שקיפות גדולה יותר במוצרים הפאסיביים - ואיזו סוכריה קיבלו המנהלים?
יותר שקיפות לציבור, שיידע יותר טוב מה ההשוואה במוצרי הקרנות המחקות, אבל בתמונה לזה המנהלים יקבלו יותר גמישות בניהול - שזה בעצם פחות שקיפות. רשות ניירות ערך פרסמה שתי הוראות להערות הציבור וחוזר בנושא סיווג קרנות בתחום מוצרי ההשקעה הפאסיביים. ברשות מקווים "לייצר שינוי משמעותי בכל הקשור לשקיפות", אבל גם אומרת בפה מלא מה הסוכריה למנהלים "הגדלת הגמישות בניהול ההשקעות על ידי מנהלי הקרנות".
לדברי הרשות, ארבע שנים לאחר תיקון 28 במסגרתו הוסדרה פעילות קרנות הסל בישראל, ולאור ההתפתחויות בעולם, סגל רשות ניירות ערך רוצה לבצע בה שינויים ומפרסם הוראות חדשות למנהלי הקרנות הכוללות: תיקון להוראת ניהול השקעות בקרן מחקה, הוראה חדשה שנועדה להסדיר את התנאים והבדיקות הנדרשות ממנהלי קרנות לצורך אישור מדדים ועורכי מדדים ועדכון סיווגי הקרנות הפאסיביות.
מהי אותה גמישות ניהולית?
"הרשות סבורה כי יש לתקן את ההוראה הקיימת משנת 2018, באופן שיאפשר למנהלי הקרנות המחקות גמישות רבה יותר בניהול ההשקעות בקרנות המחקות, וזאת מבלי לפגוע בחובתם לשמור על מתאם גבוה בין ביצועי הקרן המחקה לביצועי נכס המעקב" - אוקי אבל מה זה אומר בפועל? איפה פה אותה שקיפות שעליה מדברים ברשות?
לדברי הרשות, התיקון יבוא "להקל ולהרחיב את האפשרויות העומדות בפני מנהלי הקרנות בכל הנוגע לנכסים נוספים שניתן להחזיק בקרן מחקה". כאמור, זה לא מסביר הרבה.
- כתב אישום הוגש נגד שי ליפמן אנליסט בכיר לשעבר בווליו בייס
- השינוי שיאפשר לכל משקיע ואנליסט לנתח דוחות כספיים בפשטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, המשקיעים יוכלו לקבל יותר שקיפות: לדברי הרשות "תתווספנה דרישות גילוי חדשות שמטרתן לשפר את שקיפות הקרנות הפאסיביות. כיום, אין בידי משקיע בישראל כלים מספקים המאפשרים לו להשוות בין קרנות מחקות שונות. הצורך במידע חיוני זה מקבל משנה תוקף בקרנות הסל הנסחרות, לגביהן נדרשת שקיפות מקסימלית כדי לאפשר למשקיעים החלטת השקעה מושכלת, שכן המשקיע בישראל חסר יכולת להעריך את השווי ההוגן של קרנות סל לעומת מחירן בבורסה".
אלה השינויים:
· ביטול חובת העקיבה של 95% אחר המדד אשר קיימת היום ומעבר ל- "Best Effort".
· הרחבת הנכסים המותרים להחזקה בקרנות אלו.
· שיפור שקיפות המוצר והתאמת סטנדרט הגילוי לזה המקובל בעולם:
פרסום INAV (מחיר רציף) לכל קרן לאורך יום המסחר, פרסום הרכב נכסים מלא של הקרן טרם תחילת המסחר, פרסום עשרת ניירות הערך בעלי המשקל הגבוה ביותר במדד, פרסום טעות העקיבה והפרש העקיבה של הקרן, פרסום מרווח חציוני של הציטוט בקרנות הסל וגילוי יומי של מיקום הקרן ברצועת דמי הניהול המשתנים ככל וקיימים בקרן.
- 1.אנונימי 15/01/2023 15:06הגב לתגובה זולשלול למנהלים כל גמישות ולקנוס אותם מעבר לחריגה מסויימת מהמדד הנעקב ואז התחרות תהיה על דמי הניהול בלבד מול כל עולם הקרנות העוקבות בעולם.והזול ביותר ינצח לטובתו של ציבור המשקיעים

"קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
גל העליות החדות בתל אביב נשען על תקוות להסכם ולסיום הלחימה, אבל צריכים לזכור שהשוק כבר מתמחר את היום שאחרי; המשקיעים הפרטיים נכנסים בהמוניהם, בעוד הסיכון לתיקון הולך וגובר - מה אומרים הכלכלנים?
התקופה האחרונה בבורסה בתל אביב מתאפיינים באווירה כמעט אופורית. הדיווחים על התקדמות במגעים להסכם, הפעם בתיווך טראמפ שצפוי להביא להפסקת אש ולהחזרת החטופים, הקפיצו את המדדים והמניות המקומיות. המשקיעים הפרטיים, שהצטרפו בהמוניהם בחודשים האחרונים, מהווים
הקונה העיקרי בגל העליות הנוכחי (הזרים הפילו את השוק והישראלים ניצלו את הירידות), כשהם מציפים ביקושים על בסיס התקווה שה"יום שאחרי" קרוב ושמחירי המניות
ימשיכו לטפס גם אחריו.
מבט קרוב על השוק עשוי לגלות פער בין הציפיות לבין הנתונים בפועל: הכלכלה עדיין מדשדשת (נתוני התמ"ג לרבעון השני היו חלשים מהצפי, צפי האינפלציה עלה, הריבית עדיין לא ירדה ותחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה), התוצאות הכספיות של רבות
מהחברות משקפות החזרה לשגרה איטית יחסית, והסביבה הביטחונית לצערנו עדיין רחוקה מיציבות. העליות האחרונות נשענות הרבה יותר על סנטימנט ואמונה שהסדר קרוב מאשר על שינוי יסודי במצב המשק.
כאן נכנס המשפט המוכר למשקיעים "קנה בשמועה, מכור בידיעה". המשמעות
פשוטה: המשקיעים מנסים להקדים את החדשות, נכנסים לפוזיציות עוד לפני שהאירוע קרה, וכשהוא סוף סוף מתממש כולם כבר בפנים, המחירים משקפים את ההתרחשות, ולעיתים דווקא אז מגיע גל מכירות. זה מנגנון טבעי של שוק יעיל וחכם שמחפש להקדים מידע ולמקסם רווחים לפני כולם.
התחושה הזו מועצמת על ידי הפומו (FOMO fear of missing out) של המשקיעים הקטנים. רבים מהם ראו את המניות עולות מאז תחילת השנה ולא רצו להישאר מאחור. התקווה שהסדר וסיום הלחימה יביאו לזינוק נוסף דחפה עוד כסף לשוק, לעיתים בלי קשר ישיר לנתונים הכלכליים. את התגובה
הזו ראינו במלחמה מול איראן כדוגמא מצוינת, כאשר השוק ירד בפתיחה כתגובה ראשונה, אך סיים בעליות שהפכו לעליות חדות ככל שהמלחמה נמשכה למרות ההשלכות הכלכליות. במקביל, "הכסף החכם" של המוסדיים, שהגדילו חשיפה כבר בשלהי 2023 ותחילת 2024, ממשיך לפעול אך בקצב מאוזן יותר,
כאשר הגופים הגדולים לא רצים לרדוף אחרי העליות אלא בוחרים בתנועות מדודות ובחלק מהמקרים גם מנצלים את הגאות למימושים, בעוד הם מגדילים החזקות ברכישות פרטיות והנפקות חדשות.
- יזמיות הנדל״ן בבורסה עולות בחדות: רמז לעסקה - והמניות מזנקות
- הבורסה בעומאן - שלוש הנפקות ענק מתוכננות בשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב כזה הסיכון גובר משני הכיוונים.
אם ייחתם הסכם, ייתכן שהשוק יגיב דווקא בירידות בשל מימוש רווחים אחרי מהלך ארוך של ציפייה, ואם יתברר שהעסקה רחוקה, שחמאס מקשיח עמדות ושהלחימה עלולה להתחדש בעצימות גבוהה, האכזבה עלולה להיות חריפה עוד יותר.

"קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
גל העליות החדות בתל אביב נשען על תקוות להסכם ולסיום הלחימה, אבל צריכים לזכור שהשוק כבר מתמחר את היום שאחרי; המשקיעים הפרטיים נכנסים בהמוניהם, בעוד הסיכון לתיקון הולך וגובר - מה אומרים הכלכלנים?
התקופה האחרונה בבורסה בתל אביב מתאפיינים באווירה כמעט אופורית. הדיווחים על התקדמות במגעים להסכם, הפעם בתיווך טראמפ שצפוי להביא להפסקת אש ולהחזרת החטופים, הקפיצו את המדדים והמניות המקומיות. המשקיעים הפרטיים, שהצטרפו בהמוניהם בחודשים האחרונים, מהווים
הקונה העיקרי בגל העליות הנוכחי (הזרים הפילו את השוק והישראלים ניצלו את הירידות), כשהם מציפים ביקושים על בסיס התקווה שה"יום שאחרי" קרוב ושמחירי המניות
ימשיכו לטפס גם אחריו.
מבט קרוב על השוק עשוי לגלות פער בין הציפיות לבין הנתונים בפועל: הכלכלה עדיין מדשדשת (נתוני התמ"ג לרבעון השני היו חלשים מהצפי, צפי האינפלציה עלה, הריבית עדיין לא ירדה ותחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה), התוצאות הכספיות של רבות
מהחברות משקפות החזרה לשגרה איטית יחסית, והסביבה הביטחונית לצערנו עדיין רחוקה מיציבות. העליות האחרונות נשענות הרבה יותר על סנטימנט ואמונה שהסדר קרוב מאשר על שינוי יסודי במצב המשק.
כאן נכנס המשפט המוכר למשקיעים "קנה בשמועה, מכור בידיעה". המשמעות
פשוטה: המשקיעים מנסים להקדים את החדשות, נכנסים לפוזיציות עוד לפני שהאירוע קרה, וכשהוא סוף סוף מתממש כולם כבר בפנים, המחירים משקפים את ההתרחשות, ולעיתים דווקא אז מגיע גל מכירות. זה מנגנון טבעי של שוק יעיל וחכם שמחפש להקדים מידע ולמקסם רווחים לפני כולם.
התחושה הזו מועצמת על ידי הפומו (FOMO fear of missing out) של המשקיעים הקטנים. רבים מהם ראו את המניות עולות מאז תחילת השנה ולא רצו להישאר מאחור. התקווה שהסדר וסיום הלחימה יביאו לזינוק נוסף דחפה עוד כסף לשוק, לעיתים בלי קשר ישיר לנתונים הכלכליים. את התגובה
הזו ראינו במלחמה מול איראן כדוגמא מצוינת, כאשר השוק ירד בפתיחה כתגובה ראשונה, אך סיים בעליות שהפכו לעליות חדות ככל שהמלחמה נמשכה למרות ההשלכות הכלכליות. במקביל, "הכסף החכם" של המוסדיים, שהגדילו חשיפה כבר בשלהי 2023 ותחילת 2024, ממשיך לפעול אך בקצב מאוזן יותר,
כאשר הגופים הגדולים לא רצים לרדוף אחרי העליות אלא בוחרים בתנועות מדודות ובחלק מהמקרים גם מנצלים את הגאות למימושים, בעוד הם מגדילים החזקות ברכישות פרטיות והנפקות חדשות.
- יזמיות הנדל״ן בבורסה עולות בחדות: רמז לעסקה - והמניות מזנקות
- הבורסה בעומאן - שלוש הנפקות ענק מתוכננות בשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב כזה הסיכון גובר משני הכיוונים.
אם ייחתם הסכם, ייתכן שהשוק יגיב דווקא בירידות בשל מימוש רווחים אחרי מהלך ארוך של ציפייה, ואם יתברר שהעסקה רחוקה, שחמאס מקשיח עמדות ושהלחימה עלולה להתחדש בעצימות גבוהה, האכזבה עלולה להיות חריפה עוד יותר.