עזריאלי: NOI של 511 מיליון שקל. תחלק דיבידנד של 700 מיליון שקל
קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה 1.98% מפרסמת כי ה-NOI ברבעון צמח בכ-13% לעומת אשתקד והסתכם בכ-511 מיליון שקל; ה-NOI בשנת 2022 צמח בכ-23% לעומת אשתקד והסתכם בכ-1.953 מיליארד שקל.
ה-Same Property NOI גדל ברבעון בכ-7% ובשנת 2022 בכ-16%, לעומת אשתקד. ה-FFO (ללא דיור מוגן) הסתכם ברבעון בכ-335 מיליון שקל ובשנת 2022 בכ-1.275 מיליארד שקל, גידול של כ-4% וכ-11%, בהתאמה, לעומת אשתקד.
החברה תחלק דיבידנד בסך של כ-700 מיליון שקל. דנה עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי, אמרה על רקע הדוחות, "בשנה מלאת אתגרים בכלכלה הישראלית ובכלכלה העולמית, איכות הנכסים שלנו, הגיוון בפעילות, החוסן הפיננסי והניהול השמרני והאחראי - מדגישים את העוצמות של הקבוצה, מאפשרים לנו להמשיך בהרחבה ובהשבחה של פרויקטים קיימים ומייצרים לנו הזדמנויות משמעותיות בשוק. לצד הצמיחה בפעילויות השונות, המשכנו לשים דגש על קידום עולמות האחריות התאגידית והסביבתית, שהם נדבך חשוב ומרכזי בפעילות הקבוצה. אני תקווה שבשנת 2023, שהחלה עם טלטלה בחברה הישראלית, נדע לשוב ולהתמקד במה שמאחד בינינו ולמצוא את הדרך המשותפת להמשך הצמיחה והחוסן של מדינת ישראל".
אייל חנקין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי: "אנו מסכמים שנה טובה עם המשך צמיחה בפעילות הליבה בתחומי המסחר, המשרדים והדיור המוגן, כפי שבאה לידי ביטוי בעליה בפרמטרים התפעוליים. תחומים אלה מהווים עוגן איתן בפעילות הקבוצה ונמשיך לפעול לשמירה על מגמה זו. פיתוח פעילות ה-Data Centers, המהווה את אחד ממנועי הצמיחה שלנו מתקדם בצעדים גדולים ולאחרונה דיווחנו על עסקה משמעותית לבניית קמפוס חוות שרתים ל-TikTok, אשר מהווה צעד משמעותי בפיתוח התחום והרחבת נוכחותנו באירופה".
- ישרס: ה-NOI עלה בכ-1% ל-119 מ' שקל; AFFO הסתכם ב-89 מ' שקל
- "אנחנו צופים עלייה של 30% ב-NOI תוך שנים ספורות" - נתנאל מניבים גייסה 220 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול ב-NOI נובע בעיקר מרכישת קניון מול הים, אכלוס שטחי בזק לשעבר במגדלי עזריאלי ורכישת GM. כמו כן, בתחילת 2021, תחום הקניונים נפגע עקב מגפת הקורונה (גל האומיקרון). ה-Same Property NOI גדל ברבעון בכ-7% ובשנת 2022 בכ-16%, לעומת אשתקד. ה-FFO ללא תרומת הדיור המוגן הסתכם ברבעון בכ-335 מיליון שקל לעומת כ-332 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-4%. סך ה-FFO הסתכם ברבעון בכ-362 מיליון שקל, בדומה לאשתקד.
הגידול ב-FFO (ללא הדיור המוגן) קוזז עקב ההשקעות המשמעויות בתחום הדאטה סנטרס אשר טרם מניבות וכוללות גם גידול בהוצאות הנהלה, כלליות ומימון, אשר קשורות בעיקר לרכישתה של חברת הדאטה סנטרס Green Mountain. כמו כן, ירידה ב-NOI בפעילות הנדל"ן המניב בארה"ב תרמה גם היא.
ה-FFO ללא תרומת הדיור המוגן הסתכם בשנת 2022 בכ-1,275 מיליון שקל, לעומת כ-1,152 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-11%. סך ה-FFO הסתכם בשנת 2022 בכ-1,360 מיליון שקל לעומת כ-1,318 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-3%. הגידול ב-FFO (ללא הדיור המוגן) קוזז בעיקר עקב ההשקעות המשמעויות בתחום הדאטה סנטרס.
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון לכ-323 מיליון שקל ביחס ל-2.2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד ובשנת 2022 בכ-1,792 מיליון שקל ביחס ל-2.9 מיליארד שקל.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
