גארי גנסלר
צילום: יוטיוב/SEC

ה-SEC תציע שינויים משמעותיים במסחר ובציטוטים של מניות

השינויים המוצעים נוגעים לדרכים שבהן וול סטריט מפיצה ציטוטי מחירים ומטפלת בהזמנות של המשקיעים הפרטיים, המכונים "סוחרים קמעונאיים". מטרת השינויים המוצעים היא להוזיל את עלויות המסחר שלהם.
משה כסיף | (2)

היום ישחרר יו"ר הוועדה לניירות ערך ובורסות בארצות הברית (SEC), גארי גנסלר, כמה הצעות שהמטרה שלהן היא לסייע בהגדלת התחרות בשוקי ההון ובשיפור תנאי המסחר עבור משקיעים בודדים.

על פי ההסדרים הנוכחיים, ברוקרים מנתבים הזמנות קמעונאיות לעושי שוק ממוחשבים כמו Virtu Financial VIRT VIRTU FINANCIALINC ואחרים, אשר משלמים לברוקרים עבור תזרים הזמנות זה. תשלומים אלה עבור תזרים הזמנות, חותרים במידה רבה תחת מודל המסחר ללא עמלות, אשר Robinhood Markets HOOD ROBINHOOD MARKETS התחילה אותו, והוא הועתק בהמשך על ידי חברות כמו צ'ארלס שוואב.

ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח שגנסלר עשוי להתוות הצעות לניתוב מחדש של הזמנות קמעונאיות, בנאום שיישא בצהריים בכנס פייפר סנדלר של חברות בתעשיות הסחר והטכנולוגיה הפיננסית. גנסלר ואחרים הביעו חששות שהתשלומים עבור תזרים ההזמנות יוצרים קונפליקטים וניגודי אינטרסים, שעלולים לפגוע בסוחרים קמעונאיים.

אחת ההצעות האפשריות שתוארה על ידי הג'ורנל, עשויה לשנות את האופן שבו ברוקרים מטפלים במה שמכונה פקודות שוק. באמצעות פקודות אלה, סוחר מבקש לקנות או למכור מניות בכל מחיר ששורר באותה עת, במקום לשים מגבלות על המחיר שהסוחר יקבל. עושי שוק מחוץ לבורסה קיבלו נתח גדול מההזמנות הללו על ידי תשלום עבור זרימת ההזמנות, והציעו לסוחרים תמחור מעט טוב יותר מאשר הבורסות. ה-SEC תדרוש מברוקרים קמעונאיים לנתב הזמנות שוק לסוג חדש של מנגנון מכירה פומבית, שיאפשר לחברות רבות להתחרות על ביצוע ההזמנות.

ה-SEC לא הגיבה על כללי הניתוב המדווחים. מ- Virtu Financial VIRT נמסר כי עושי שוק סיטונאיים כמוהו חסכו לסוחרים מיליארדים, בכך שנתנו להם תמחור טוב יותר עבור הפעולות שבצעו בבורסה.

נראה כי החדשות על השינויים הפוטנציאליים טלטלו את מניית Virtu, שצנחה ב-2.4% במסחר אתמול, לרמה של 23.90 דולר. למרות שהנאסד"ק עלה ב-0.6%, מניית רובינהוד צנחה ב-6%, למחיר של 8.56 דולר.

ניתוב מחדש בוול סטריט של פקודות השוק, בוודאי יעמוד בפני אתגרים משפטיים מצד השחקנים המושפעים. זה מה שקרה כאשר ה-SEC פרסמה כללים לרפורמה באופן ההפצה של ציטוטי מחירים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במאה השנים האחרונות, מחירי שוק המניות התפתחו מסרט טיקר ולוח גיר, להזנות אלקטרוניות. כיום קיימים שני סוגים של הזנות. נתונים "מאוחדים" או "ליבה" מספקים מידע בסיסי, כולל המחיר והנפח של המסחר האחרון של המניה, ואת הצעת המחיר וההצעה הטובה ביותר בבורסות של המדינה.

בנוסף, בעלות גבוהה בהרבה, הבורסות מספקות הזנות ישירות המציגות מידע נוסף, כגון הצעות מחיר והצעות ברמות מחירים מתחת או מעל ההצעה וההצעה הטובה ביותר ונתונים ממכירות פומביות של פתיחה וסגירה של מניה. הזנות ישירות גם יכולות להגיע הרבה יותר מהר.

בחוק של 2020, ה-SEC קראה לבורסות בארצות הברית להרחיב את נתוני הליבה, כך שיכללו ציטוטים של מניות מעבר לחמש הראשונות שנמצאות בראש ספר ההזמנות שלהם. החוק גם שבר את המונופול של חברות מסוימות על נתוני המסחר, ודרש מהן להציע נתונים גם לעושי שוק מתחרים, שעשויים לגבות מחירים נמוכים יותר או ליצור הצעות נתונים שונות.

ערעור על החוק, שהוגש על ידי נאסד"ק ובורסות אחרות, נדחה ב-24 במאי על ידי בית המשפט לערעורים של ארצות הברית במחוז קולומביה. ואולם ייתכן שיחלפו כמה שנים עד שהנתונים המורחבים יתחילו להופיע בפיד המאוחד. אבל גורלם של ספקי הנתונים המתחרים, ייקבע על ידי ערעור שני בבית המשפט. השאלה היא האם בית המשפט יאשר את חידוש הפיקוח על הנתונים של ה-SEC.

ה-SEC הורתה על שינויים בגופים השולטים בהזנת הנתונים הגולמיים והמחליטים על העלות שלהם. הבורסות שלטו בגופים הללו, וכשאלה הציעו בנובמבר האחרון מחירים של נתונים גולמיים לעושי שוק מתחרים, אלה התלוננו שהמחירים גבוהים להחריד. ה-SEC רוצה לחייב את הגופים ששולטים בנתונים, לכלול בהם גם נציגים של חברות השקעות וברוקרים. זאת, בתקווה שהם יובילו לתמחור נמוך יותר, ואולי לזרימה מהירה יותר של הנתונים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 08/06/2022 09:00
    הגב לתגובה זו
    פשוט כי יש כאן מקום נירחב,ובכן,לכל הטוען שאמרתי "רק עליות" אתקן אותו שמזה זמן אני טוען שאנחנו בשוק דובי מובהק וממליץ להיזהר
  • 1.
    לרון 08/06/2022 08:49
    הגב לתגובה זו
    שכל שינוי הוא שינוי לרעה לכן הירידה,גם אם יתקן בהמשך,התגובה הראשונה היא הנכונה,ואגב נרנדרה מודי הודה לגרינברג שהכתירו כ"נשיא הודו"
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?