רועי גדיש מנכל אדגר
צילום: גדי דגון
דוחות

אדגר: עליה של 1.8% ב-NOI ל-63 מיליון שקל; המלצת המכירה התבררה כנכונה

המצב הכלכלי הרעוע בפולין פוגע בחברה ושווי הנכסים ירד ב-22 מיליון שקל, מנגד בקנדה השווי עלה. האם באמת השיערוך בפולין לא גבוה מדי? בהחלט ייתכן. לפני חצי שנה ניתחנו את המניה כהמלצת מכירה - ובפועל המניה איבדה מאז 14%
נתנאל אריאל |

חברת הנדל"ן המניב  אדגר 0.9%   שנמצאת בשליטה של ביטוח ישיר פועלת בישראל, קנדה, פולין, וקצת בבלגיה מדווחת על עליה של 1.8% ב-NOI ל-63.4 מיליון שקל, לעומת 62.3 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה. ה-FFO עלה ב-1.5% והסתכם ב-29.2 מיליון שקל, לעומת 28.8 מיליון שקל אשתקד.

ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות עומד על 1.4 מיליארד שקל, לעומת 1.37 מיליארד בסוף השנה שעברה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2022  הסתכם לכ-45.9 מיליון שקל, בהשוואה ל-51.2 מיליון שקל אשתקד. לחברה מזומנים בהיקף של 339 מיליון שקל, לאחר הרחבת סדרת אג"ח יא', בחודש יולי, שהכניס לה 152.4 מיליון שקל.

המצב הכלכלי הרעוע בפולין גרר ירידת ערך של 22 מיליון שקל בשווי הנכסים, כאשר מנגד היה בקנדה דווקא שיערוך חיובי של 13 מיליון שקל (למרות שהמחירים בקנדה כעמת במגמת ירידה. צריך להתעכב על זה: פולין נמצאת במצב כלכלי לא טוב, אדגר גם לא מצליחה לייצר שם צמיחה שנתית משמעותית, ורושמת עליה שנתית ממוצעת של 2.3% בלבד. בנוסף, בפולין אדגר הגדילה ב-50% את מספר הנכסים המניבים שלה (מ-6 ל-9 נכסים) אבל זה לא מתבטא מספיק טוב בעלייה ב-NOI. הקצב הוא 14 מיליון לשנה, אבל בשנים 2015-2019 הקצב היה גבוה יותר למרות שמספר הנכסים עמד על 6. האם הגדלת הנכסים תבוא לידי ביטוי בעלייה ב-NOI בהמשך, או שהבעיות הכלכליות בפולין יפגעו באדגר גם בהמשך? נצטרך להמתין לתוצאות השנים הבאות.

גם בבלגיה אין צמיחה אבל שם מדובר על פעילות יחסית קטנה של החברה כך שאם זה היה כל הסיפור זה לא היה נורא מדי.

אבל גם בקנדה יש בעיה - החברה רושמת ירידה של 11% משנה לשנה. כך, בתשעת החודשים הראשונים של השנה אדגר רושמת NOI של 64 מיליון לעומת 72 מיליון בתקופה המקבילה בשנה שעברה - עליית הריבית במשק עתידה לשערך נכסים כלפי מטה. והשאלה היא כיצד זה יבוא לידי ביטוי בהמשך.

ניתן לראות זאת כאן בטבלה:

תחזית צמיחה של 4% - ללא שינוי מהתחזית לפני חצי שנה

אדגר צופה המשך גידול מתון בשנה הקרובה ובשנה הבאה - צמיחה של 4% בלבד. כך, החברה צופה כי ה-NOI השנה יעמוד על 260 מיליון שקל (אמצע טווח), וכי ה-FFO יעמוד על 115 מיליון שקל (אמצע טווח). בתחזית לשנה הבאה צופה אדגר NOI שנתי של 270 מיליון שקל ו-FFO שנתי של 125 מיליון שקל.

לשם השוואה, בשנת 2021 אדגר רשמה NOI שנתי של 248.5 מיליון שקל, בתוך הטווח שנע בין 245-250 מיליון שקל. בשורת ה-FFO היא עקפה ורשמה 107.2 מיליון, לעומת הצפי ל-100-105 מיליון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפני כחצי שנה ניתחנו כאן את המניה כהמלצת מכירה של פירמת רואי החשבון קסלמן PWC (הם כמובן לא אמרו את זה במפורש). מאז המניה מחקה 14% משוויה. על פי הניתוח, בפירמה מקבלים את הנתונים של החברה די כפשוטם, ולמעשה רוב המספרים שרשומים בספרים מקובלים על רואי החשבון. למעט נתון אחד משמעותי מאוד, שעושה את ההבדל הגדול: מדובר על "מסים נדחים", כאשר אדגר רשמה בספרים שיש לה מסים נדחים בהיקף של 259.85 מיליון שקל, ואילו בקסלמן העריכו את השווי של המסים הנדחים בחצי מכך: 127.1 מיליון שקל בלבד. מדוע? בקסלמן ציינו שמכיוון שמדובר בנכסי מס נדחה בטווח של 5-10 שנים, הרי שכאשר מהוונים את הערך להיום בשיעור היוון של 10% ל-7.5 שנים (מחלקים את השווי היום בריבית המשוערת בחזקת מספר השנים הרלוונטיות) ומקבלים את הערך הנמוך בחצי והפרש של 133 מיליון שקל. 

נזכיר את מה שכתבנו אז - "עליית הריבית בעקבות האינפלציה צפויה להוביל להיוון אגרסיבי יותר. אבל האמת היא שפירמת רואי החשבון עושה קצת חיים קלים מדי לאדגר. הערכת השווי לא לוקחת בחשבון את העובדה שהריבית במשק כבר החלה לעלות (כדי להילחם באינפלציה), ובארה"ב מדברים על ריביות של 3% תוך שנה. אם בנק ישראל ילך אחרי ארה"ב הרי שהריבית בפועל תהיה גבוהה יותר - והמשמעות: שווי נמוך יותר למסים הנדחים, ואולי גם לנכסים של החברה עצמם.

מתחילת השנה נפלה מניית אדגר ב-24% והיא נסחרת כעת במחיר של 59.8 שקל למניה ושווי שוק של 985.7 מיליון שקל.

רועי גדיש, מנכ"ל החברה, אמר בעקבות הדוחות: "אנו ממשיכים להציג צמיחה ברבעון השלישי לשנת 2022, אשר במהלכו השלמנו רכישת נכס במרכז העיר וורשה, מה שמביא את רוב תיק הנכסים בפולין להימצא באזורי ביקוש מרכזיים. נוסיף להתמקד בהשבחת הנכסים הקיימים על מנת להעלות את ערכם ונפעל למימוש הזדמנויות כגון מכירת הנכס Eglinton 110 בקנדה שבוצעה לאחרונה במחיר כפול משוויו בספרים. פעולות כגון אלו, המגובות בהכנסות יציבות וצמודות ברובן, שמקורן בשוכרים דפנסיביים, מאפשרות לנו התמודדות מוצלחת בסביבה העסקית והכלכלית המאתגרת."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.