1.חצוף ברמות 04/06/2023 13:43הגב לתגובה זומחלקים ממה שאין בהנחה שלא יסגרו את אגד ויקבל כסף מהמדינה. חצוף אמרנו?

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?