בנייה דחפור נדל"ן נדלן קרקע
צילום: Istock
ניתוח

עסקת אספן חושפת שווי חבוי בגולד בונד; נסחרת בחצי מהמחיר האמיתי שלה

תג המחיר לדונם קרקע בעורף נמל אשדוד שנקבע בעסקה משפיע דרמטית על חברות כמו גולד בונד, חירון ופרידנזון - גולד בונד כמקרה בוחן

ערן בן שושן | (4)

את תאוריית השוק היעיל שמעתי בפעם הראשונה שלי מראש החוג לכלכלה לפני יותר מ-20 שנים. הרעיון נשמע הגיוני – התיאוריה גורסת שמחירי ניירות ערך מגלמים בתוכם את כל המידע הקיים והניתן להשגה ומשמעות היא שאין טעם לנסות לבחור ניירות ערך שנראים כזולים, משום שהשוק מתמחר במלואם את כל הסיכונים והסיכויים הגלומים בכל נייר ונייר.

ברור שתיאוריה זו רחוקה מהמציאות, אם זאת, לעיתים המרחק מהמציאות הוא כל כך בולט לעין, שלא ברור לי איפה השוק. ההקדמה המפוארת הזו באה בהמשך לדיווח של חברת הנדל"ן אספן גרופ אספן גרופ -0.12% על עסקה מדהימה שדווחה שלשום וקובעת למעשה תג מחיר חדש לדונם קרקע עבור לוגיסטיקה באזור התעשייה של אשדוד.

החברה דיווחה על רכישת 42 דונם בעורף נמל אשדוד המיועדים להקמת מרכז לוגיסטי, יחד עם מספר שותפים ובניהם כלל, קרן עתודות וקבוצת איוויב ובתמורה ל-350 מיליון שקל. החברה מעריכה השקעה נוספת של כ-550 מיליון שקל עבור בניית מרכז לוגיסטי של 33 אלף מ"ר. תג מחיר של 8.33 מליון שקל לדונם עבור מרכז לוגיסטי בהחלט מהווה אירוע משמעותי שאולי מסמן לשוק בנצ'מארק חדש.

לא מעט חברות בורסאיות מחזיקות בנדל"ן דומה בעורף נמל אשדוד. חברת הנדל"ן חירון שלה 140 דונם באזור התעשייה באשדוד פרסמה הערכת שווי מעודכנת ברבעון, כאשר נכסי החברה עליהם כבר מוקמים מרלו"גים פעילים תומחרו סביב רמות מחירים של כ-3.5 מיליון שקל לדונם. ממש בצמוד לנכס הנרכש מחזיקות גולד בונד ופרידנזון מרלו"גים פעילים. אצל רוב החברות, הנדל"ן משוערך במאזני החברה כרכוש קבוע לפי כ-3 או 3.5 מיליון שקל לדונם.

שוק המרכזים הלוגיסטיים בטח באזורי ביקוש כמו עורף נמל אשדוד, רותח בשנים האחרונות והמחירים רק עולים. מי שקורא את הדיווח המלא של חברת אספן מבין שהקבוצה שרכשה את הנכס מתכננת לבנות מחסן רובוטי בגובה של 42 מטר. זה מגדיל משמעותית את נפח המתחם ולכן לא נכון לבחון את העסקה רק בהיבט של מ"ר . אם זאת, להבנתי עדיין לא נעשו עסקאות במחיר דומה באזור ואולי חברת אספן ושותפיה מראים לנו את כיוון השוק.

מבלי הביע דעה האם דונם קרקע שווה 8.33 מיליון שקל או לא, נכון לפחות לצפות שהשוק היה מגיב לעסקה ומתמחר את החברות שלהן נכסים דומים בהתאם.

חברת גולד כמקרה בוחן

חברת גולד בונד גולד 0.46% עליה כתבתי בעבר, עוסקת באחסנה, לוגיסטיקה והפעלת מסופי מכולות. בנוסף, מחזיקה החברה ב-20% ממניות חברת מספנות ישראל. החברה מפעילה מסוף המטענים ומחסנים בעורף נמל אשדוד במקרקעין בשטח של כ-94.3 דונם המצויים בבעלותה ובכ-43 דונם החכורים מרכבת ישראל. בקרבת נמל חיפה החברה חוכרת 65 דונם נוספים בחכירה לטווח ארוך.

ברבעון השני של שנת 2020 פרסמה החברה הערכת שווי של 390 מיליון שקל לנכסי הנדל"ן של החברה במסוף המטענים והמכולות באשדוד. סיכום השמאות מדבר על 3.3 מיליון שקל לדונם קרקע בתוספת של 62 מיליון שקל שווי "המחוברים" ז"א שווה המרכז לוגיסטי עצמו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקרקע של גולד בונד (גוש 2029 חלקות 28 ו-29 ועוד חלקות בגוש 2027) צמודה לקרקע שנרכשה ע"י אספן (גוש 2057 חלק מחלקה 22). נזכיר כי מדובר בפער של יותר מפי 2 במחיר שנקבע בעסקה שדווחה השבוע ובין השמאות של גולד בנוד משנת 2020. למרלו"ג של גולד בונד יש עוד יתרון משמעותי ע"פ כמעט כלל המרלו"גים בסביבה וזה הסכם עם הרכבת המעמידה לרשות החברה קרונות וזמן מסילה להובלת מכולות - רציפי הרכבת צמודים למחסנים של חברת גולד ועוברים ממש בתוך השטח שלה.

ע"פ חשבון סנדלרים פשוט ובמידה ואכן נקבעה רמת מחירים חדשה לדונם קרקע בעורף נמל אשדוד ביעוד ללוגיסטיקה, הרי שהקרקע של גולד בונד שווה לפחות 785 מיליון שקל (94.3 דונם כפול 8.3 מיליון שקל) – מדוע לפחות? כיוון שלרציפי רכבת הצמודים למרכז לוגיסטי יש ערך רב. בנוסף אם משקללים גם את המרכז הלוגיסטי עצמו שע"פ עסקת אספן צפוי לעלות להם כ 550 מיליון שקל הרי לנו שווי של כ-1.3 מליארד שקל רק למרכז הלוגיסטי של גולד בונד. נשמע מאוד גבוה ואולי מופרך, אבל הניסיון מלמד שהשווי הכי מדויק של נכסים הוא לפי מה שנקבע ע"פ קונה מרצון ומוכר מרצון ועסקת אספן קובעת תג מחיר חדש.

נתון מעניין נוסף ובדומה לעסקת אספן, חברת גולד בונד כבר מפעילה מחסן רובוטי בדיוק במתחם זה והשקיעה לא מעט כסף בהפעלתו שנדמה שאינה פשוטה כלל. החברה צברה לא מעט ניסיון בתחום בשנתיים האחרונות עבור פעילות האיקומרס של קבוצת עזריאלי והיא מקווה להגיע לאיזון תפעולי עד סוף השנה.

נחזור לחשבון הסנדלרים הגס. החברה מחזיקה ב-20% ממניות מספנות ישראל בשווי סחיר של 480 מיליון שקל. נוסיף 785 מיליון שקל שווי הקרקע בלבד בנמל אשדוד ע"פ עסקת אספן . את הרכוש הקבוע והמרכזים הלוגיסטיים נתמחר ע"פ הערכת השמאי מ-2020 לפי 60 מיליון שקל למרות שעלות הקמתם הינה משמעותית גבוהה יותר.

לחברת גולד בונד אין חוב פיננסי נטו והיא נסחרת בשוק לפי שווי של 600 מיליון שקל בלבד לעומת שווי נכסים, כפי שפירטנו לעיל, של כ 1.3 מיליארד שקל ( 480 שווי מספנות + 785 קרקע + 60 רכוש קבוע + 0 חוב). לא תמחרתי את שווי הפעילות השוטפת של החברה שיודעת לייצר EBITDA של 40 מיליון שקל בשנה. מי יודע, אולי אחרי התאזנות המחסן הרובוטי השנה הרווחיות תצמח ושכל אחד יבחר לתת איזה מכפיל שרוצה עבור פעילות זו. גם אם נתמחר אותה בחינם נגלה שגולד בונד היא דוגמא קלאסית לעיוות קיצוני מאוד של השוק הנובע ממיעוט החזקות ציבור וסחירות נמוכה.

בסרט THE BIG SHORT יש קטע מכונן, בו מסביר מייקל בארי לבוס שלו שהחליט לעשות שורט על אג"ח מגובות משכנתאות כיוון שהן מלאות בהלוואות גרועות. שואל אותו המנהל מאיפה אתה יודע, ואז הוא ענה לו תשובה שהיממה אותו. הוא אומר לו שהוא קרא את התשקיפים . כמה פשוט ככה יעיל. אם צוללים לעומקם של נתונים אפשר למצוא בכל מצב שוק חברות בתת תמחור ועיוותי שוק. ולא, השוק לא יעיל.

הכותב הינו מנהל ההשקעות בקרנות הנאמנות של דולפין ומחזיק במניות גולד

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיע 15/09/2022 22:41
    הגב לתגובה זו
    שווי השוק של הנכס אינו תואם להון עצמי מהסיבה הפשוטה שהבכנסות לא מחלחלות לרווח הנקי. כך שבעלי מניות מיעוט לא נהנים מההוו עצמי. כלומר לבעלי השליטה הנכס שווה את ההון העצמי ולבעלי מניוות מיעוט לא. החברה גם לא מחלקת דיבידנד.בקושי 1 אחוז בשנה. אגב . העובדה שהנכסים רשומים בספרים בעלות נמוכה כנראה כדי להראות על הנייר תשואה להון גבוהה .המסקנה היא שזו לא המלצת קניה .
  • 3.
    אחד 15/09/2022 22:30
    הגב לתגובה זו
    לקרוא את הדוח הרבעוני האחרון ולא להאמין. נסחרת בחצי מהשווי. ואפילו ביזפורטל טועים במכפיל של החברה
  • 2.
    אין אופציה שאסן ושות' פשוט עשו עסקה מזעזעת? (ל"ת)
    סוחר 15/09/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חורב 15/09/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    כי בעצם רק הקרקע שווה כסף והפעילות שלהם לא משהו
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר
ניתוח

סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות

שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה? 

רונן קרסו |

מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.

כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק  של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש  אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.

מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של  2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.

ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב. 

אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק  שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.