איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: עליה של 20% בהכנסות, גידול ברווח הנקי ל-60 מיליון שקל

ברבעון הרביעי: החברה סיימה עם הכנסות של 3 מיליארד שקל. הדירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד נוספת השנה בסך של כ-40 מיליון שקל. נסחרת במכפיל 17 
איציק יצחקי |

ההכנסות של חברת אלקטרה בע"מ אלקטרה 3.07% , הקבוצה הקבלנית שפועלת בעיקר בתחום פרוייקטים למבנים ותשתיות בארץ ובחו"ל, עלו ברבעון הרביעי בכ-20% לכ-3 מיליארד שקל, לעומת כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2021. הצמיחה נובעת מגידול בכל מגזרי הפעילות בהם פועלת הקבוצה - כך עולה מתוך דוחות החברה. 

החברה סיימה את הרבעון הרביעי לשנת 2022 עם גידול של כ-9% ברווח הנקי לכ-60.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-55.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-21% לכ-221.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-183.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. ה-EBITDA של החברה ברבעון עלה בכ-13% לכ-208 מיליון שקל, בהשוואה לכ-184.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021.

בנוסף, דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד נוספת השנה בסך של כ-40 מיליון שקל.

 

לגבי השנה כולה, סך ההכנסות צמחו בכ-21% לכ-10.9 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-9 מיליארד שקל ב-2021. הגידול נובע בעיקר מצמיחה אורגנית בכל מגזרי הפעילות בהם פועלת הקבוצה. הרווח הגולמי בתקופה עלה בכ-13% לכ-832.5 מיליון שקל, לעומת כ-739.2 מיליון שקל ב-2021.

 

הרווח הנקי צמח בשנת 2022 בכ-52% והסתכם בכ-344.9 מיליון שקל, לעומת כ-227.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח נובע מהעלייה בהכנסות כאמור, וכן מהכנסות אחרות, נטו ב-2022 שנבעו מרישום רווח (לפני מס) בסך של כ-87 מיליון שקל ממכירת החזקות החברה בזכיין בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע, וכן מרישום רווח (לפני מס) בסך של כ-56 מיליון שקל ממכירת זכויות הקבוצה בקבלן ההיסעים בפרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן.

 

ה-EBITDA בשנה זו עלה בכ-35% לכ-973.5 מיליון שקל, לעומת כ-718.9 מיליון שקל בשנה הקודמת. ממאזן החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2022 עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים וניירות ערך סחירים) הסתכמו בכ-680.3 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2022, הסתכם בכ-1.78 מיליארד שקל.

 

צבר העבודות של אלקטרה נכון ליום 31 בדצמבר 2022, הסתכם בכ-28.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-23.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2021.

 

שווי השוק של אלקטרה הוא כ-6 מיליארד שקל. המניה נסחרת תמורת 157.1 שקל. היא נסחרת במכפיל 17. בשנה האחרונה צנחה המניה ב-34.4%. מתחילת השנה ירדה ב-17.3%.

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "אנחנו מסכמים את 2022 עם תוצאות שיא הכוללות צמיחה בכל מגזרי הפעילות של הקבוצה. בשנה החולפת זכינו במספר פרויקטים משמעותיים ובלקוחות אסטרטגיים חדשים בישראל ובחו"ל, ובמקביל המשכנו ליישם את האסטרטגיה שלנו (ייזום, הקמה ותפעול) באמצעות מימוש השקעות שהושבחו ברווח משמעותי, כמו האחזקה בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע. בתקופה זו, יותר מתמיד, פיזור הפעילויות של הקבוצה, לצד הפיזור הגיאוגרפי של פעילותנו, ביחד עם מאזן חזק וחוסן פיננסי גבוה, מייצרים חסינות עסקית שתאפשר לנו להמשיך את מגמת הצמיחה גם בשנים הבאות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עוד הוסיף כי: "במקביל, צבר העבודות שלנו עומד כיום על למעלה מ-28 מיליארד שקל, וגם הוא מצביע על חוזקה וחוסנה של הקבוצה ותומך בהמשך הגידול בפעילות בכל התחומים. כמו כן, בתקופות מאתגרות של אי ודאות בשווקים, בא לידי ביטוי ביתר שאת היתרון היחסי של הצוות הניהולי המקצועי המוביל את פעילות הקבוצה. במישור הפיננסי, אנו ממשיכים להקפיד על מדיניות שמרנית, המתבטאת בנזילות גבוהה ושמירה על חוב פיננסי ברמה סבירה. עדות וחיזוק לכך התקבלו לאחרונה עם  דירוג של ilA+ שהתקבל ממעלות S&P".

 

ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלו בשנת 2022 בכ-18% לכ-5.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-4.5 מיליארד שקל ב-2021. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הביצוע בכל תחומי הפעילות בהם פועלת הקבוצה במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זינק בכ-93.5% לכ-116.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-60.1 מיליון שקל בשנת 2021.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.