אחישי גל
צילום: יח"צ
דוחות

התיירות מתאוששת: איסתא עם עלייה בהכנסות וצפי לצמיחה בחודשי הקיץ

איסתא ממשיכה בהתאוששות מהקורונה עם עלייה בהכנסות ל-88 מיליון שקל לעומת 21 מיליון שקל ברבעון המקביל אך החברה עדיין רושמת רווח תפעולי אפסי (680 אלף שקל בסך הכל). אם כי בדוח היא מציגה רווח תפעולי של 143.9 מיליון שקל. איך זה ייתכן? התשובה: שיערוכי נדל"ן
מתן קובי | (5)

איסתא -1.55%  מדווחת על עלייה חדה בהכנסות לעומת הרבעון המקביל עם 88 מיליון שקל ורווח גולמי של 38 מיליון שקל. החברה רשמה רווח בגין שערוך נכסי נדל"ן בסך של 143 מיליון שקל מה שהוביל את הרווח התפעולי לעמוד על אותו הסכום, משמע החברה הוציאה את כל הרווח הגולמי על הוצאות מכירה ושיווק, שעמדו על 24 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות, שעמדו על 14 מיליון שקל. בפועל, הרווח התפעולי האמיתי ברבעון עמד כמעט על אפס - 679 אלף שקל.

אבל מה שחשוב זה ההמשך: החברה צופה שיפור משמעותי בחודשי הקיץ, בעקבות היציאה מהקורונה. החברה נכון לעכשיו מוכרת עדיין רק ב-2/3 מימי טרום הקורונה. כשהיא תחזור למכירות של לפני הקורונה היא גם צפויה לחזור לרווח תפעולי משמעותי יותר. נבו גל, המשנה למנכ"ל איסתא נתן רמז לגבי תוצאות הרבעון השלישי של השנה ומסר: "אנחנו חווים עלייה משמעותית בביקושים בתיירות ובמלונאות בעידן הפוסט קורונה ומזהים את המשך המגמה גם בתקופת הקיץ והחגים. התוצאות בתחום הנדל"ן מביאות לידי ביטוי את התשתיות שהקמנו בשנים האחרונות, ואנו ממשיכים את התנופה עם השקעות חדשות בעיקר במגזרי הלוגיסטיקה והמגורים".

ובחזרה לדוחות, בהסתכלות על הוצאות המכירה ושיווק, שעלו ב-50% לעומת הרבעון המקביל, נראה  כי איסתא אכן משקיעה מאמצים רבים להחזיר את פעילות החברה לאיפה שעמדה לפני משבר הקורונה. הוכחה בפועל לצמיחה בחזרה לרמות הפעילות טרום קורונה היא תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת שעמד על 70 מיליון שקל ברבעון השני של 2022 לעומת 5 מיליון ברבעון המקביל.

ההכנסות, לפני התאמות, של מגזר התיירות ברבעון הנוכחי עמדו על 90 מיליון שקל לעומת 5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות מגזר המלונאות בארץ ובחו"ל גדלו גם הן עם סך של 22 מיליון שקל ברבעון הנוכחי כאשר ברבעון הקודם עמדו על 12 מיליון. מגזר המגורים הכניס לחברה 170 מיליון שקל לעומת 154 מיליון שקל ברבעון הקודם.  

והנה תוצאות החברה בחלוקה למגזרי פעילות:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הגולש 31/08/2022 17:51
    הגב לתגובה זו
    מהיכן רווח גבוה מהכנסות במגזרים אלו?
  • 4.
    רק מניות לונג סנופי דאקס שורט צים (ל"ת)
    אפרת 31/08/2022 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רק לונג לא לגעת בשורט 15 שנה של הפסדים בשורט (ל"ת)
    מיכה 31/08/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מניות ודאקסגרמני רווחים בטוחים (ל"ת)
    סלים טועמה 31/08/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קנו מניות תיירות נסדק סנופי ודאקס .תרויחו (ל"ת)
    יצחק 31/08/2022 15:30
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?