יוסי אבו מנכל ניו מד אנרגי
צילום: ענבל מרמרי
ראיון

"שילמנו במזומן כדי שיישארו לנו יותר מניות - רואים פוטנציאל גדול"

כך אומר יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד אנרג'י בראיון לביזפורטל, אחרי הודעת המיזוג עם קפריקורן שתכניס את ניו-מד ללונדון. מדוע החברה מוותרת על דיבידנד של 620 מיליון דולר, מדוע לדבריו זה יביא להצפת ערך ושווי לנכסים של ניו-מד, ומה נותן לו את הביטחון שהפעילות תוכפל על 2030?
נתנאל אריאל | (17)

"הפוטנציאל משמעותי בעינינו ולכן רצינו לקבל בעסקה מקסימום נתח של מניות אצלנו, והיינו מוכנים לשלם עכשיו במזומן - עדיף לשלם עכשיו במזומן ולא להפסיד את האקוויטי בהמשך כי אנחנו מאמינים שיהיה אפסייד בהמשך" כך מסביר בראיון לביזפורטל יוסי אבו, מנכ"ל שותפות ניו-מד אנרג יהש 2.79%   ניו מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) שנשלטת ע"י קבוצת דלק של יצחק תשובה (54.2%) מדוע חברת קפריקורן, שאיתה תתמזג ניו-מד ובאמצעותה תיכנס להיסחר בלונדון, תחלק כבר עכשיו מזומן של 620 מיליון דולר והכסף לא ייכנס לקופת החברה המשותפת. לדבריו "ההסתכלות של המשקיעים בחו"ל על קפריקורן הייתה לחלק להיות מפוקסים באפריקה או למכור את הנכסים הקיימים. לנו יש תזרים מזומנים חזק ולכן העדפנו שקפריקורן תחלק את הדיבידנד לפני - כדי לא לשלם פרמיה משמעותית על המחיר של קפריקורן, כך אנחנו מקבלים 90% והם יהיו עם 10%.

 

מה אתם מרווחים מהמיזוג?

אבו: "בשורה התחתונה זה שילוב של הזדמנות גם ברמת הנכסים והפלטפורמה. יש פה חברה שרק לפני שנתיים, בזמן הקורונה, רכשה יחד עם שותף מצרי נכסים מפיקים במצרים ביותר מ-500 מיליון דולר, 35 אלף חביות ליום. הכל קיים. יש להם פוטנציאל באקספלורציה נוספת, כלומר חיפוש וחיבור מאגרים נוספים. אנחנו מעריכים שזה לבד שווה את כל המחיר ששילמנו בגין החברה, וגם קיבלנו פלטפורמה בשוק המרכזי של לונדון, אנגליה וחשיפה למשקיעים גלובליים בתחום האנרגיה, כמו גם אנליסטים שמסקרים את החברה המשותפת".

אמנם החתימה התבצעה רק היום אבל אבו כבר מדבר על החברה הממוזגת כאילו שהיא כבר קיימת ומבחינתו הנושא סגור: "בנוסף, דרך החתימה נחשפנו לרישיונות נוספים כמו מאוריטניה (Mauritania) במרוקו, שזה מאוד מעניין ומשמעותי. ויש גם את מקסיקו, שהיא אמנם פחות בפוקוס אבל עדיין משמעותי, וגם סורינאמבחינתנו מדובר בפוטנציאל נכסים שמתחבר טוב אלינו. אני מאמין שהחיבור יביא הצעת ערך למשקיעים שלנו - יאפשר חשיפה שלנו ולהיסחר באירופה למשקיעים אירופאים, ויביא להצפת ערך ושווי בנכסים שלנו. בינתיים העסקה מתקבלת בברכה ועובדה שהמניה עולה בלונדון".

קפריקורן חשופה לליש"ט מבחינת הפעילות שלה? הליש"ט נחלשת משמעותית בשנה האחרונה (כ-20%), האם זה יפגע בכם?

אבו: "לא. במצרים זה הכנסות דולריות, וגם בשאר העולם. ההכנסות של קפריקורן לא חשופות לליש"ט".

 

איך אתה רואה את הסינרגיה בפעילות?

אבו: "יש לנו עבודה לעשות איתם אבל רמת הנכסים מאוד מבטיחה. אנחנו מקבלים יכולת הפעלה, הם אופרטור (מפעיל. נ"א). יש להם ניסיון בתגליות וביצוע גלובלי. לכן, היכולת לשלב בין הצוותים שלנו לצוותים שלהם יביא לאופרציה טובה יותר. למשל - חלק מהדברים שאנחנו עושים כיום בלווייתן ואפרודיטה במיקור חוץ נוכל לעשות איתם. אנחנו גם נקבל נכסים באזור המזרח התיכון וגם נשפר את האופרציה וכך נוכל להוביל לאפסייד.

"כשמתסכלים על חלק מהפוטנציאל, אז המיזוג יוביל להוזלה בעלויות ושיפור בדוחות (P&L), וזה חלק מהאפסייד שאנחנו רואים בשילוב של החברות. רק שווי ההון העצמי בספרים שלהם הוא 1.3 מיליארד דולר, אם נוריד את מה שאנחנו משלמים אתה מגיע מתחת למיליארד. אנחנו רואים אפסייד גם בנכסים שלהם וגם בפיתוח ושיווק. יש להם פוטנציאל הכנסות מנכסים שהם מכרו בעבר בבריטניה שכרגע רשום בספרים 240 מיליון דולר והכנסה צפויה ב-2022 רק בגין הייצור של 150 מיליון דולר. זו אולי נראית כמו חברה קטנה אבל היא לא, אלא אופרציה ותזרים מזומנים משמעותי. 

 

תיגשו שוב ל-8 הרישיונות שהם ויתרו עליהם באזור ישראל?

אבו: "זה תהליך שהם עשו פנימית. אנחנו לא רוצים להיכנס לסוגיות של הגבלים עסקיים. הם ויתרו כי הם לא זיהו פוטנציאל לקדוח פה. ככל שיהיה מכרז נוסף של רישיונות אנחנו נסתכל ונראה אם להשתתף בזה, בהתבסס על הידע שלנו. נשתתף אם נראה משהו רלוונטי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מה קפריקורן מרוויחים מהחיבור?

אבו: "הם מרוויחים חיבור ללווייתן ואפרודיטה. וגם פיתוח יכולות והובלה של תהליכים מסחריים, כמו החבירה לירדן ומצרים. בנוסף - כולנו מרוויחים מכך שאין דרך אחרת לשווקים הגלובליים להיחשף ללווייתן. דרך שברון אי אפשר (כי היא גדולה מדי. לווייתן נבלע שם. נ"א). היכולת של שחקנים זרים לפעול בארץ היא מוגבלת ואנחנו מביאים לעולם את היכולת להיחשף ללווייתן. זו תהיה אפשרות מעניינת".

בעקבות העסקה אתה מדבר על להכפיל את הפעילות עד 2030. מה גורם לך להיות בטוח שתצליחו?

אבו: "זו לא שאלה של האם. זה יקרה. מה שנותן לי את הביטחון זה לווייתן ואפרודיטה. זה משהו שאנחנו נעשה ויקרה. אנחנו עובדים על זה כל הזמן וכמובן שהיכולות שלנו עכשיו גדלות".

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    ציון 02/10/2022 12:22
    הגב לתגובה זו
    החברה ניו מד אנרגי עשו טעות גדולה שעברו לבורסה האנגלית.המנכל"אבו דואג לאינטרסים שלו.מדוע לתת לאנגלים להרוויח במקום לדאוג למדינה שלנו ולמשקיעים..
  • 13.
    העיקר המשכורת …. 02/10/2022 09:05
    הגב לתגובה זו
    העיקר המשכורת ….
  • 12.
    ברבור שחור 01/10/2022 08:26
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה למנחשים
  • 11.
    משקיע בניו-מד 01/10/2022 03:25
    הגב לתגובה זו
    חצופים !
  • 10.
    טורנד2 29/09/2022 21:06
    הגב לתגובה זו
    2030..חחחחחחחחי
  • 9.
    רוברט 29/09/2022 20:06
    הגב לתגובה זו
    אני מקווה שקיבלת חשבונית, שנית זה הכסף שלנו דל המשקיעים שתקוע בחשבון במקום לחלק דיבידנדים !
  • 8.
    נראה מהלך טוב. ימים יגידו (ל"ת)
    טום 29/09/2022 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יופלי 29/09/2022 19:48
    הגב לתגובה זו
    זה בורסה יכולים להבטיח לךהרים וגבעות אבל בסוף אתה נשאר עם דמעות אנכות
  • 6.
    בן 29/09/2022 17:54
    הגב לתגובה זו
    השוק פה מעריך בחסר את השותפות
  • 5.
    dw 29/09/2022 16:51
    הגב לתגובה זו
    *אם* הנכסים אותם הבריטים מביאים אכן שווים 500M$ אז כן ייצרו פה ערך, כי עשירית מניו מד שאנחנו מעבירים להם שווה בשוק כמיליארד שקלים. לאור התגובה הקרירה בשוק המקומי אני מסיק שבתי ההשקעות אינם סבורים שאנחנו מקבלים מהבריטים נכסים השווים 500M$ אלא פחות, נגיד חצי, כ 250M$, שזה כ 880 מלש"ח (ועבורם משלמים מיליארד שקל בדילול), ומכאן הירידה הקלה במניה.
  • חיים 02/10/2022 09:53
    הגב לתגובה זו
    אתה בעודף לפי החישוב שלך
  • 4.
    dw 29/09/2022 16:41
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא בחרו בכיוון של הנפקה במקום מיזוג במסגרתו מחלקים לבריטים מתנה מלוייתן? למה העיסקה טובה לקפריקורן זה ברור. מקבלים עשירית מאחזקת לוייתן הנהדרת. למה היא טובה לניו מד? פחות ברור.
  • כי המשקיעים לא רצו לונדון ! (ל"ת)
    רוברט 29/09/2022 20:07
    הגב לתגובה זו
  • אסף 29/09/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
    ניסו למנוע את המהלך. ניו מד מצאה קומבינה לעקוף אותם. ימים יגידו עם זה מהלך מלוכלך אך מוצלח או מהלך מלוכלך וגם כושל
  • 3.
    ראיון מרגיע... (ל"ת)
    משקיע 29/09/2022 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז הוא אמר 29/09/2022 16:23
    הגב לתגובה זו
    אז הוא אמר
  • 1.
    רוברט 29/09/2022 16:19
    הגב לתגובה זו
    כל הסיפור היה בכדי לעקוף את החלטת בית המשפט שהמשקיעים צריכים להסכים למהלך, וכך בתרגיל זה עקפו אותם !
DSIT  (אתר החברה)DSIT (אתר החברה)

חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה

רן קידר |
נושאים בכתבה IPO רפאל

חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה. 

DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.

רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.

נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

דוראל אנרגיה מזנקת 6.4%, ניו מד ב-2.8% - עליות במדדים

מערכת ביזפורטל |

המסחר במדדים במגמה מעורבת, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בעליה של 0.7% בת״א 35 בעוד ת״א 90 נסחר ביציבות סביב שערי הפתיחה. גם במגזר הפיננסים נרשמת מגמה מעורבת, הבנקים מאבדים 1.2% בעוד חברות הביטוח מחקו את הירידות ונסחרות בקירוב לשער הפתיחה. ת״א נדל״ן נסחר ביציבות ות״א נפט וגז יורד 0.1%.


התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.79%   והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. 1.39%   ושל Shell PLC 0.78%  , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027


זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם" - לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח


אלביט מערכות אלביט מערכות 3.81%   עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה. אר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -2.14%   יורדת לעומתה. ארקין אופורטיוניטי של משה ארקין חדלה להיות בעלת עניין בחברה, אחרי שביצעה חלוקה בעין של מניות החברה שהוחזקו על ידה. המניות חולקו לצדדים שלישיים, שנכנסו בנעליים של ארקין כשהמהלך קורה אחרי זינוק של כ-190% מאז ההנפקה של אר פי אופטיקל ביוני האחרון.


הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.