דלי סחירות הוא הכינוי לרשימת המעקב שאליה מועברות מניות שמחזורי המסחר בהן נמוכים מסף שקבעה הבורסה, או שאינן עומדות בדרישות אחזקות הציבור. מניות ברשימה נסחרות בשיטה מצומצמת, לעיתים בשלב אחד ביום בלבד, מה שמקשה על כניסה ויציאה ומרחיב את הפער בין מחיר הקנייה
למחיר המכירה. עבור המשקיע המשמעות היא סיכון נזילות: גם אם שווי החברה נראה אטרקטיבי, ייתכן שלא יימצא צד שני לעסקה במחיר סביר. ההכללה ברשימה פוגעת גם ביכולת החברה לגייס הון ולעיתים מובילה בסופו של דבר להצעת רכש ולמחיקה מהבורסה
בתל אביב. גופים מוסדיים נמנעים מהחזקה במניות כאלה, ולכן דווקא שם נוצרים לעיתים פערי תמחור בשוק ההון.
בשנה האחרונה גדלה הסחירות במניות מדד ת"א 35 ב-40% (אבל גם שם יש הבדלים גדולים בין המניות), אבל במניות הקטנות הסחירות ירדה. בפועל איכות 'עשיית השוק' בניירות הקטנים נמוכה ביחס לשוק. האם זה ניתן לשינוי?
