רן עוז רן עוז, יו"ר דירקטוריון כאל אשראי
צילום: רמי זרניגר
דוחות

ישראכרט: צמיחה של 11% בהכנסות וירידה ברווח הנקי ל-63 מ' ש'

צמיחה במחזור העסקאות ועליה בעמלות על עסקאות במט"ח המיוחסות לתיירות יוצאת ונכנסת העלה את ההכנסות מכרטיסי אשראי ל-463 מ' ש', בעוד ההכנסות הריבית היו 111 מיליון שקל; הפסדי אשראי גרמו לירידה בשורה התחתונה - המניה יורדת ב-5%, גם בעקבות הביקורת על האפשרות להמר על ביטקוין באמצעות 
גיא טל | (5)

חברת ישראכרט -1.07% מדווחת כי הכנסות החברה ברבעון הראשון לשנת 2022 צמחו ב-11% והגיעו ל-563 מיליון שקל, בהשוואה ל-507 מיליון שקל ברבעון המקביל. הצמיחה מיוחסת לצמיחה דו ספרתית בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי למרות ירידה בעמלת הצולבת מתחילת השנה, וכן מגידול בהכנסות נטו מריבית.

הכנסות כרטיסי האשראי הסתכמו ב-463 מיליון שקל בהשוואה ל-405 מיליון שקל ברבעון המקביל, צמיחה של 14%. הגידול בהכנסות נובע מצמיחה במחור העסקאות ומעלייה בהכנסות המיוחסות לתיירות היוצאת והנכנסת שהביאו לגידול בעמלות מעסקאות מט"ח. הכנסות הריבית נטו צמחו ב-8% והגיעו ל-111 מיליון שקל בהשוואה ל-103 מיליון שקל שנה קודם לכן. 

ההוצאות בגין הפסדי אשראי התרחבו ל-31 מיליון שקל לעומת 12 מיליון שקל ברבעון המקביל. רובב העליה נבעה ממחיקות על רקע גידול ביתרת חייבים בגיל פעילות בכרטיסי אשראי. 

הרווח הנקי של הרבעון הראשון בניטרול הוצאות חד פעמיות היה 63 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 74 מיליון שקל בשנה שעברה. הירידה נובעת מהפסדי האשראי האמורים ומעליה בהוצאות התפעול בין היתר כתוצאה מעליה בהיקפי הפעילות. 

ללא ניטרול ההוצאות החד פעמיות הציגה ישראכרט רווח נקי של 50 מיליון שקל כתוצאה מהכרה בהוצאות חד פעמיות בסך 17 מיליון שקל בגין קיצור תקופת השכירות בבניין ישראכרט הישן והחלטת החברה על הפסקת פרויקט להפעלת יישומון לתיקוף ותשלום עבור תחבורה ציבורית. 

הרווח הנקי בניטרול ההוצאות החד פעמיות משקף תשואה להון ממוצע של 9%, וללא ניטרול של 7.2%. מחזור העסקאות עלה ב-14.1% והגיע ל-47.4 מיליארד שקל. כמו כן רושמת החברה גידול בכרטיסים פעילים של 2% לכ-4.27 מיליון. 

כמו כן נרשם גידול באשראי לאנשים פרטיים ולעסקים. יתרת האשראי הגיעה ל-4.15 מיליארד שקל בהשוואה ל-4.11 מיליארד שקל בסוף שנת 2021 ו-3.93 מיליארד שקל בסוף הרבעון המקביל, גידול של 1% ו-6% בהתאמה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית חברת ישראכרט טיפסה ב-12% מתחילת השנה וב-44% ב-12 החודשים האחרונים למחיר של 1640 אגורות המשקף לה שווי שוק של 3.2 מיליארד שקל. הרווח הנקי בניטרול הוצאות חד פעמיות ברבעון הנוכחי משקף לה מכפיל רווח של כ-12.3. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חברה פח (ל"ת)
    ג’ורג’י 18/05/2022 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכי קל זה לתת אשראי שלא מוחזר - כך גלא גודלים (ל"ת)
    לילי 18/05/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הפסדי אשראי חד פעמיים - אבל הצמיחה תישאר, לא להיבהל (ל"ת)
    שמוליק 18/05/2022 11:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 18/05/2022 11:17
    הגב לתגובה זו
    עלינו השלמנו עשינו צמחנו,עברנו לקריפטו.....
  • 1.
    לרון 18/05/2022 11:16
    הגב לתגובה זו
    כמו ישראכרט לא אמורה לרדת 4-5% במיוחד בימים שהשוק טוב,כנראה שהקריפטו הדליק כמה נורות אדומות
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 4.35%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אל על עולה 2.4%, קמטק מאבדת 2.6%; המדדים בירידות

מגמה שלילית בבורסה לאחר שהעליות בוול סטריט כבר השפיעו על המסחר בת"א; הדולר ממשיך לרדת

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.5% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 1.2% ברקע הירידה במחיר החבית.

חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בערבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו יתסיים מוקדם היום.



פינרג'י שוב מספקת כותרות וומשיכה לעליות גם היום. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 8.4%    לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.

ותובנה פיננסית: החברה שורפת 16 מיליון במחצית, יש לה 22 מיליון בקופה. הנתונים נכון לסוף יוני, זה אומר שעכשיו יש כנראה אולי 10 מיליון שקל - החברה צריכה כסף. כשחברה צריכה כסף היא צריכה להנפיק והרבה פעמים זה פוגע במשקיעים הקיימים, כשחברה צריכה כסף איכשהו יש פתאום הודעות טובות שמעלות את הנייר. זה נכון סטטיסטית - אנחנו לא מתכוונים למקרה הספציפי הזה. זו נקודה כללית שמשקיע צריך לקחת בחשבון - המוטיבציה של הבעלים והמנהלים להעלות את המחיר לקראת הנפקה (כדי שהיה תצליח במחיר טוב) היא גבוהה.