מטוס בואינג 777
צילום: תעשיה אוירית

קשרי תעופה עם דוחות טובים - זינקה בהכנסות ועברה לרווח

החברה דיווחה על רווח למניה של 5 סנט על הכנסות של 44 מיליון דולר; המניה זינקה מתחילת השנה ב-88% 
אדיר בן עמי |

חברת קשרי תעופה קשרי תעופה -2.61% העוסקת בארגון טיסות ובשיווק חבילות תיירות ונופש, מפרסמת דוחות טובים לרבעון הראשון של שנת 2023, ההכנסות עמדו על 44.2 מיליון דולר, לעומת 17.8 מיליון דולר ברבעון התואם אשתקד. הרווח למניה עמד על 5 סנט, שיפור לעומת ההפסד למניה של 6.5 סנט בשנה שעברה.

על פי החברה, הגידול בהכנסות והשיפור ברווחיות נובע מחזרה מלאה לפעילות ברבעון הנוכחי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו הייתה פעילות חלקית בעקבות מגבלות הקורונה. הרווח הגולמי עומד על 6.9 מיליון דולר, לעומת 3 מיליון דולר אשתקד. לקשרי תעופה יתרת מזומנים ושווי מזומנים בסך של 13.6 מיליון דולר.

לדברי החברה: "תקופת הדוח, התאפיינה בגידול מהותי במספר הנוסעים שטופלו על ידי הקבוצה, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כפועל יוצא של הסרת ההגבלות שהוטלו עקב מגפת הקורונה על הכניסה והיציאה לישראל ומחוצה לה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022 . כתוצאה מכך חל גידול ברווח הגולמי, התפעולי והנקי בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2023."

"במקביל, נוכח העלייה המהותית בביקוש לשירותי תעופה ותיירות, לרבות לשירותים שהחברה מספקת, הקבוצה ביצעה ומבצעת התאמות בפעילותה על מנת להתמודד עם הגידול המשמעותי בהיקפי הפעילות והמכירות המיוחסת להתפתחויות האמורות. כמו כן הקבוצה מתאימה את כוח האדם שלה, עלויות השכר, עלויות השיווק והפרסום, עמלות וכן עלויות נוספות לגידול בביקושים. יחד עם זאת, צעדי התייעלות, שיפור תהליכים ובכללם תהליכי אוטומציה שהתבצעו בשנים 2020 ו-2021 אפשרו לקבוצה להקטין את יחס ההוצאות לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022."

לחברה מספר רב של חברות בנות: דרך החופש, סנורמה שירותי תיירות, אוטו יורופ, טוסו, בריליאנט טרבל, פגסוס, סאן טורס, אמה טורס, אלה טורס. בדוחותיה הקודמים לרבעון הרביעי של 2022, קשרי תעופה דיווחה על רווח למניה של 10 סנט על הכנסות של 49 מיליון דולר ולשנת 2022 כולה על רווח למניה של 81 סנט על הכנסות של 224 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.