שחר תורגמן
צילום: צילום מסך
TV

"בריל סגרה חנויות שדיממו והשנה נפתח 10-14; גם בספורט מתעניינים"

היו"ר שחר תורג'מן: "נרצה להביא מותג שעוד לא קיים בארץ, נדווח כשיהיה על מה"; "המודל שלנו מתמרץ זכיינים להגדיל את המחזור"; על אירוע הפישינג: "בד"כ מצליבים את הבקשה שקיבלנו מאותו מתחזה בשיחת טלפון. נפיק לקחים"; ואיך הצליחו להגמיש את בעלי הקניונים לטובתם?

איתי פת-יה | (9)

קבוצת האפנה בריל הציגה רווח שנתי מתואם ברמת שיא של 50 מיליון שקל וצמחה כ-28% לרמת הכנסות של 550 מיליון שקל. שיעור הרווח היה כ-9% מהמחזור. אחרי שמספר הסניפים בכלל הפעילות ירד, ושתי רשתות בלבד פתחו סניפים חדשים אשתקד, אומר עתה היו"ר שחר תורג'מן בראיוןTV לביזפורטל "סגרנו את הסניפים שדיממו. נחזור להתרחב והשנה נפתח 10-14 חנויות".

בסמוך לקיום הראיון דיווחה החברה על אירוע פישינג, במסגרתו גורם עוין התחזה לנציג של טימברלנד, שלבריל יש זיכיון מקומי שלה, וביקש לשנות את פרטי החשבון אליו מעבירה בריל תשלומים. הגורמים הרלוונטיים בבריל נענו לבקשה וכך הועברו 674 אלף דולר. "השגרה שנהוגה עד היום היא שכששותף שלנו מהמותגים העולמיים מבקש לשנות את חשבון הבנק אליו בריל מעבירה כספים, מצליבים את הבקשה הזו בשיחת טלפון יזומה. את זה לא עשינו ואנחנו מפיקים לקחים", השיב על כך תורג'מן. "נראה על פניו שהצלחנו לעצור את זה. הסכום הועבר לחשבון המתחזה, אבל נראה שלא נמשך משם. זה מרגיז, מעצבן ויש כאן מקום להפיק לקחים - אך זה רחוק מאירוע כופרה או סייבר". 

החברה ירדה מהפעלה עצמית של 16 חנויות ב-2020 ל-4 בלבד ב-2021. "יש לנו מודל פחות מוכר בשוק של זכיינות תפעולית - לא מלאה", הוא מסביר. "העברנו את הניהול לזכיינים, אך הם לא קונים את הזיכיון ולא את הסחורה ואינם משלמים דמי שכירות, דמי ניהול וארנונה. הזכיינים גם אינם מתמחרים את הסחורה או עוסקים בשיווק - אלא רק במכירת הסחורה, כשעליהם לגייס לכך כח אדם בעצמם. כך לזכיינים יש מוטיבציה מאד גבוהה כי הם מקבלים עמלה מהמחזור".

לגבי אתר הסחר שברצונם להקים עם ערוץ רשת 13 שיקבל 25% מהבעלות תמורת פרסום בשווי גבוה מ-30 מיליון שקל משך 5-6 שנים, ציין תורג'מן "לכל שחקן ריטייל שמכבד את עצמו צריך להיות לצד רצפת מכירות חזקה גם אתר סחר. החלטנו עם רשת להקים אתר אחוד בו נמכור את כל המותגים שלנו. ב-Step In של חברת הבת שלנו אס.בי.אן כיום נמכרים רק מותגי נאוטיקה, אמפוריום וטימברלנד".

כשנשאל על מגזר סופר ברנדס שכולל את חלק ממותגי הנעליים והתיקים ביבוא, השיב שהוא מעריך שאחרי שהעבירו את מגזר סופר ברנדס לרווח, אחרי הפסד ב-2020 וגם ב-2019, "נמשיך להרוויח בו והרווחיות גם תשתפר".

עוד ענה לנו על תכניות ההתרחבות במותגים חדשים כי "אפנת ספורט מעניינת אותנו, לאו דווקא הנעלה. צריך להגיד ביושר שהמותגים החזקים בתחום כבר מצויים אצל פוקס -3.07%  . נרצה להביא מותגים שלא קיימים בארץ וכשיהיה על מה לדווח נעשה זאת. "בחוזים החדשים עם השותפים שלנו סיכמנו שנייצר בעצמנו חלק מהקולקציה בפיקוח המותג הבינלאומי. כך נוכל לקלוע יותר טוב לטעם הלקוח המקומי. נוסף על כך נוכל בתוך הסגמנטים הקיימים להרחיב את מכירות ההלבשה התחתונה, האביזרים ועוד".

כמו כן שאלנו את תורג'מן על המעבר לחוזי שכירות לפי אחוזים מהפדיון, ועל כך ענה כי "זה נכון שאם אתה צומח תשלום דמי שכירות כאחוז מהפדיון יכול להרע את מצבך. לא נעים לומר, אבל מרבית החוזים מול חברות הנדל"ן המניב נעשים לפי הגבוה מבניהם - סכום קבוע או אחוזים מהפדיון. אם הצלחנו להפרד מסעיף הסכום הקבוע ולהצמד למחזור, זה אומר שאם עלינו במחזור אנחנו משלמים סכום גבוה שגם ככה היינו משלמים קודם, ובאותו זמן אם חלילה אם ירדנו במחזורים לפחות לא נהיה בהוצאה קבועה אלא משתנה. לדעתי זה נכון לנו להיות שם". צפו בראיון המלא:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חברה סולידית 03/04/2022 08:14
    הגב לתגובה זו
    דיבידנדים. אבל לכו ותקנו פוקס לפי מכפיל 24 כאילו זה לפחות זארה העולמי
  • 7.
    הגולש 03/04/2022 04:25
    הגב לתגובה זו
    לפי 100 מיליוןאם העסקא עם הבנק היא לאתר נוסף אזי בריל נסחרת לפי שווי אתרי האינטרנט בלבדאם לא, והעסקא היא על ראני אזי עשו עסקא גרועהחבל שנכתב אינו מעודכן בחברה
  • 6.
    כשלון נשאר כשלון גם עם מילים יפות (ל"ת)
    האיש שנולד עם נעל בי 02/04/2022 22:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נגמר לחברות אופנת סמרטוטי סין הסוס השנה כולם בחול (ל"ת)
    אורן 02/04/2022 21:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בריל כסף על הרצפה (ל"ת)
    ענית 02/04/2022 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דנקנר 01/04/2022 21:23
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא ישרים
  • 2.
    רק 01/04/2022 17:34
    הגב לתגובה זו
    2 זוגות התפרקו והשלישית גרמה לי נזק בכף הרגל .וזאת הפעם הראשונה בחיי שנפלתי בקניית נעלים
  • דנה 01/04/2022 21:22
    הגב לתגובה זו
    להתרחק
  • 1.
    אירוע הפישנג 01/04/2022 09:21
    הגב לתגובה זו
    רפובליקת בננות זה בהחלט מתאים לישראל והכל פה שופוני רושם ורמאות גדולה .
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

כשהאוצר בונה על צמיחה של 5.2%, האנלסיטים מסתפקים אם נעבור את ה-4%

צמיחה על הנייר: לפי תחזית האוצר המשק יצמח ב 5.2% ב 2026, אבל הכלכלנים של לידר שוקי הון מעריכים שהמשק יתקשה לצמוח מעבר ל-4% ומזהירים שתחזית האוצר אופטימית מדי ועלולה להביא לאכזבה בעיקר בגביית המסים
ליאור דנקנר |

משרד האוצר מכוון לצמיחה של 5.2% ב-2026. אבל בלידר שוקי הון הרבה פחות אופטימיים. בבית ההשקעות מעריכים שהמשק יתקשה לעבור צמיחה של כ 4% בשנה, בגלל המגבלות בשוק העבודה, בענף הבנייה, בצריכה הפרטית ובתיירות. 

זה לא ויכוח תיאורטי על אחוז לכאן או לכאן, זה משהו שיכול להשפיע ישירות על התקציב. תחזית הצמיחה של האוצר היא הבסיס לחישוב יחס החוב לתוצר, יעד הגירעון ורמת ההוצאות שהמדינה מרשה לעצמה. אם בפועל הצמיחה תהיה נמוכה ממה שהאוצר מניח, יש פה סיכון שהכנסות המדינה ממסים ב 2026 לא יעמדו ביעד, ואז יהיה צורך או לקצץ בהוצאות או לחפש מקורות הכנסה נוספים.

איך האוצר מגיע ל 5.2% ולמה בלידר מדברים על 4%

בלידר מסבירים שהמספר 5.2% מושפע גם מאופן חישוב הצמיחה השנתית. הנתון משקף את השינוי בין ממוצע התוצר ב 2026 לבין הממוצע של 2025, ולא את השינוי מסוף שנה לסוף שנה. בתרחיש שהם מציגים, הצמיחה ב 2025 עומדת על כ 3.1%, ובכל זאת מתקבלת ב 2026 צמיחה של כ-1.9% גם אם בפועל הפעילות כמעט לא גדלה. זה מה שהם מכנים ״השפעת קצה״ - מצב שבו נתון הצמיחה נראה גבוה בעיקר בגלל רמת פתיחה גבוהה, ולא בגלל האצה אמיתית במהלך השנה. במילים אחרות, חלק מהצמיחה שבאה לידי ביטוי במספר 5.2% היא צמיחה ״סטטיסטית״, שנובעת מהשנה הקודמת, ולא קפיצה חדשה בפעילות הריאלית.

על בסיס זה בונים בלידר את תרחיש הצמיחה לשנת 2026. בהנחה של צמיחה ליניארית במהלך השנה, סביב 2% בממוצע, מתקבלת צמיחה שנתית של 3% פלוס - נמוך משמעותית מהתחזית של 5.2% באוצר. בנוסף הם כותבים כי ״לאור המגבלות שתוארו - השקעות, עובדים זרים, צריכה פרטית, תיירות וייצור - ייתכן שהצמיחה בפועל תהיה נמוכה יותר״, כך שגם רף של 4% צמיחה ייחשב שאפתני. זה עדיין תרחיש של משק צומח, אך בקצב מתון יותר ממה שמשתמע מהמספר הרשמי של האוצר.

ברקע התחזית עומדות שורה של מגבלות ריאליות. ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב 7% לעומת התקופה שלפני המלחמה, בעיקר עקב מחסור בעובדים; היעדרות העובדים הפלסטינים לא הושלמה באופן מלא על ידי עובדים זרים וישראלים, והדבר מעכב פרויקטים ומגדיל עלויות. בענף שנחשב מנוע חשוב של פעילות במשק, צמצום כזה פוגע בשרשרת שלמה של קבלנים, ספקים, נותני שירותים ופיננסים. קשה לצפות לגידול מהיר בצריכה הפרטית על רקע צמצום התמיכות הממשלתיות, וחלק ניכר מהגידול בצריכה צפוי להיות מופנה לחו״ל עם חזרתן של חברות התעופה הזרות והתרחבות הנסיעות. הצריכה הציבורית צפויה להישאר יציבה במקרה הטוב, ובנק ישראל אף צופה ירידה קלה, כך שגם מצד הממשלה לא צפויה דחיפה משמעותית לפעילות.