עד שנות ה-20 של המאה הקודמת, הבורסה בוול סטריט נחשבה נחלתם של העשירים והסוחרים הממולחים בלבד. הציבור הרחב לא הבין בבורסה ולמעשה לא התקרב לשם. באותם ימים גם לא היה פיקוח כלל על השוק והגנה על המשקיעים. אם היום אסור לסחור על פי מידע פנים וגם אסור להריץ מניות ותיכנסו על זה לכלא - אז פעם זה אשכרה היה חוקי. לא הייתם נכנסים לכלא על דברים שנחשבים היום לעבירות חמורות על חוקי המסחר ורשות ניירות ערך. סוחרים ממולחים ואנשים שהכירו הרבה מנהלי חברות, עשו מכך הון - וכמובן על חשבון הציבור הרחב שהפסיד המון כסף. 

נדמה כי ההפקרות הזו היא בדיוק מה שקורה כיום בשוק הקריפטו. וכידוע בחוקי הכלכלה - היכן שיש אפשרות לנצל פרצה או הזדמנות יהיה מי שינצל אותה. היום מדובר על חברות האשראי שיתחילו לדחוף מטבעות קריפטו לציבור הישראלי. למה? כי אפשר. כי הממשלה והכנסת עוד לא החליטו איך להתמודד עם הנושא, וכי גם רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל - גוררים רגליים.

חברות האשראי דוחפות לציבור הימורים מסוכנים - שהוא לא צריך

כך פוגעים בציבור הרחב, בניסיון להשיג עוד ועוד כסף, לחלק אשראי קל לציבור אבל הבעיה היא שכך דוחפים אותו להימורים. כידוע, קריפטו הם מטבעות דיגיטליים בסיכון גבוה - הם יכולים לטוס בעשרות ומאות אחוזים למעלה, ומנגד הם גם מתרסקים בעשרות אחוזים בתוך ימים או שבועות ספורים, ומוחקים מיליארדים למשקיעים (או המהמרים) שקונים אותם במחירים מנופחים. כך, בחודשים האחרונים מטבעות הקריפטו, והביטקוין בראשם, איבדו 55% מערכם, כך היחס טרה-דולר (שאמור בכלל להיות 'יציב') ובן זוגו הטרה לונה התרסקו ב-95% ואחר כך ב-98% נוספים ומחקו לציבור עשרות מיליארדי דולרים - בפחות משבוע. אם תרצו: ה'ליהמן ברדרס' של שוק הקריפטו. ומה אם בורסת המסחר בקריפטו תפשוט את הרגל? בקיצור - לא חסרות בעיות עדיין עם התחום, וזה עוד לפני שהתייחסנו לסיכוני סייבר, כמו הגניבה העצומה של 600 מיליון דולר (ורבות נוספות קטנות יותר). 

אף אחד עוד לא יודע לאן הולך שוק הקריפטו, רבים טוענים שאין למטבעות הללו כל ערך ואחרים טוענים בתוקף שיש לו. אז מבחינת יחס סיכוי/סיכון של משקיעים קטנים - אולי אפשר להחזיק קצת קריפטו כדי לגוון את תיק ההשקעות ואולי לייצר תשואה מהירה (כסף קל?) בזמן קצר, אבל מאוד לא מומלץ לשים על השוק הזה הרבה כסף, כי כשהוא נופל - והוא נופל לא מעט פעמים, ובעשרות אחוזים -  המשקיעים אוכלים אותה ומאבדים את כספם.

• המגמה השלילית נמשכת - הביטקוין מתחת ל-86 אלף דולר
• כשהביטקוין נופל, חברות אוצר הקריפטו נופלות יותר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נכון שגם שוק המניות קורס לעיתים, אבל בואו לא נשווה קריסה של פעם בעשר שנים לקריסה שמתרחשת פעם או פעמיים בשנה, ומעבר לכך, גם בשוק המניות כידוע - צריך לקחת סיכון מחושב ולא גדול מדי, כזה שאי אפשר יהיה לעמוד אחר כך כשיגיעו נפילות. כי הרי אנשים נכנסים באופוריה ובורחים כשהשווקים רועדים. למה מראש לעזור לאנשים להידחף ולהיכנס לשווקים שרועדים כל הזמן?

חברות האשראי רואות פירצה, כסף קל - וממהרות לנצל אותה, ומנסות להקל על הציבור את ההימור עד כמה שניתן

אבל מה עושות חברות האשראי? הן מבינות שיש כאן אפשרות לכסף קל, לדחיפת אשראי קל לציבור, בהמשך אולי יציעו גם הלוואות כדי לרכוש קריפטו? אלה לא תרחישים דמיוניים, זו בהחלט אפשרות ריאלית. זה בדיוק מה שקרה בעבר, שהוביל לבסוף לקריסה.

שתי חברות כרטיסי האשראי ישראכרט -0.97% ו-MAX הודיעו היום (בנפרד, לכאורה ללא תיאום ביניהן) על הנפקת כרטיס אשראי מיוחד שיאפשר ללקוחות "לראשונה בישראל, לרכוש ביטקוין בצורה נוחה באמצעות כרטיס אשראי". על פי ההודעה של ישראכרט "בנוסף, יציע המיזם המשותף טיפול בהעברת הכספים והמרתם וכן טיפול בכל היבטי המס". ישראכרט תעשה זאת באמצעות שת"פ עם הוריזון (51%) של בית ההשקעות אלטשולר שחם פנ -0.15% ואילו MAX (שנרכשת ע"י כלל עסקי ביטוח 1.81%  תעשה זאת באמצעות Bits of Gold. 

• הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר
• "בין אימוץ מוסדי לחששות מאקרו: האם הביטקוין בדרך להתייצבות או לתחתית חדשה?"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15...

במקרה של ישראכרט אפשר יהיה פשוט לרכוש חלקי מטבעות ביטקוין מסכום של 150 שקלים ומעלה, באמצעות כרטיס אשראי מאסטרקארד של ישראכרט. במקרה של MAX זה יהיה באמצעות כרטיס שיצבור זכאות לביטקוין בהיקף של 0.625% מהיקף העסקאות, ואפשר יהיה גם לקנות מטבעות דיגיטליים דרך Bits of Gold.

מאחורי המילים השיווקיות של חברות האשראי - מסתתרת הסכנה כמובן. הן יפרסמו 'דיסקליימר' כדי להסיר מעצמן אחריות

אז חברות האשראי יקראו לזה כמובן "בשורה" ו"לראשונה בישראל" וגם "הצטרפות קלה ומהירה" ויסבירו כי עד היום מי שרצה לקנות ביטקוין וקריפטו היה צריך לשלם עמלות סליקה גבוהות בחו"ל, ולכן זה יוזיל את עלויות הרכישה לציבור. סבבה. מה שתגידו. אבל מאחורי כל מילות השיווק היפות מסתתרת האמת העירומה: אתן, חברות האשראי, מצאתן פירצה ודרכה אתן הולכות לדחוף לציבור עוד דברים שהם לא צריכים, רק שהפעם - מדובר כאן על הימורים, פשוטו כמשמעו, בסיכון גבוה, ובאפשרות לאובדן מהיר (וקל...) של הכסף שלהם. מפעל הפיס? להמר אצל חברות האשראי מעולם לא היה קל יותר.

חברות האשראי כמובן יצטדקו ויצהירו - כביכול אזהרה לציבור - ש"רכישת ביטקוין היא השקעה בסיכון גבוה שלא מתאימה לכל אחד" אבל בפועל הן עושות הכל כדי להקל על הציבור להיכנס לאותה השקעה בסיכון גבוה. או בלשונה של ישראכרט: "השירות מציע מסלול הצטרפות קל ומהיר. לאחר הרשמה חד פעמית לשירות ותהליך קצר לאימות זהות, ניתן לרכוש ביטקוין. הרכישה מתבצעת באמצעות כרטיס אשראי מאסטרקארד של ישראכרט, על מסגרת כרטיס האשראי. כמו כן ניתן לבצע השקעה באמצעות הוראת קבע".

הבנתם? רק בואו, רק תאפשרו לנו לעזור לכם להמר בגדול. נעזור לכם לעשות את זה בקלות - ואפילו על גבי מסגרת האשראי הרגילה שלכם. מה עם הקניות הרגילות? מה עם הסיכונים? איפה האחריות של חברות האשראי? זה נכון לעכשיו, פשוט לא מעניין אותן.

בחברות כמובן יציגו את זה אחרת. הגר בן עזרא, משנה למנכ"ל וראש חטיבת לקוחות פרטיים, ישראכרט: "אנחנו גאים להשיק את השירות החדש כחלק מתפיסת העולם שלנו – להיות החברה המובילה בישראל שמספקת מוצרים פיננסיים מתקדמים ללקוחותינו. תחום הקריפטו הוא תחום תנודתי שההשקעה בו אמנם לא מתאימה לכל אחד, אך במקביל הוא תחום חדשני שיכול להביא לפיתוחים פיננסיים רלוונטיים, ואנו יודעים כי לקוחות רבים שלנו רוצים להיות חלק מהעולם הזה".

אילן שטרק, מנכ"ל הוריזון  וטל רז, סמנכ"ל פיתוח עסקי הוריזון מבית אלטשולר שחם: "כחברה המובילה בתחום הקריפטו בארץ, אנו גאים להשיק שיתוף פעולה חדשני זה, אשר יאפשר לקהל הרחב להצטרף לזירת המטבעות הדיגיטליים. אם בעבר תחום זה היה שייך לחלק האקזוטי של שוק ההון, היום אנחנו רואים יותר ויותר עניין מצד משקיעים ולקוחות. אנחנו בטוחים שהמיזם החדש יפרוץ את מחסום החשש מצד משקיעים בזכות נגישותו ובזכות החברות האיתנות העומדות מאחוריו, וכך יאפשר לציבור לבזר ולגוון את תיק ההשקעות שלו. הוריזון מבית אלטשולר שחם תמשיך בהובלת והנגשת עולם המטבעות הדיגיטליים לציבור הישראלי ".