סוחר מסחר בורסה
צילום: Getty images Israel

סחירות במניה - למה בעצם זה חשוב?

בשנה האחרונה גדלה הסחירות במניות מדד ת"א 35 ב-40% (אבל גם שם יש הבדלים גדולים בין המניות), אבל במניות הקטנות הסחירות ירדה. בפועל איכות 'עשיית השוק' בניירות הקטנים נמוכה ביחס לשוק. האם זה ניתן לשינוי?
אנה קאנד |

בזמן שאנחנו רוכשים רכב אנחנו בודקים האם לרכב שנרצה יש "שוק", כלומר האם הרכב סחיר, האם מחיר השוק הוא מחיר המחירון, משך הזמן שייקח לנו למכור אותו והאם נפסיד במכירה אם נפנה למתווך או סוכנות ועוד שאלות הקשורות בסחירות ונזילות הרכב.

 

גם בפעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך, הסחירות והנזילות מהוות מרכיב משמעותי. לסחירות ונזילות השפעה משמעותית על התמחור של נייר הערך, על התשואה שלו, על הקנס ביציאה או הנזלת ההשקעה. ואולם רבים מאתנו אינם בודקים באופן שיטתי את הנזילות של נייר הערך של החברה כקריטריון השקעה מרכזי.

 

סחירות במניה - מרכיב חשוב בסיכון בנייר הערך

בעזרת קריטריונים כמו מחזור יומי ממוצע, חציון המחזור, מרווח BID/ASK, כמות הניתנת לביצוע בתנאי מרווח מסוים, ניתן לבדוק את רמת הסחירות והנזילות של כל נייר ערך. על מנת שנוכל לענות לעצמנו על השאלה מהו סיכון הנזילות להשקעה שלי, עלינו לבחון את מרווח המחיר בו ניתן לקנות או למכור את הכמות הרצויה, את העומק שיש בספר הפקודות והאם כל פקודה שנכנסת גורמת לתנודה במחיר ולבסוף גם להבין  האם מחיר נייר הערך שבחרנו להשקיע בו, משקף את הערך של החברה.

 

מתחילת 2022 נרשם בבורסה בתל אביב גידול במחזורי המסחר בהשוואה למחזורי המסחר הממוצעים אשתקד, עם עלייה של כ-16%, ממחזור יומי ממוצע של כ-1.9 מיליארד שקל לכ-2.2 מיליארד שקל.

הסחירות במדד ת"א 35 גדלה, אבל במניות הקטנות דווקא ירדה 

פילוח של גידול מחזורי המסחר מתחילת 2022 לפי קבוצות המדדים, מראה שהסחירות איננה הומוגנית גם בתוך קבוצת המניות ה"דומות". כך, במניות של מדד ת"א-35, אשר רשמו עלייה של כ-40% במחזור המסחר היומי ומרכזות כמחצית מהמסחר בשוק המניות כולו, נמצא כי מחזור המסחר היומי הממוצע נע בין כ-5.5 מיליון שקל לבין כ-123 מיליון שקל למניה במדד, וחציון המחזור עומד על כ-19 מיליון שקל במדד.

 

המחזור במניות מדד ת"א-90 צמח בשיעור של כ-23%, זאת כאשר חציון המחזור במדד ת"א-90 נמוך יותר ועומד על כ-4 מיליון שקל, מה שמבטא פער גדול בין חציון הנזילות במדד ת"א-35 לנתון המקביל במדד ת"א-90.  

 

הנזילות המוגברת במניות הכלולות במדד ת"א-35 מוסברת בין השאר בפעילות המסחר בשוק הנגזרים השוקק, המגביר את הנזילות בנכס הבסיס ואיננו קיים לפי שעה בנגזרים על מדד ת"א-90.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

העלייה בהיקפי המסחר דילגה על כ-450 מניות מחוץ למדד הדגל של בורסת ת"א והמחזור היומי במניות שאינן כלולות במדד ת"א-125 אפילו ירד. חציון המחזור היומי במניות האלו עמד על כ– 0.12 מיליון שקל והוא טעון שיפור גדול.

 

המחזור היומי הנמוך בחברות שאינן נכללות במדד ת"א-125 הוא על אף העובדה שבמחצית המניות שאינן כלולות במדד ת"א-125 פועלים עושי שוק. מדובר בגופים פיננסיים שתפקידם להגיש לבורסה פקודות קניה ומכירה, בו זמנית, כלומר לצטט, בהתאם למחויבות עושי השוק לגודל הפקודה, המרווח המירבי והיקף הפעילות במהלך יום המסחר. החברות הציבוריות, הן היוזמות של מינוי עושה השוק בניירות הערך שלהן, כשמרבית החברות אשר מעסיקות עושה שוק עושות זאת במטרה לעמוד בדרישות הפיזור של הבורסה, בכל האמור במספר המשקיעים המינימלי בחברה ולפיכך מסתפקות בעשיית שוק בסיסית אשר הינה בעלת תרומה שולית לסחירות ולנזילות. חברות רבות אינן מודעות דיין לעובדה כי המשקיעים בוחרים בניירות ערך עם סחירות גבוהה אשר מספקים ביצוע מיידי, חיסכון בעמלות ומזעור מידע אסימטרי, וכן נמנעים מלהיכנס להשקעה ולהיחשף לסיכון הנזילות בנייר הערך עם מחזורים דלילים.

 

בבורסה בת"א קיימים כללים של עשיית שוק עבור כל נייר ערך או קבוצת ניירות הערך הכוללים בין היתר את הכמות, המרווח והזמן הפטור מציטוט. כמו כן, הבורסה מבצעת ניטור ופיקוח על פעילות עושי השוק באמצעות מערכות בקרה ייעודיות שפיתחה, כולל הטלת קנסות על עושה שוק במקרה של אי עמידה במחויבויותיו ואף רשאית לבטל את האישור שנתנה לעושה השוק לפעול. בסוף כל חודש מופק דיווח חודשי עבור החברה הממנה את עושה השוק מטעמה.

 

כל חברה המחליטה על פעילות עשיית שוק בנייר הערך שלה, פונה ישירות לעושה השוק אותו היא מבקשת להפעיל ומסכמת איתו את התנאים הכוללים את הכמות המינימאלית, המרווח המירבי לביצוע עסקאות ואת התגמול החודשי. התנאים חייבים לעמוד בפרמטרים המינימליים אותן קבעה הבורסה.

 

במניות, אג"ח קונצרני וני"ע המירים מתקיימת עשיית שוק. על ידי שלושה עושי שוק המבצעים את הפעילות במעל ל-300 ניירות ערך, הכוללים את אי.בי.אי שירותי בורסה והשקעות, הפועל לכ-145 ניירות ערך, אקסלנס ניהול השקעות לכ-107 ניירות ערך ומיטב דש טרייד בע"מ לכ-86 ניירות ערך.  בעשיית שוק מהסוג הזה, החברות ממנות בדרך כלל את עושה השוק משיקולי קבלת הטבת פיזור בהנפקה, הימנעות ממסחר ברשימת דלי סחירות וכמובן מתוך ההבנה של חשיבות הסחירות הנזילות לניירות הערך של החברה.

 

לדוגמה, במניות של מדד הצמיחה, עושה השוק חייב לצטט במרווח המקסימאלי של עד 5%, ובשווי פקודה של לפחות 3,000 שקל. בפועל, מבדיקה שנערכה בבורסה, כלל השוק מציע את הכמות הזו במרווח ממוצע של כ-2.5% ובמרווח המקסימאלי של כ-5% וניתן להשיג כמויות גדולות הרבה יותר, בממוצע של כ-15,000 שקל. נתונים אלו מצביעים על איכות עשיית שוק ירודה יחסית לעומת נזילות השוק, ולכן הבורסה שמה את נושא הסחירות והנזילות בראש סדר העדיפויות ופועלת על מנת לבצע שינויים דרמטיים בכל הנוגע לכללים והתמריצים בעשיית שוק.

 

בשנה האחרונה, הבורסה השקיעה מאמץ לבניית תוכנית רב ממדית וממוקדת לשיפור הסחירות והנזילות בבורסה. הדבר הבולט ביותר הוא הידוק הקשר בין הסחירות והנזילות של נייר הערך לבין היכללותו במדדי הבורסה, זאת לצד הגברת התחרות בעשיית השוק ושידרוג תוכנית עשיית השוק, כך שתייצר ערך אמיתי הן לחברות הנסחרות והן למשקיעים.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.