1. למכור את הפניקס ל-ADQ מאבו דבי? נאמר זאת חד וברור: רשות שוק ההון יכולה להטיל עשרות מגבלות והגבלות, לנסח חוזרים, להתנות תנאים ולחייב חתימות על מאות מסמכים – דבר אחד היא לא: היא לא מסוגלת לאכוף מגבלות. בטח שלא את המגבלות שהטילה בעצמה. הרשות יכולה להתכתב, לדבר, "להתריע", למרוח זמן – אבל לא יותר מזה.

2. כל בעלי העניין הישראלים בעסקת הפניקס והחברים מאיחוד האמירויות, יודעים את זה ובעיקר סומכים על זה. הם את הסיבוב כבד-ההון שלהם על העסקה יעשו בזמן – ואחר כך שאחרים ישברו את הראש.

שליחים כבר החלו "לעלות לירושלים", "להיפגש במקרה" או "להרים טלפון ולהגיד חג שמח ל.." בתקווה לקבע עמדות פתיחה עוד לפני שהחל החלק המעשי של "עלה בידי". כלומר לפני כניסה של ראש ממשלה, מינוי שר אוצר ובחירת מנהל לרשות שוק ההון. יצוין: לממלא המקום של מנהל הרשות נתונות כל הסמכויות בחוק, כך שהחלטה רשמית היא שלו. יחד עם זה די ברור שממלא מקום, ולא חשוב מי זה, לא יתחיל במהלכים לפני שהקודקודים יתיישבו בכיסאותיהם. לא די בכך, צריך גם להיות ברור מי נותן את הטון בוועדת השרים לענייני בטחון, מה מעמד ועומק המעורבות של המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ומי יהיו חברי "הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות", שיושבת באוצר, בראשה הכלכלנית הראשית לצידה נציג בכיר מל"ל ובכיר במשרד הבטחון.

3. זה אומר שיש לבעלי העניין כמה שבועות טובים לשתול רעיונות, גם במישרין, בשיחות אישיות למעורבים ובעקיפין באמצעות התקשורת, בעיקר הכתובה המרחיבה. למשל: יפתח רון טל, מי שהיה הרבה מאוד שנים יו"ר חברת החשמל (יותר שנים מהוראות ומגבלות רשות החברות הממשלתיות שקובעות 9 שנים ליו"ר ולא יותר), שפחות הסתדר במגזר הפרטי (יו"ר מגדל חברה לביטוח), ויש המתאמצים לשתול את שמו ברשימה המתארכת למנכ"ל משרד האוצר תחת בצלאל סמוטריץ' (במקביל/לחילופין לשתילת דיבורים שמחזירים אותו לתפקיד יו"ר חברת החשמל). רון טל כבר התבטא: "ההשקעה של מדינות המפרץ במדינת ישראל במסגרת הסכמי אברהם היא אינטרס מדיני אסטרטגי ראשון במעלה. אני מעריך שבסופו של דבר העסקה לרכישת הפניקס תאושר". (14.12.22 רדיו YNET). כמובן שמודגשת העובדה שרון טל הוא אלוף במיל, ללמדך שאפשר לסמוך על ההכרזה שלו ככזו שמתחשבת בהיבטי בטחון. מה גם שהוא נחשב מקורב לשלטונות החדשים – מה שאומר שאולי ישמעו לו...

• קרן ההשקעות של אבו דאבי שילשה את חשיפתה לביטקוין רגע לפני המפולת
• שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

4. ובכל זאת שאלה לכבודו: עם כל הכבוד ל"אינטרס המדיני אסטרטגי" מה עם האינטרס של האיש/ה, החוסך, העמיתה, הפנסיונר, המבוטחת, ויש כאלה כמה מיליונים? האם רון טל שנהנה מפנסיה צבאית בטוחה שנאמדת בעשרות אלפי שקלים בחודש (דוח הממונה על השכר באוצר מציין משכורת של 70,042 שח בחודש לאלוף בצה"ל, ממנו נגזרת גם הפנסיה. כולל של רון טל), ולא דיברנו על השכר שגרף, במקביל, גם כיו"ר חברת החשמל הממשלתית והמיליונים קצרי המועד אצל שלמה אליהו, שסימן לו את הדרך החוצה. האם רון טל יכול בכלל לחשוב או להבין את החשש האמיתי בעסקה הזו? שבמהותה היא מסירת גוף מוסדי גדול לידי גוף, שעם כל הכבוד הוא עדיין בעייתי, לא מספיק מוכר ואיכשהו נתון בספק, את השמירה על רשימת הלקוחות ומצבם, את היכולת לפלח מידע רגיש על כל פרט באוכלוסיה בישראל, לבצע השקעות שעלולות להיות מושפעות מאינטרסים זרים, יכולת לבצע שינויים במדיניות תשלום תביעות? (אז הרשות תתריע, תובעים יגישו תביעה ייצוגית, ייקח 10 שנים למערכת המשפט להגיע להסדר פשרה שיעשיר תובעים אבל לא ישנה מציאות..)

5. דוגמא נוספת, מתוחכמת במיוחד, גם בגלל החלקלקות שלה וגם מפני שבעל הדעה מחביא את זהותו: "אם הייתי היום בתפקיד ראש רשות שוק ההון.. או שלא הייתי מאשר את העסקה בכלל או שהייתי מאשר אותה בכפוף לתנאים מאוד מחמירים, הרבה יותר מאלה שקבעה הרשות" אומר "בכיר בשוק ההון" (גלובס 19.12.22). הבכיר האלמוני המשיך בהנחיית הדרך, שהוא אולי מצהיר שמתנגד לה אבל בפועל סולל, שמא מכתיב? את תנאי אישור העסקה: הבכיר, כך מוסבר בכתבה, "מתייחס בדבריו לחוזר "דירקטוריון גוף מוסדי" שקובע בין היתר כי יו"ר דירקטוריון לא חייב להיות ישראלי ואף לא לשבת בישראל כמקום קבע שלו". וזה ממשיך, לדברי אותו גורם בכיר "כדי לשמור על טובת החוסכים יש להקשיח את התנאים ולקבוע כי יו"ר הדירקטוריון חייב להיות ישראלי, וכך גם רוב חברי הדירקטוריון, בנוסף לדבריו יש לוודא עמידה בתנאי נוסף שדווקא כן מוגדר באותו החוזר, ולפיו חברי וועדת ההשקעות באותה חברה יהיו בעלי אזרחות ישראלית, מקום מושבם בישראל והם בקיאים בשפה העברית".

6. יופי, "הבכיר" האלמוני, אחרי ששילם חובו לחברה ואמר שאולי לא היה מאשר, פתר את כל הבעיות. הוא נותן ליו"ר הרשות, לשר המיועד, גם למלל, לוועדת השרים והועדה המייעצת ובעיקר לראש הממשלה המיועד פתרון קסם, תשובה לכל הספקות והחששות שיש למי שתלויים בפניקס, ששמו מיטב כספם שם, שעתידם מונח ויונח בידיה של פדרציה בראשה עומד נשיא האיחוד שייח מוחמד בן זאיר אל' נהיאן, וחברה ADQ שהיו"ר שלה הוא אחיו של הנשיא, שייח טחנון בן זאיר אל' נהיאן: יו"ר ישראלי, רוב דירקטורים ישראלים, חברי ועדת השקעות אזרחי ישראל – וכולם מדברים עברית!!!.

• נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
• אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

על כך נאמר ואווו... מי שסומך על התרכובת הזו שיקום! מי שחושב שישראליות, ו"הבטחה" שהחברה שתהיה בשליטת האמיראתים תמיד תשאר "ישראלית" ועם הנהלה ישראלית, נותנת בטחון שיקום!

7. הבעיה היותר גדולה היא שבאיחוד האמירויות, ולא רק שם, יש כסף ענק, ענק כמו ענק... אם תאושר עיסקת הפניקס, יגדל תאבונם ותגדל תאוותם של בכירים, מאכערים-על ופקידים גבוהים לשעבר, שפעם מילאו מטוסים לסין ועכשיו רצים למדינות המפרץ החתומות בהסכמי אברהם. הם באים בחליפות יוקרה, קורות חיים של מקורבים למקבלי החלטות ומשכנעים למכור עוד ועוד נכסים אסטרטגים ישראלים טובים.

אישור עסקת הפניקס, ולא חשוב כמה "מגבלות" יוטלו עליה (בכאילו...) תגרור עוד ועוד מכירות של גופים מוסדיים מנהלי כספי ציבור, חברות ביטוח, בתי השקעות, שמא בנקים?

8. מי שבסוף בסוף יחליט, יתווה דרך, ישפיע או ישכנע, הוא בנימין נתניהו, ראש הממשלה הבא. מה יקדם אצלו למה? היחסים הדיפלומטיים עם האמירויות ומעמדו הבינלאומי כמי שממצב את ישראל כבעלת ברית למדינות מוסלמיות או דאגה כנה לאינטרסים של הציבור ולהבטחת כלכלה ישראלית יציבה?

כמה הגיוני ששר ההפרטות לשעבר (בימים שהיה שר אוצר בממשלת אריאל שרון) יאפשר מהלך בו מדינה זרה, ממשלה זרה, תרכוש שליטה על גוף כל כך מהותי כמו חברת הביטוח הגדולה בישראל? - רק כדי להראות נחמד וגלובלי?

מעבר לזה: מי מבטיח שהיחסים, ויהיו הדוקים אשר יהיו, יימשכו? שבאיחוד האמירויות יישמר המשטר הנוכחי, שמנהיגיה הפדרציה לא יתהפכו?

9. בירוקרטיה כגלגל הצלה. סביר להניח שנתניהו כמו סמוטריץ כמו מנהל הרשות, ממלא המקום עמית גל, וראש המל"ל איל חולתא לא יוכלו לומר "לא" מפורש. בדיוק כמו שבזמנו לא נאמרה המילה "לא" לאנשים של יצחק תשובה ולקבוצה הסינית שרצתה ופעלה במרץ רב ובקשרים גבוהים לרכוש את הפניקס. הפתרון נמצא כבר אז, כאשר דורית סלינגר עמדה בראש רשות שוק ההון, תחת השר משה כחלון וראש הממשלה נתניהו. שימוש בבירוקרטיה, הכבדה והנלוזה שקיימת כאן. עוד ועוד ניירות, תביאו עוד ועוד מסמכים.. למסמס את העיסקה בסחבת בירוקרטיית ארוכת זמן ומתישה עד שיתעייפו ויבינו את הרמז. זאת האפשרות הכי אלגנטית לסיים את הפרשה.