בלעדי - גילת תשלם 50 מיליון דולר על חברת DataPath
חברת גילת גילת 1.49% מאכזבת כבר תקופה ממושכת את המשקיעים. הצמיחה האורגנית שלה לא מספקת והמניה מאבדת גובה. אולי עכשיו זה ישתנה? חברת התקשורת ללווינים, חתמה על הסכם מחייב לרכישת DataPath Inc, "אשר צפויה להיות מרכיב משמעותי מאסטרטגית הצמיחה של התחום הביטחוני של גילת". על פי הודעת החברות, DataPath היא חברה לאספקת תקשורת אמינה ומאובטחת למגזרי מחלקת ההגנה (DoD) וצבא ארה"ב. לדברי גילת, הרכישה מהווה צעד נוסף בפעילות של גילת להגדלת נוכחותה בשוק הביטחוני הצומח. החברה צופה כי ההכנסות מתחום הביטחון יגדלו בכ-50 מיליון דולר לשנה בעקבות הרכישה. התחזית של גילת לשנה הנוכחית היא ל-270 מיליון דולר, לעומת 240 מיליון דולר בשנת 2022.
עדכון - בלעדי: החברות לא מסרו פרטים על רווחיות החברה הנרכשת, אך לביזפורטל נודע כי מדובר בחברה רווחית. על פי ההערכות בשוק, היקף העסקה נאמד בכ-50 מיליון דולר, כאשר העסקה בוצעה בשילוב מזומן ומניות של גילת.
הרכישה אושרה ע"י דירקטוריון גילת וע"י הדירקטוריון ובעלי המניות של DataPath. השלמת העסקה כפופה למספר אישורים רגולטוריים ובהם קבלת אישור מהרשות להשקעות זרות של ארה"ב (CFIUS), ותנאי סגירה מקובלים אחרים. הרכישה צפויה להיסגר ברבעון השלישי של 2023.
ל-DataPath ניסיון של יותר מ-25 שנים בintegrated communications וטכנולוגיית מידע והיא מובילת שוק במערכות תקשורת אמינות ומאובטחות, שירותים ופתרונות מקצה לקצה למשימות קריטיות. DataPath היא מטמיעת מערכות אמריקאית (US system integrator) עם מיקוד משמעותי בשווקי הביטחון והממשל האמריקאיים, המביאה יכולות חזקות בהנדסת מערכות, פיתוח תוכנה והנדסת מכונות.
- גילת: הזמנה של 7 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי
- מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טרם ההודעה, מניית גילת נסחרה תמורת 20 שקל ושווי שוק של 1.14 מיליארד שקל.
עדי צפדיה, מנכ"ל גילת: "DataPath היא אינטגרטור אמריקאי מוביל המספקת פתרונות ושירותים למשימות קריטיות, והיא ספקית מובילה למחלקת ההגנה האמריקאית בתחום הרכזות הניידות (transportable hubs), רכזות ניידות קטנות (mini towable hubs) והיצע מוצרים של אנטנות ניידות ברמה צבאית. הרכישה היא אבן דרך מרכזית באסטרטגיית הצמיחה של גילת להרחבת עסקיה ב-DoD של ארה"ב, בשווקים הממשלתיים, וכן בשווקי ממשל וביטחון בינלאומיים אחרים. אנו רואים סינרגיה משמעותית בין החברות ומצפים לעבוד עם הנהלת DataPath בתמיכה בלקוחותיה".
דייויד מקדונלד, מנכ"ל ויו"ר DataPath: "אנו גאים בצוות של DataPath שהוביל את החברה לחיבור עם גילת, ומצפים כי ביחד עם המיצוב החזק של גילת בשוק התקשורת הלוויינית ודריסת הרגל הרחבה שלה בעולם, DataPath תמצב עצמה בצורה מיטבית להמשך צמיחה רווחית, על בסיס פתרונות משולבים המשלבים את הרכיבים הטובים ביותר שקיימים. הפתרונות המעולים של DataPath והמיצוב המשמעותי שלה בשוק הפונה ל-DoD האמריקאי ישפרו את האסטרטגיה של גילת בשוק זה".
תוצאות פושרות ב-2023
גילת הכניסה בשנה כולה 239.8 מיליון דולר, מעט מתחת הטווח התחתון של החברה, גם אחרי שזו הורידה ברבעון הקודם את הצפי שלה להכנסות של 240-245 מיליון דולר. מדובר גם בעליה של 12% לעומת 215 מיליון דולר בשנת 2021. יצוין כי בשורת ה-EBITDA המתואם השנתי החברה הצליחה לעמוד בתחזית של עצמה ורשמה 25.2 מיליון דולר.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
ומה לגבי השנה הקרובה? התחזית של החברה חלשה יחסית לציפיות, כאשר החברה צופה הכנסות של 260-280 מיליון דולר (אמצע טווח - 270 מיליון, או צמיחה של 13%), מתחת צפי האנליסטים ל-280 מיליון דולר. עוד צופה גילת רווח תפעולי על בסיס GAAP בטווח של בין 17 מיליון דולר, עלייה של 70% לעומת השנה שהסתיימה, ו-EBITDA של 32 מיליון דולר, עלייה של 27%.
צפדיה אומר בראיון לביזפורטל כי ההכנסות ברבעון רביעי נפגעו בגלל עיכובים בפרויקטים גדולים בפרו - "בחלק מהמקומות צריך אישור של הממשלה וזה פגע לנו קצת בשורה העליונה, זה שלב הקמה בפרו שהוא שלב השקעתי בלי רווח. נפגענו בתוצאות גם בגלל שרשרת האספקה ומחסור בצ'יפים. היינו עושים יותר טוב אלמלא העניינים האלו. בכל מקרה, זה עיכוב זמני.
צפדיה מדבר על מנוע הצמיחה בשוק הביטחוני כאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של החברה, וכבתחום הזה מתעסקת החברה הנרכשת DataPath. מנועי צמיחה נוספים הם האינטרנט במטוסים, שוק הסלולר בזכות המעבר ל-5G
"המטרה שלנו בתחום הדיפנס היא לחדור לשוק האמריקאי", אמר לאחרונה צפדיה ורמז על הרכישה הנוכחית. כמו כן, הוא אמר שחברות כמו סטיסקפיי, שנכנסה לוול סטריט לפי שווי של 800 מיליון וגם הגיעה לשווי של מיליארדים לפני שנחתה לשווי של 100 מיליון דולר לא מעניינת - "יש הרבה חברות. הסתכלנו על לא מעט חברות לאחרונה . סטיסקפיי שורפת 20 מיליון דולר בשנה. יש לה טכנולוגיה נחמדה, אבל הם שורפים כסף, זה לא מתאים לנו".
לגבי המצב בארץ, אמר צפדיה - יש רעש גדול משני הצדדים שבסוף ייגרם רק נזק ולא תועלת. זה חלק מהמשחק הדמוקרטי לכל אחד מותר להגיד מה שבא לו. יש פה גם הרבה ספקולציה. עלינו זה משפיע בשוליים של השוליים. חוץ מזה שאנחנו חיים בישראל. רוב הביזנס שלנו הוא מחוץ לישראל ולכן לא מרגישים השפעה. חוץ משיחות חולין במסדרונות, לא רואים השפעה אמיתית של זה".
- 1.בהצלחה גילת עלי והצליחי, חברת לווינות מספר 1. (ל"ת)א 12/03/2023 08:14הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?