ראסל אלוואנגר טאואר
צילום: יח"צ
דוחות

טאואר עוקפת את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה

החברה רשמה ברבעון הראשון של השנה רווח מתואם של 64 סנט למניה על הכנסות של 356 מיליון דולר; תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-73 מיליון דולר; אין חדש כרגע בנוגע למכירה לאינטל - אינטל דיברה על סגירה עד סוף המחצית הראשונה. יכול להיות שזה יימרח מעבר לכך?
דור עצמון | (3)

חברת טאואר סמיקונדקטור טאואר 2.82%  הדואלית, העוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה לתעשיית האלקטרוניקה, פרסמה את דוחותיה הכספים לרבעון הראשון של 2023 לפיהם הכנסותיה הסתכמו ב-355.6 מיליון דולר, מעל לצפי האנליסטים להכנסות של 352.35 מיליון דולר. עם זאת, מדובר בירידה (צפויה יש לומר) לעומת ההכנסות ברבעון המקביל שהתסכמו ב-421.1 מיליון דולר - ירידה של 15.6%.

הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2023 הסתכם ב-95.7 מיליון דולר (כ-26.9% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 104.6 מיליון דולר (כ-24.8% מההכנסות) ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-89.4 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 63.1 מיליון דולר ברבעון המקביל - עלייה של 41.8%. לדברי החברה, העלייה ברווח התפעולי כוללת את ההכנסות מארגון מחדש, נטו של הפעילות ביפן.

החברה רושמת רווח מתואם של 64 סנט למניה, גבוה מצפי האנליסטים בוול סטריט לרווח מתואם של 47 סנט למניה.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הראשון של 2023 הסתכם ב-73 מיליון דולר, בהשוואה ל-133 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022. הירידה מיוחסת בעיקר לרכישת מלאי חומרי גלם לעומת ירידה נוכחית במשלוחים. ההשקעות ברכוש קבוע הסתכמו ברבעון הראשון של 2023 ב-105 מיליון דולר, נטו. במהלך הרבעון הראשון של 2023 פרעה החברה חובות בסך 29 מיליון דולר וכתוצאה מכך נפרעו במלואן כל אגרות החוב שהנפיקה החברה בעבר.

חברת מעלות S&P השלימה החודש את תהליך ההערכה השנתי בדבר המצב הפיננסי והעסקי של טאואר, והחליטה לאשרר את דירוג החברה ברמה שאליה הועלתה אשתקד: "ilAA עם אופק יציב".

ומה בנוגע לעסקת הרכישה של טאואר על ידי אינטל INTEL CORPORATION הענקית? ובכן, אין חדש. עסקת הרכש בין החברות נסגרה בחודש פברואר 2022, לפני למעלה משנה. עד לרגע זה החברות לא סיכמו עד תום את פרטי ההליך אם כי אין תרחיש בו העסקה תתבטל. ובכל זאת, בטאואר אומרים שיש להם עד חודש אוגוסט להשלים את הליך המכירה, קרי שנה וחצי. לא ברור מה הסיבה לעיכוב הארוך כל כל והמשקיעים ממתינים לכך בקוצר רוח. באינטל אמרו לפני כחודשיים כי העסקה צפויה להיסגר במחצית הראשונה של 2023. נמשיך לעקוב.

מניית טאואר בתל אביב נסחרת תמורת 150.3 שקל ושווי שוק של 16.54 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    dw 15/05/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
    לשתי החברות, הן אינטל והן טאואר, העיסקה טובה. נקווה שתושלם במהרה.
  • 1.
    מה עם העיסקה הרגתם אותנו (ל"ת)
    טלי 15/05/2023 14:54
    הגב לתגובה זו
  • dw 15/05/2023 17:36
    הגב לתגובה זו
    מנכל אינטל בכבודו ובעצמו ביקר בסין לא מזמן, כנראה כדי לקדם את אישור העיסקה (למרות שהיקף הפעילות של טאואר בסין זניח)
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?