"בריל סגרה חנויות שדיממו והשנה נפתח 10-14; גם בספורט מתעניינים"
היו"ר שחר תורג'מן: "נרצה להביא מותג שעוד לא קיים בארץ, נדווח כשיהיה על מה"; "המודל שלנו מתמרץ זכיינים להגדיל את המחזור"; על אירוע הפישינג: "בד"כ מצליבים את הבקשה שקיבלנו מאותו מתחזה בשיחת טלפון. נפיק לקחים"; ואיך הצליחו להגמיש את בעלי הקניונים לטובתם?
קבוצת האפנה בריל הציגה רווח שנתי מתואם ברמת שיא של 50 מיליון שקל וצמחה כ-28% לרמת הכנסות של 550 מיליון שקל. שיעור הרווח היה כ-9% מהמחזור. אחרי שמספר הסניפים בכלל הפעילות ירד, ושתי רשתות בלבד פתחו סניפים חדשים אשתקד, אומר עתה היו"ר שחר תורג'מן בראיוןTV לביזפורטל "סגרנו את הסניפים שדיממו. נחזור להתרחב והשנה נפתח 10-14 חנויות".
בסמוך לקיום הראיון דיווחה החברה על אירוע פישינג, במסגרתו גורם עוין התחזה לנציג של טימברלנד, שלבריל יש זיכיון מקומי שלה, וביקש לשנות את פרטי החשבון אליו מעבירה בריל תשלומים. הגורמים הרלוונטיים בבריל נענו לבקשה וכך הועברו 674 אלף דולר. "השגרה שנהוגה עד היום היא שכששותף שלנו מהמותגים העולמיים מבקש לשנות את חשבון הבנק אליו בריל מעבירה כספים, מצליבים את הבקשה הזו בשיחת טלפון יזומה. את זה לא עשינו ואנחנו מפיקים לקחים", השיב על כך תורג'מן. "נראה על פניו שהצלחנו לעצור את זה. הסכום הועבר לחשבון המתחזה, אבל נראה שלא נמשך משם. זה מרגיז, מעצבן ויש כאן מקום להפיק לקחים - אך זה רחוק מאירוע כופרה או סייבר".
החברה ירדה מהפעלה עצמית של 16 חנויות ב-2020 ל-4 בלבד ב-2021. "יש לנו מודל פחות מוכר בשוק של זכיינות תפעולית - לא מלאה", הוא מסביר. "העברנו את הניהול לזכיינים, אך הם לא קונים את הזיכיון ולא את הסחורה ואינם משלמים דמי שכירות, דמי ניהול וארנונה. הזכיינים גם אינם מתמחרים את הסחורה או עוסקים בשיווק - אלא רק במכירת הסחורה, כשעליהם לגייס לכך כח אדם בעצמם. כך לזכיינים יש מוטיבציה מאד גבוהה כי הם מקבלים עמלה מהמחזור".
לגבי אתר הסחר שברצונם להקים עם ערוץ רשת 13 שיקבל 25% מהבעלות תמורת פרסום בשווי גבוה מ-30 מיליון שקל משך 5-6 שנים, ציין תורג'מן "לכל שחקן ריטייל שמכבד את עצמו צריך להיות לצד רצפת מכירות חזקה גם אתר סחר. החלטנו עם רשת להקים אתר אחוד בו נמכור את כל המותגים שלנו. ב-Step In של חברת הבת שלנו אס.בי.אן כיום נמכרים רק מותגי נאוטיקה, אמפוריום וטימברלנד".
- גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
- בגיל 91: מעצב העל ג'ורג'ו ארמני הלך לעולמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשנשאל על מגזר סופר ברנדס שכולל את חלק ממותגי הנעליים והתיקים ביבוא, השיב שהוא מעריך שאחרי שהעבירו את מגזר סופר ברנדס לרווח, אחרי הפסד ב-2020 וגם ב-2019, "נמשיך להרוויח בו והרווחיות גם תשתפר".
עוד ענה לנו על תכניות ההתרחבות במותגים חדשים כי "אפנת ספורט מעניינת אותנו, לאו דווקא הנעלה. צריך להגיד ביושר שהמותגים החזקים בתחום כבר מצויים אצל פוקס 1.9% . נרצה להביא מותגים שלא קיימים בארץ וכשיהיה על מה לדווח נעשה זאת. "בחוזים החדשים עם השותפים שלנו סיכמנו שנייצר בעצמנו חלק מהקולקציה בפיקוח המותג הבינלאומי. כך נוכל לקלוע יותר טוב לטעם הלקוח המקומי. נוסף על כך נוכל בתוך הסגמנטים הקיימים להרחיב את מכירות ההלבשה התחתונה, האביזרים ועוד".
כמו כן שאלנו את תורג'מן על המעבר לחוזי שכירות לפי אחוזים מהפדיון, ועל כך ענה כי "זה נכון שאם אתה צומח תשלום דמי שכירות כאחוז מהפדיון יכול להרע את מצבך. לא נעים לומר, אבל מרבית החוזים מול חברות הנדל"ן המניב נעשים לפי הגבוה מבניהם - סכום קבוע או אחוזים מהפדיון. אם הצלחנו להפרד מסעיף הסכום הקבוע ולהצמד למחזור, זה אומר שאם עלינו במחזור אנחנו משלמים סכום גבוה שגם ככה היינו משלמים קודם, ובאותו זמן אם חלילה אם ירדנו במחזורים לפחות לא נהיה בהוצאה קבועה אלא משתנה. לדעתי זה נכון לנו להיות שם". צפו בראיון המלא:
- 8.חברה סולידית 03/04/2022 08:14הגב לתגובה זודיבידנדים. אבל לכו ותקנו פוקס לפי מכפיל 24 כאילו זה לפחות זארה העולמי
- 7.הגולש 03/04/2022 04:25הגב לתגובה זולפי 100 מיליוןאם העסקא עם הבנק היא לאתר נוסף אזי בריל נסחרת לפי שווי אתרי האינטרנט בלבדאם לא, והעסקא היא על ראני אזי עשו עסקא גרועהחבל שנכתב אינו מעודכן בחברה
- 6.כשלון נשאר כשלון גם עם מילים יפות (ל"ת)האיש שנולד עם נעל בי 02/04/2022 22:24הגב לתגובה זו
- 5.נגמר לחברות אופנת סמרטוטי סין הסוס השנה כולם בחול (ל"ת)אורן 02/04/2022 21:22הגב לתגובה זו
- 4.בריל כסף על הרצפה (ל"ת)ענית 02/04/2022 15:45הגב לתגובה זו
- 3.דנקנר 01/04/2022 21:23הגב לתגובה זואנשים לא ישרים
- 2.רק 01/04/2022 17:34הגב לתגובה זו2 זוגות התפרקו והשלישית גרמה לי נזק בכף הרגל .וזאת הפעם הראשונה בחיי שנפלתי בקניית נעלים
- דנה 01/04/2022 21:22הגב לתגובה זולהתרחק
- 1.אירוע הפישנג 01/04/2022 09:21הגב לתגובה זורפובליקת בננות זה בהחלט מתאים לישראל והכל פה שופוני רושם ורמאות גדולה .

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.