השת"פ בין להב ופריים אנרג'י מתקדם, הן חושפות צפי לתשואה והמניות מטפסות
השת"פ בין להב אנרגיה ירוקה לבין פריים אנרג'י 0.06% מתקדם. החברות חתמו על הסכם מחייב להקמת שותפות (50% כל אחת) להקמת 8 מתקנים בטכנולוגיה פוטו וולטאית בדו-שימוש בהיקף של עד 100 מגה-וואט. להב אנרגיה צופה הכנסות שנתיות של 31 מיליון שקל, וזאת אחרי שתתן הון עצמי של 35 מיליון שקל. בשלב הראשון, להב אנרגיה צופה תשואה בפרויקט (PIRR) של 78.47%, ותשואה על ההון (EIRR) של 18.62%.
בשלב השני, ובהנחה שהחברות יקימו מתקני אגירה וישווקו חשמל בשוק החופשי לציבור הרחב, להב מעריכה את תשואת הפרויקט ב-13.5% ותשואה להון של 53%.
הערת אזהרה - מצבה של פריים אנרג'י לא מזהיר. ניתחנו כאן את הקשיים של החברה, שוק ההון חושש למצבה הפיננסי והאג"ח שלה נסחרות בתשואה גבוהה מאוד של 28-32% (להרחבה). מאז הניתוח מניית החברה התרסקה ב-50% ותשואות האג"ח רק המשיכו לטפס.
להב אנרגיה נמצאת בשליטת להב אל.אר להב 4.32% של אבי לוי (80%) וקרן נוקד (20%) מזה כשנתיים. תאגיד מילאות של הקיבוציים בסופו של דבר לא הצטרף, למרות ההצהרה החגיגית. שתי המניות קופצות היום בת"א. סך עלות ההקמה מוערך ב-270 מיליון שקל. להב תעמיד הון עצמי (עד 20% לכל פרויקט) כהלוואת בעלם ועד 54 מיליון שקל.
לדברי החברות, הפרויקטים זמינים לביצוע עם מחיר הקמה מובטח ל-1 קילו וואט, מכסות מאושרות ואישור מועד לחיבור לרשת החשמל, לרבות הסכמי שכירות על גגות המאפשרים את הקמתם
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ללהב אנרגיה ירוקה צבר פרויקטים מניבים, בשלבי חיבור, בהקמה ובפיתוח בארץ ובחו"ל בהיקף של כ- 164 מגה וואט, כגון מתקן פוטו וולטאי קרקעי עליו יוקם פרויקט בהספק של כ- 33 מגה-וואט, גגות של דלק ישראל, מספר מאגרים, גגות, אגרו ודו-שימוש ברחבי הארץ והיא צופה בשנתיים הקרובות "היקפים גדולים מאוד, הן בכמות החשמל המיוצרת והן בהכנסות" - אך לא מספקת מספרים מדויקים.
מנכ"ל פריים אנרג'י ובעל השליטה ירון קיקוז ציין כי "זוהי עסקה משמעותית עבורנו שכן היא ממחישה את שווי צבר הפרויקטים והפוטנציאל הרב הגלומים בחברה. כמו כן, אנחנו יכולים להתחיל בהליך ייזום ללא צורך בהשקעת ההון מצידנו".
לפריים אנרג'י יש כיום פרויקטים בהפעלה מסחרית בהיקף של כ-26 מגה וואט וכ-9 מגה-וואט שממתינים לחיבור לרשת החשמל, ועוד נכסים ברישוי ובייזום בהיקף של מאות מגה-וואט.
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
