בנייה דחפור נדל"ן נדלן קרקע
צילום: Istock
ניתוח

עסקת אספן חושפת שווי חבוי בגולד בונד; נסחרת בחצי מהמחיר האמיתי שלה

תג המחיר לדונם קרקע בעורף נמל אשדוד שנקבע בעסקה משפיע דרמטית על חברות כמו גולד בונד, חירון ופרידנזון - גולד בונד כמקרה בוחן

ערן בן שושן | (4)

את תאוריית השוק היעיל שמעתי בפעם הראשונה שלי מראש החוג לכלכלה לפני יותר מ-20 שנים. הרעיון נשמע הגיוני – התיאוריה גורסת שמחירי ניירות ערך מגלמים בתוכם את כל המידע הקיים והניתן להשגה ומשמעות היא שאין טעם לנסות לבחור ניירות ערך שנראים כזולים, משום שהשוק מתמחר במלואם את כל הסיכונים והסיכויים הגלומים בכל נייר ונייר.

ברור שתיאוריה זו רחוקה מהמציאות, אם זאת, לעיתים המרחק מהמציאות הוא כל כך בולט לעין, שלא ברור לי איפה השוק. ההקדמה המפוארת הזו באה בהמשך לדיווח של חברת הנדל"ן אספן גרופ אספן גרופ 0.33% על עסקה מדהימה שדווחה שלשום וקובעת למעשה תג מחיר חדש לדונם קרקע עבור לוגיסטיקה באזור התעשייה של אשדוד.

החברה דיווחה על רכישת 42 דונם בעורף נמל אשדוד המיועדים להקמת מרכז לוגיסטי, יחד עם מספר שותפים ובניהם כלל, קרן עתודות וקבוצת איוויב ובתמורה ל-350 מיליון שקל. החברה מעריכה השקעה נוספת של כ-550 מיליון שקל עבור בניית מרכז לוגיסטי של 33 אלף מ"ר. תג מחיר של 8.33 מליון שקל לדונם עבור מרכז לוגיסטי בהחלט מהווה אירוע משמעותי שאולי מסמן לשוק בנצ'מארק חדש.

לא מעט חברות בורסאיות מחזיקות בנדל"ן דומה בעורף נמל אשדוד. חברת הנדל"ן חירון שלה 140 דונם באזור התעשייה באשדוד פרסמה הערכת שווי מעודכנת ברבעון, כאשר נכסי החברה עליהם כבר מוקמים מרלו"גים פעילים תומחרו סביב רמות מחירים של כ-3.5 מיליון שקל לדונם. ממש בצמוד לנכס הנרכש מחזיקות גולד בונד ופרידנזון מרלו"גים פעילים. אצל רוב החברות, הנדל"ן משוערך במאזני החברה כרכוש קבוע לפי כ-3 או 3.5 מיליון שקל לדונם.

שוק המרכזים הלוגיסטיים בטח באזורי ביקוש כמו עורף נמל אשדוד, רותח בשנים האחרונות והמחירים רק עולים. מי שקורא את הדיווח המלא של חברת אספן מבין שהקבוצה שרכשה את הנכס מתכננת לבנות מחסן רובוטי בגובה של 42 מטר. זה מגדיל משמעותית את נפח המתחם ולכן לא נכון לבחון את העסקה רק בהיבט של מ"ר . אם זאת, להבנתי עדיין לא נעשו עסקאות במחיר דומה באזור ואולי חברת אספן ושותפיה מראים לנו את כיוון השוק.

מבלי הביע דעה האם דונם קרקע שווה 8.33 מיליון שקל או לא, נכון לפחות לצפות שהשוק היה מגיב לעסקה ומתמחר את החברות שלהן נכסים דומים בהתאם.

חברת גולד כמקרה בוחן

חברת גולד בונד גולד 0% עליה כתבתי בעבר, עוסקת באחסנה, לוגיסטיקה והפעלת מסופי מכולות. בנוסף, מחזיקה החברה ב-20% ממניות חברת מספנות ישראל. החברה מפעילה מסוף המטענים ומחסנים בעורף נמל אשדוד במקרקעין בשטח של כ-94.3 דונם המצויים בבעלותה ובכ-43 דונם החכורים מרכבת ישראל. בקרבת נמל חיפה החברה חוכרת 65 דונם נוספים בחכירה לטווח ארוך.

ברבעון השני של שנת 2020 פרסמה החברה הערכת שווי של 390 מיליון שקל לנכסי הנדל"ן של החברה במסוף המטענים והמכולות באשדוד. סיכום השמאות מדבר על 3.3 מיליון שקל לדונם קרקע בתוספת של 62 מיליון שקל שווי "המחוברים" ז"א שווה המרכז לוגיסטי עצמו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקרקע של גולד בונד (גוש 2029 חלקות 28 ו-29 ועוד חלקות בגוש 2027) צמודה לקרקע שנרכשה ע"י אספן (גוש 2057 חלק מחלקה 22). נזכיר כי מדובר בפער של יותר מפי 2 במחיר שנקבע בעסקה שדווחה השבוע ובין השמאות של גולד בנוד משנת 2020. למרלו"ג של גולד בונד יש עוד יתרון משמעותי ע"פ כמעט כלל המרלו"גים בסביבה וזה הסכם עם הרכבת המעמידה לרשות החברה קרונות וזמן מסילה להובלת מכולות - רציפי הרכבת צמודים למחסנים של חברת גולד ועוברים ממש בתוך השטח שלה.

ע"פ חשבון סנדלרים פשוט ובמידה ואכן נקבעה רמת מחירים חדשה לדונם קרקע בעורף נמל אשדוד ביעוד ללוגיסטיקה, הרי שהקרקע של גולד בונד שווה לפחות 785 מיליון שקל (94.3 דונם כפול 8.3 מיליון שקל) – מדוע לפחות? כיוון שלרציפי רכבת הצמודים למרכז לוגיסטי יש ערך רב. בנוסף אם משקללים גם את המרכז הלוגיסטי עצמו שע"פ עסקת אספן צפוי לעלות להם כ 550 מיליון שקל הרי לנו שווי של כ-1.3 מליארד שקל רק למרכז הלוגיסטי של גולד בונד. נשמע מאוד גבוה ואולי מופרך, אבל הניסיון מלמד שהשווי הכי מדויק של נכסים הוא לפי מה שנקבע ע"פ קונה מרצון ומוכר מרצון ועסקת אספן קובעת תג מחיר חדש.

נתון מעניין נוסף ובדומה לעסקת אספן, חברת גולד בונד כבר מפעילה מחסן רובוטי בדיוק במתחם זה והשקיעה לא מעט כסף בהפעלתו שנדמה שאינה פשוטה כלל. החברה צברה לא מעט ניסיון בתחום בשנתיים האחרונות עבור פעילות האיקומרס של קבוצת עזריאלי והיא מקווה להגיע לאיזון תפעולי עד סוף השנה.

נחזור לחשבון הסנדלרים הגס. החברה מחזיקה ב-20% ממניות מספנות ישראל בשווי סחיר של 480 מיליון שקל. נוסיף 785 מיליון שקל שווי הקרקע בלבד בנמל אשדוד ע"פ עסקת אספן . את הרכוש הקבוע והמרכזים הלוגיסטיים נתמחר ע"פ הערכת השמאי מ-2020 לפי 60 מיליון שקל למרות שעלות הקמתם הינה משמעותית גבוהה יותר.

לחברת גולד בונד אין חוב פיננסי נטו והיא נסחרת בשוק לפי שווי של 600 מיליון שקל בלבד לעומת שווי נכסים, כפי שפירטנו לעיל, של כ 1.3 מיליארד שקל ( 480 שווי מספנות + 785 קרקע + 60 רכוש קבוע + 0 חוב). לא תמחרתי את שווי הפעילות השוטפת של החברה שיודעת לייצר EBITDA של 40 מיליון שקל בשנה. מי יודע, אולי אחרי התאזנות המחסן הרובוטי השנה הרווחיות תצמח ושכל אחד יבחר לתת איזה מכפיל שרוצה עבור פעילות זו. גם אם נתמחר אותה בחינם נגלה שגולד בונד היא דוגמא קלאסית לעיוות קיצוני מאוד של השוק הנובע ממיעוט החזקות ציבור וסחירות נמוכה.

בסרט THE BIG SHORT יש קטע מכונן, בו מסביר מייקל בארי לבוס שלו שהחליט לעשות שורט על אג"ח מגובות משכנתאות כיוון שהן מלאות בהלוואות גרועות. שואל אותו המנהל מאיפה אתה יודע, ואז הוא ענה לו תשובה שהיממה אותו. הוא אומר לו שהוא קרא את התשקיפים . כמה פשוט ככה יעיל. אם צוללים לעומקם של נתונים אפשר למצוא בכל מצב שוק חברות בתת תמחור ועיוותי שוק. ולא, השוק לא יעיל.

הכותב הינו מנהל ההשקעות בקרנות הנאמנות של דולפין ומחזיק במניות גולד

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיע 15/09/2022 22:41
    הגב לתגובה זו
    שווי השוק של הנכס אינו תואם להון עצמי מהסיבה הפשוטה שהבכנסות לא מחלחלות לרווח הנקי. כך שבעלי מניות מיעוט לא נהנים מההוו עצמי. כלומר לבעלי השליטה הנכס שווה את ההון העצמי ולבעלי מניוות מיעוט לא. החברה גם לא מחלקת דיבידנד.בקושי 1 אחוז בשנה. אגב . העובדה שהנכסים רשומים בספרים בעלות נמוכה כנראה כדי להראות על הנייר תשואה להון גבוהה .המסקנה היא שזו לא המלצת קניה .
  • 3.
    אחד 15/09/2022 22:30
    הגב לתגובה זו
    לקרוא את הדוח הרבעוני האחרון ולא להאמין. נסחרת בחצי מהשווי. ואפילו ביזפורטל טועים במכפיל של החברה
  • 2.
    אין אופציה שאסן ושות' פשוט עשו עסקה מזעזעת? (ל"ת)
    סוחר 15/09/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חורב 15/09/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    כי בעצם רק הקרקע שווה כסף והפעילות שלהם לא משהו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.