מוטי בן משה
צילום: אניה בוכמן
דוחות

רבוע כחול: עליה בשורת ההכנסות והרווח. תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל

ה-NOI עלה ל-83 מיליון שקל, ה-FFO רשם גידול של 2% ל-59 מיליון שקל. יחד עם זאת, החברה רשמה ירידה של 46% ברווח הנקי בשנה כולה, בעיקר מקיטון בעליית ערך השווי של נדל"ן להשקעה ועלייה בהוצאות המימון
איציק יצחקי |

עולה בשיעור ההכנסות והרווח: ה-FFO של חברת הנדל"ן המניב רבוע כחול רבוע נדלן -1.29% עלה ברבעון הרביעי של 2022 ל-59 מיליון שקל - גידול של 2% 58 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021. ה-NOI ברבעון הרביעי של 2022 הסתכם בכ-83 מיליון שקל, גם כאן גידול של 2% לעומת NOI בסך 81 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2021. 

בשנה כולה, החברה סיימה עם גידול של כ-18% ב-FFO לכ-228 מיליון שקל, לעומת FFO בסך של 193 מיליון שקל בשנת 2021. ה-NOI בשנת 2022 הסתכם בכ-333 מיליון שקל, גידול של 6% לעומת NOI בסך 315 מיליון שקל בשנת 2021.

החברה חילקה בשנה שעברה דיבידנד בסך כולל של 80 מיליון שקל. יש לה מדיניות חלוקה דיבידנד בסכום שלא יפחת מ-25% מהרווח הנקי בשנה, אך שלא יעלה מעל 75% מהרווח הנקי (בנטרול רווחי שערוך).  החודש אישר דירטוריון החברה חלוקת דיבידנד מיוחד בסך של 100 מיליון שקל וזאת בגין רווחי החברה לשנת 2022.

הרווח הנקי של החברה הסתכם בשנת 2022 בכ-297 מיליון שקל, לעומת 557 מיליון שקל בשנת 2021 - 47%. השינוי נובע בין השאר מקיטון בעליית ערך השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה, ועלייה בהוצאות המימון המיוחסות להפרשי הצמדה בגין אגרות חוב שהנפיקה החברה.

עוד נתונים חשובים מהדוח לשנת 2022: ההכנסות מדמי שכירות גדלו בכ-7.1% לכ-377.5 מיליון שקל, ההכנסות ממכירת דירות צמחו ב-45%, הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם בכ-297 מיליון שקל. בנוסף, שיעור התפוסה בקניון TLV עלה בשנת 2022 לכ-90%, לעומת תפוסה ממוצעת של 82% ב-2021. שווי הקניון עלה לכ-1.776 מיליארד שקל.

עוד עולה כי ההכנסות מדמי שכירות בשנת 2022 הסתכמו בכ-361.8 מיליון שקל, גידול של כ- 7% לעומת כ-338.7 מיליון שקל בשנת 2021. העלייה בהכנסות משכירות לעומת התקופה המקבילה נובעת בעיקר מעלייה בהכנסות מהמרכזים המסחריים וחניון גבעון, כתוצאה מעלייה בשיעורי התפוסה וגידול בדמי השכירות. יצוין, כי חלק מהעלייה בהכנסות הושפעה גם מהעלייה במדד המחירים לצרכן. שיעור התפוסה בכלל נכסי הקבוצה, נכון ליום 31 בדצמבר 2022, עומד על כ-96%.

בדוחות ניכר כי החברה מאיצה פעילות בתחום ההתחדשות העירונית. היא מקדמת הקמת 6,200 יחידות דיור ברחבי הארץ. יחד עם צד שלישי פועלת החברה לאיתור, ייזום וביצוע פרויקטים בתחום ובכלל זה שני פרויקטי התחדשות עירונית המצויים בשלבי תכנון ראשוניים – פרויקט שפירא בגדרה ופרויקט קאליב בראשון לציון, הכוללים 1,065 יח"ד בתכנון. במקביל, נבחרה החברה על ידי נציגות הדיירים, כיזם להוביל פרויקטים המתעתדים להקים 5,135 יח"ד נוספות ב-12 מתחמים ברחבי הארץ, וסה"כ לחברה פרויקטים ב- 14 מתחמים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

לחברה יתרות נזילות בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל, בכוונת החברה לשמור על נזילות שתאפשר לנצל הזדמנויות מחד גיסא ועל יתרות מזומנים לתקופה של 24 חודשים לפחות מאידך גיסא. שווי כלל נכסי הנדל"ן של החברה הם כ-7.2 מיליארד שקל, מהם נכסים לא משועבדים בהיקף של כ-3.8 מיליארד שקל. יש לה הון עצמי בסך של כ-3.03 מיליארד שקל, כ-34% מסך המאזן המורחב.

 

בסך הכל, בשש השנים האחרונות צמח ה-FFO  של החברה  מ-88 מיליון שקל ל-228 מיליון. זאת עלייה של כ-159%, עם ממוצע של כ-27% בשנה. נכון לפרסום הדוח לחברה יש 115 נכסים מניבים.

לגבי קניון TLV, שנמצא בבעלותה המלאה - שיעור התפוסה בקניון עלה לכ-90%, לעומת שיעור תפוסה ממוצע של 82% בשנת 2021. כתוצאה מהעלייה בדמי השכירות הממוצעים והתקדמות באכלוס של השטחים, שווי הקניון עלה לכ-1.776 מיליארד שקל, נכון ליום 31 בדצמבר 2022, על בסיס הערכת שווי עדכנית שבוצעה על ידי מעריך חיצוני, לעומת שווי של 1.72 מיליארד שקל ביום 31 בדצמבר 2021. החברה ממשיכה להתמקד בהשבחת תמהיל השוכרים בקניון.. מתחילת שנת 2022 ועד מועד פרסום הדוחות נחתמו הסכמי שכירות, תוספות והארכות להסכמי השכירות, ומזכרי הבנות בנוגע לשטח כולל של כ-8,900 מ"ר, שכ"ד ממוצע של כ- 390 ש"ח למ"ר.

שווי השוק של רבוע כחול עומד על 2.4 מיליארד שקל (מכפיל 8). מחיר המניה על 197 שקל. היא ירדה ב-27% בשנה החולפת וב-6% השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.