שקיפות גדולה יותר במוצרים הפאסיביים - ואיזו סוכריה קיבלו המנהלים?
יותר שקיפות לציבור, שיידע יותר טוב מה ההשוואה במוצרי הקרנות המחקות, אבל בתמונה לזה המנהלים יקבלו יותר גמישות בניהול - שזה בעצם פחות שקיפות. רשות ניירות ערך פרסמה שתי הוראות להערות הציבור וחוזר בנושא סיווג קרנות בתחום מוצרי ההשקעה הפאסיביים. ברשות מקווים "לייצר שינוי משמעותי בכל הקשור לשקיפות", אבל גם אומרת בפה מלא מה הסוכריה למנהלים "הגדלת הגמישות בניהול ההשקעות על ידי מנהלי הקרנות".
לדברי הרשות, ארבע שנים לאחר תיקון 28 במסגרתו הוסדרה פעילות קרנות הסל בישראל, ולאור ההתפתחויות בעולם, סגל רשות ניירות ערך רוצה לבצע בה שינויים ומפרסם הוראות חדשות למנהלי הקרנות הכוללות: תיקון להוראת ניהול השקעות בקרן מחקה, הוראה חדשה שנועדה להסדיר את התנאים והבדיקות הנדרשות ממנהלי קרנות לצורך אישור מדדים ועורכי מדדים ועדכון סיווגי הקרנות הפאסיביות.
מהי אותה גמישות ניהולית?
"הרשות סבורה כי יש לתקן את ההוראה הקיימת משנת 2018, באופן שיאפשר למנהלי הקרנות המחקות גמישות רבה יותר בניהול ההשקעות בקרנות המחקות, וזאת מבלי לפגוע בחובתם לשמור על מתאם גבוה בין ביצועי הקרן המחקה לביצועי נכס המעקב" - אוקי אבל מה זה אומר בפועל? איפה פה אותה שקיפות שעליה מדברים ברשות?
לדברי הרשות, התיקון יבוא "להקל ולהרחיב את האפשרויות העומדות בפני מנהלי הקרנות בכל הנוגע לנכסים נוספים שניתן להחזיק בקרן מחקה". כאמור, זה לא מסביר הרבה.
- כתב אישום הוגש נגד שי ליפמן אנליסט בכיר לשעבר בווליו בייס
- השינוי שיאפשר לכל משקיע ואנליסט לנתח דוחות כספיים בפשטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, המשקיעים יוכלו לקבל יותר שקיפות: לדברי הרשות "תתווספנה דרישות גילוי חדשות שמטרתן לשפר את שקיפות הקרנות הפאסיביות. כיום, אין בידי משקיע בישראל כלים מספקים המאפשרים לו להשוות בין קרנות מחקות שונות. הצורך במידע חיוני זה מקבל משנה תוקף בקרנות הסל הנסחרות, לגביהן נדרשת שקיפות מקסימלית כדי לאפשר למשקיעים החלטת השקעה מושכלת, שכן המשקיע בישראל חסר יכולת להעריך את השווי ההוגן של קרנות סל לעומת מחירן בבורסה".
אלה השינויים:
· ביטול חובת העקיבה של 95% אחר המדד אשר קיימת היום ומעבר ל- "Best Effort".
· הרחבת הנכסים המותרים להחזקה בקרנות אלו.
· שיפור שקיפות המוצר והתאמת סטנדרט הגילוי לזה המקובל בעולם:
פרסום INAV (מחיר רציף) לכל קרן לאורך יום המסחר, פרסום הרכב נכסים מלא של הקרן טרם תחילת המסחר, פרסום עשרת ניירות הערך בעלי המשקל הגבוה ביותר במדד, פרסום טעות העקיבה והפרש העקיבה של הקרן, פרסום מרווח חציוני של הציטוט בקרנות הסל וגילוי יומי של מיקום הקרן ברצועת דמי הניהול המשתנים ככל וקיימים בקרן.
- 1.אנונימי 15/01/2023 15:06הגב לתגובה זולשלול למנהלים כל גמישות ולקנוס אותם מעבר לחריגה מסויימת מהמדד הנעקב ואז התחרות תהיה על דמי הניהול בלבד מול כל עולם הקרנות העוקבות בעולם.והזול ביותר ינצח לטובתו של ציבור המשקיעים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
