בזק פרסמה דוחות כספיים חיוביים לרבעון הראשון של שנת 2022 עם צמיחה של 1.5% בהכנסות שהסתכמו ב-2.25 מיליארד שקל, ושיפור של 8% ברווח המתואם ל-322 מיליון שקל. לאחר הדוחות הנהלת בזק שוחחה איתנו כדי לשפוך אור על התוצאות ולהסביר על עסקי החברה:  גיל שרון, יו"ר בזק, אומר בראיון לביזפורטל בעקבות הדוחות: "שנת 2021 הייתה שנת מפנה בה חזרנו לצמיחה לאחר מספר שנים של ירידה בהכנסות, וברבעון הנוכחי מגמת הצמיחה נמשכת. זה חלק מאותה תוכנית אסטרטגית שהתחלנו לפני חצי שנה שהכותרת שלה הייתה "מעבר לצמיחה", אז אנחנו מצליחים לממש אותה, וזה מאד חשוב עבורנו.  "כשיורדים לפרטי הדו"ח אז התוצאות מרשימות יותר. שני תחומי הפעילות המרכזיים שלנו הראו צמיחה יפה. בזק קווי (המרכזת את פעילות הטלפוניה והאינטרנט) צמחה ב-4% ופלאפון צמחה ב-5%, ובתוך בזק קווי רואים צמיחה בשרותי האינטרנט של 9%. מה שמשפיע ומקטין קצת את הצמיחה בבזק קווי זה השרות הישן, הטלפוניה, שכידוע נמצאת בנסיגה, אבל בכל שאר תחומי העיסוק המרכזיים שלנו אנחנו בצמיחה. "זוהי איננה צמיחה מקרית אלא צמיחה שמבוססת על השקעה. בבזק קווי ישנה השקעה מאסיבית בפריסת הסיבים שאנו רואים תוצאות טובות למאמץ הזה, ובפלאפון ההשקעה היא בדור החמישי שאף היא נושאת פרי. "סך הכל, אם כן, הקבוצה רואה צמיחה בהכנסות, גידול ברווח התפעולי וברווח הנקי המתואם של כ-8% ותזרים מזומנים חופשי חזק למרות המשך קצב השקעות מאד גבוה. אלו תוצאות יפות, בטח על רקע עולם סוער".  ש. הצמיחה בסופו של דבר מסתכמת ב-1.5%, כשהטלפון הקווי עדיין מכביד על הצמיחה, אתם רואים את עצמכם צומחים בקצב גבוה יותר בעתיד? ת. "באופן כללי בענף הטלקום בישראל ובעולם לא רואים צמיחה גבוהה. לכן, צמיחה באינטרנט של 9% היא פנומנלית. הטלפון הקווי אמנם במגמת דעיכה. אנשים עוזבים את הטלפון הקווי וזה פוגע בצמיחה שמציג תחום האינטרנט. "ברבעונים הקרובים אנחנו נראה פגיעה נוספת לאור הרגולציה של הפחתת תעריפי הטלפוניה הביתית. זה פוגע אם כן במידה מסוימת בצמיחה בהכנסות אך אנו צפינו את זה. מצד שני, בטלפון אנחנו רואים את הצמיחה כתוצאה מהנדידה הבנלאומית (שיחות של נוסעים לחו"ל), שאנחנו מעריכים שאם הקורונה לא תשוב אז הנסיעות לחו"ל יתגברו ואנחנו נהנה מזה, וכך גם הדור החמישי שמגדיל הכנסה מלקוחות". טובי פישביין, סמנכ"ל הכספים: "הצמיחה של בזק קווי הייתה 4% למרות השחיקה בטלפוניה, כלומר הטלפוניה היא לא מה  שמביא את הצמיחה של 1.5% בחישוב הכללי. ישנה חברה נוספת, בזק אונליין שהיא החברה הקטנה ביותר לכן בדרך כלל אנחנו לא מדברים עליה. שם ההכנסות ירדו בגלל שלמעשה נפסקה שם עבודה שהייתה בעבר עם משרד הבריאות".  ש. בלי ההשפעה החד פעמית הזו, מהי הצמיחה שאפשר לצפות מבזק בהמשך? גיל שרון: "אנחנו נמצאים בשוק מאד רווי ומאד תחרותי. בישראל יש ארבע תשתיות קוויות, יותר מהמקובל בעולם, כך שאני חושב שקצבי צמיחה שדומים למה שאנו רואים עכשיו הם יפים בהשוואה למה שאנחנו רואים בחברות טלקום בעולם".  טובי פישביין: "צריך לקחת בחשבון שיש גם הפחתת תעריפים בטלפוניה שתקשה על בזק קווי גם עם הצמיחה היפה באינטרנט, גם בעולמות העיסקיים, עדיין תהיה שחיקה בהכנסות מטלפוניה". גם דודו מזרחי מנכ"ל בזק היוצא התייחס לתוצאות הרבעון: "הסיפור של הרבעון הזה הוא סיפור של צמיחה. בזק קווי צומחת כבר רבעון רביעי ברצף. ההכנסות ברבעון הנוכחי הן הגבוהות ביותר מאז 2015 כשהתחיל השוק הסיטונאי, סך הכל צמיחה עקבית ויפה במשך תקופה די ארוכה. "בסופו של דבר, על רקע תחרות מאד מאד ערה בתחום הקווי יש קצב פריסת סיבים גבוה של המתחרים, וכולם משקיעים הרבה מאד מאמצים בכיוון הזה. היכולת לצמוח ב-9% באינטרנט בתוך עולם תחרותי כזה הוא אתגר מאד משמעותי שעמדנו בו. "לצד זה, יש צמיחה בפעילויות אחרות, בתחום העסקי ותחומים אחרים ומה שמקזז את זה מעט זה באמת השחיקה בתחום הטלפוניה שכנראה תמשך בעתיד, אבל סך הכל רואים פה צמיחה עקבית חזקה שיושבת על בסיס אמיתי וחזק ולכן כנראה שהאינטרנט וכל תקשורת הנתונים של בזק מייצרת צמיחה יפה".  רן גוראון, מנכ"ל בזק הנכנס התייחס לביצועי החברות הבנות:  "בפלאפון כדאי להסתכל מעבר לתוצאות הרבעון על המגמה הארוכה. שנת 2021 הייתה טובה יותר משנת 2020, ואנחנו ממשיכים בשיפור רבועני. אנו מחזיקים את ה-APRO (הכנסה פר לקוח) הגבוה בענף והיחיד שצמח ברבעון. זה נובע גם משרותי נדידה, גם מחבילות דור 5, וסך הכל עבודה טובה בעולם החבילות. התזרים גם טוב. פלאפון במגמה טובה.  "Yes הפכה לטלוויזית ה-IP הגדולה בישראל. צומחת גם בכמות המנויים הכללית כשהמתחרים לא צומחים ואפילו קטנים וגם במנוי ה-IP. התזרים החופשי הכפיל את עצמו ועשינו עסקה אסטרטגית עם דיסני. גם YES שומרת כבר הרבה רבעונים על תזרים חיובי ועל מגמות חיוביות.  "החברות הבנות, אם כן, תורמות את חלקן בצורה יפה לקבוצה".  ש. התחלנו במשק מתווה של העלאת ריבית, וכן ישנה עליה באינפלציה. כמה בזק חשופה לזה מבחינת החוב שלה? טובי פישביין: "יש לנו חוב בהיקף מצומצם יחסית בריבית משתנה, מן הסתם הריבית על החוב הזה תעלה אך ההשפעה היא לא מהותית. יש בין 400 ל-500 מיליון שקל חוב בריבית משתנה לעומת 7.5 מיליארד חוב של בזק, כך שהעלאת הריבית לא משפיעה באופן מהותי.  "החוב צמוד המדד הוא יותר משמעותי, וככל שתהיה אינפלציה ההוצאות יגדלו עקב הצמדה. אנחנו מגדרים חלק מהחוב על פי מדיניות סדורה שאנחנו מקיימים לאורך זמן. בנק ישראל מעלה את הריבית, והצעד הזה נועד לעצור במהירות את אינפלציה מה שיכול להיות טוב יותר מבחינתנו".  ש. ההשקעה בתשתיות, כפי שהזכרתם מקודם, היא משמעותית. ההוצאה הזו תלווה את בזק עוד הרבה זמן?  גיל שרון: "המאפיין הכללי של חברות תקשורת זה השקעות גבוהות. אצלנו ההשקעה היא 19% ביחס למחזור, זה דומה לקבוצות התקשורת החזקות באירופה. ההשקעה שלנו היא בראש ובראשונה בסיבים האופטים. זו השקעה גדולה כי אנחנו רוצים להשיג יעד של כיסוי של כ-80% מבתי האב. הגענו כבר למעל 1.2 מיליון בתי אב.  "יש גם השקעות בדור החמישי, בנוסף להשקעות במערכות הליבה שלא מפסיקות. כך שאנו עומדים בקצב השקעות באזור של חברות התקשורת האירופאיות הטובות. ככל שאתה משקיע יותר בתשתיות איכותיות, כך תהנה מהם לאחר מכן במשך הרבה מאד שנים. אנחנו רואים כבר עכשיו את ההשפעה של זה בתחום הקווי".  ש. חוץ מהתחומים בהם אתם נמצאים עכשיו, ישנה כוונה להתרחב  לתחומים נוספים? "אנחנו כרגע ממוקדים מאד בתחומים שבהם אנחנו פועלים. יש תחום אחד שאנחנו מפתחים, לא מאד גדול, שהוא ICT - שילוב של טלקום ו-IT. בתוך בזק בינלאומי יש לנו חטיבה שממוקדת בתחום הזה, וכפי שהצגנו בתוכנית האסטרטגית שלנו, זה ייהיה תחום שנבצע בו השקעות באמצעות מספר רכישות ממוקדות. ננסה לפתח יכולות בתחום הענן הציבורי, ובעולם הסייבר סקריוטי. אלו אזורים שאנחנו ממוקדים בהם בצמיחה ובהרחבת פעילות, אך הם לא גדולים בהשוואה להיקף הפעילות של הקבוצה".  ש. בזק נפגעה בעבר מנושא הרגולציה. יש צפי לקשיים רגולטוריים  נוספים מצד הרגולציה או שיש לכם "שולחן נקי" להמשך הדרך? דודו מזרחי: "באופן עקרוני בזק ובזק קווי במיוחד, וכל חברות התקשורת, הן חברות מוטות רגולציה. בזק תמיד הייתה חברה מאד מפוקחת - מונפול מוכרז ומושפע מרגולציה. מטבע הדברים אנחנו נמצאים כל הזמן בדין ודברים עם הרגולטור במגוון רחב של נושאים. רוב הנושאים הגדולים בעצם כבר נפתרו ו"נוקו מהשולחן". רפורמת הטלפוניה הייתה הרפורמה האחרונה המשמעותית שמשרד התקשורת עבד עליה והיא מאחורינו כרגע. "לאחרונה פורסם קול קורא בנוגע לתחום העיסקי עם שאלות לשחקנים בתחום עם לגבי מה ניתן לעשות כדי להגביר את התחרות בתחום. אנחנו חושבים שהתחרות היא  גם ככה מאד גדולה, שכן כל החברות בתחום הן גם שחקני תשתית, לכולן יש את כל ארגז הכלים להתמודד בשוק, כך שהתחרות היא מאד ערה". גיל שרון: "חשוב להוסיף בהקשר הזה שאנחנו חיים תחת משטר רגולציה של 30 שנה של הפרדה מבנית. מצב שלא קיים יותר בשום מקום בעולם. זה היה קיים בעבר, לפני עשרות שנים אך כבר לא ממשיך להתקיים בשום מקום אחר בעולם. למעשה, כל חברות הטלקום בעולם הן חברות אחודו ומספקות מזה שנים ארוכות סל שירותים מלא באמצעות אותה חברה. כך באירופה אם תבחן את כל החברות תראה שהן תחת הנהלה אחת, כל זרוע כזו היא חטיבה - חטיבת סלולר, חטיבה קווית, והחטיבה הקווית כוללת בתוכה את שרותי הטלוויזיה והאינטרנט. רק אנחנו חיים תחת רגולציה שנכתבה לפני שלושים שנה. "רק כדי לשים את זה בפרספקטיבה. לפני שלושים שנה לא היה אינטרנט בכלל, היום החיים שלנו באינטרנט ואנחנו צריכים להית מופרדים פה בעניין הזה. לפני שלושים שנה לא הייתה טלוויזיה למעט כבלים כיום יש טלויזיה באמצעות האינטרנט ושחקנים בינלאומיים משחקים פה במגרש. אז תהפוכות דמיוניות קרו, ועדיין אנחנו נמצאים במשטר של הפרדה מבנית. אנחנו מאמינים שבסופו של דבר גם זה יבוטל ולא ירחק היום".