מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

רק הנפיקה וכבר מפשלת - אריקה מצפצפת על המשקיעים

מניית אריקה צונחת 19%, איבדה 50% מאז ההנפקה הכושלת; איך זה שרגע לפני ההנפקה התוצאות מצוינות, ורגע אחרי - התוצאות גרועות? זה לא מקרי
אבישי עובדיה | (9)

זה משחק לא הוגן ולא הגון. גל ההנפקות של השנתיים האחרונות הביא לכאן הרבה חברות טובות, אבל במחיר מנופח, הרבה חברות לא טובות במחיר מנופח ומעט מאוד חברות טובות במחיר הוגן והגון. כתבנו כאן הרבה, עוד בתחילת הדרך של ההנפקות שזה ייגמר בבכי, אבל האבחנה שלנו שגויה. הבעלים של החברות צוחקים כל הדרך אל הבנק. החתמים צוחקים כל הדרך אל הבנק. הגופים המוסדיים שרכשו בהנפקה - בטוח שהם לא שמחים, אבל בוכים הם לא (זה לא הכסף /להם). מי שבוכה הם המשקיעים שרכשו ישירות את המניות. אבל יש גם הרבה שממשיכים לחייך. זה צריך להיעצר. שוק ההון צריך להעניש חתמים וחברות לא ראויות. בוול סטריט זה עובד, בארץ עדיין לא.       

היום ב-19:00 אבישי עובדיה במפגש זום על מהיכן למצוא מידע על מניות, האם למחיר המניה יש משמעות? (לא), על ניתוח דוחות כספיים והנפקות

והנה מגיע המקרה של אריקה  אריקה בי-קיור משווקת ומפיצה את המכשיר "בי-קיור לייזר. הערכנו בתחילת השנה, שהמחצית השנייה של השנה תהיה חלשה מהמחצית הראשונה. איך הערכנו זאת? במצגת של החברה (שהונפקה בחודש אוגוסט האחרון), חזרה המילה "צמיחה" עשר פעמים, אך הנתונים הכספיים מסרבים להתיישר עם האופטימיות של ההנהלה. איתן גרסטנפלד מהמערכת כתב אז כי "על פי המצגת, מכירותיה בשנת 2021 יסתכמו בכ-110 מיליון שקל, נתון המשקף שיעור גידול שנתי מורכב (CAGR) של כ-56% עבור חמש השנים האחרונות. אלא, שהנתון החיובי לכאורה משקף קיטון במכירות במחצית השנייה של השנה, במיוחד בשוק הישראלי. כך, בזמן שאת המחצית הראשונה של 2021 סיימה החברה עם מכירות כוללות של כ-59.7 מיליון שקל, הרי שאת המחצית השנייה היא צפוי לסיים עם מכירות של כ-50.3 מיליון שקל בלבד, קיטון של כ-16%". המכירות מהשוק הישראלי, המהווה את עיקר הפעילות של החברה, צפויות להסתכם בכ-30.3 מיליון שקל, ירדה של כ-27.3% ביחס לכ-41.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה (לכתבה המלאה)

היום פורסמו הדוחות. המכירות במחצית הסתכמו ב-45 מיליון שקל, פחות אפילו מהתחזית הגרועה. החברה הפסידה 10 מיליון שקל. ההנפקה היתה בלוף, סביר שסידרו מחצית מוצלחת במיוחד עם בונוסים שמנים ומתיחת גבול היכולת, על חשבון המכירות העתידיות. כלומר, התמרקו לטובת ההנפקה. המניה צונחת ב-19%, מאז ההנפקה המניה במינוס 50%. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רק מזומן 31/03/2022 09:20
    הגב לתגובה זו
    תשקיעו בטכנולוגיה שאתם לא מבינים על פי ניתוחים של אינטרסנטים משולהבים.אהה הפנסיהממושקעת באויר.
  • 7.
    אין להם מה להציע, אז היא תמשיך ליפול. (ל"ת)
    מתן 30/03/2022 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יוסי 30/03/2022 20:22
    הגב לתגובה זו
    הבורסה חייבת להעמיד לדיו חתמים וחברות שמנפיקות במחיר מנופח ראו חברת רייזור . אקוואריוס.אייסקיור. .גרמו נזקים עצומים למשקיעים
  • LED 30/03/2022 23:43
    הגב לתגובה זו
    לא מושקע באף אחת לשמחתי . אבל שתי האחרונות לא באותה קטגוריה. אפילו אם הם ירדו ל 0 לפעמים לא הולך . הייתי בהלם כאשר הנפיקו את ביקיור ועוד יותר כשראיתי את השווי
  • 5.
    ניתוח נכון.מנפחים מחיר להנפקה.והמוסדיים קונים בכסף שלנו (ל"ת)
    אני 30/03/2022 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תפרסם מי החתם בהנפקה. שהציבור יידע להיזהר ממנו בהנ 30/03/2022 18:28
    הגב לתגובה זו
    תפרסם מי החתם בהנפקה. שהציבור יידע להיזהר ממנו בהנפקה הבאה
  • 3.
    רואה חשבון 30/03/2022 18:09
    הגב לתגובה זו
    השיטה החדשה לשדוד מיליונים מהציבור הפראייר, בלי לעבור על החוק ובלי להסתכן יותר מדי. מנפיקיים חברת "כלום בע"מ" ודואגים ליחסי תקשורת חזקים ומבריקים. משחילים את המשקיעים, ואחרי שנה שנתיים מודיעים על סגירת החברה כשהכסף הטוב כבר שוכב בחשבון הבנק של היזמים. כמה פשוט.
  • 2.
    זה המקרה לתביעה נגד 30/03/2022 17:58
    הגב לתגובה זו
    גניבת משקיעים . הכי בוטה . הכי ישראלי . עו"ד זיו עירוני - קדימה תעשה סדר וצדק לטובת המשקיעים . רשות ניירות הערך שקועים בחלום טוב .. עמלות ממנפיקים .. ולעזאזל המשקיעים. אמינות 0 של הרשות
  • 1.
    אנונימי 30/03/2022 17:18
    הגב לתגובה זו
    הייתי מוסיף בהערת שוליים מי היו המזמינים בהנפקה ונראה מי קפץ ערום לבריכה ועל חשבוננו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.