ווישור
צילום: רמי זרניגר

קיסריה אלקטרוניקה תצטרף לגרעיון השליטה בווישור בעסקת איילון

נחתם הסכם שליטה משותף בחברת ווישור בין בעלי השליטה הנוכחיים לבין בעלי קיסריה אלקטרוניקה צביקה וענת ברק; שווי עסקת איילון מגיע לכ-463 מיליון שקל תמורת 67% ממניות חברת הביטוח הוותיקה; ווישור עדיין מחפשת מקורות מימון נוספים בכדי לממן את יתרת העסקה
גיא טל | (1)

חברה הביטוח הדיגיטלית ווישור גלובלטק -1.62%  דיווחה היום כי היא נערכת להשלמת עסקת רכישת חברת הביטוח איילון איילון 0% אל מול מנהלי העיזבון של לוי רחמני ז"ל, ועם חברת קיסריה אלקטרוניקה רפואית שבשליטת צבי וענת ברק. 

על פי ההסכם העדכני עם מנהל העזבון, סוכם בין היתר על הפחתת תמורת העיסקה בכ-10 מיליון שקל, כך שהיא תסתכם בסך של כ-462.7 מיליון שקל, תמורתם תרכוש ווישור גלובלטק כ-67% ממניות קבוצת איילון. על פי תנאי העיסקה, שילמה ווישור עד כה מקדמה בסך של כ-16 מיליון שקל מתוך התמורה האמורה, ועם השלמת התנאים המתלים השונים לרבות קבלת היתר השליטה, היא תשלם סך נוסף של כ-34 מיליון שקל עד ליום 10 במאי 2022, ואת היתרה עם מועד השלמת העיסקה המעודכן אשר נקבע ליום 30 ביוני 2022.  

 

על פי ההסכם העדכני עם קיסריה אלקטרוניקה רפואית, תבצע האחרונה את מלוא השקעתה, בסך של כ-270 מיליון שקל, בהון המניות של ווישור גלובלטק, ולא בפיצול של חלק מהרכישה במניות איילון כפי שהיה בהסכם הקודם (שליש בקצאת מניות החברה ושני שלישי ברכישת מניות איילון). מטרת העדכון הינה חיזוק בסיס ההון של גלובלטק והגמישות הפיננסית שלה, בנוסף יצירת זהות אינטרסים בין בעלי השליטה, הן בפעילות ווישור גלובלטק בישראל והן בהתרחבות הפעילות המתוכננת בחו"ל.  בנוסף, העיסקה תחזק את את בסיס ההון של weSure Global Tech, לקראת השלמת מימון העיסקה לרכישת איילון.  

נכון למועד הדיווח, החברה נמצאת במגעים עם מספר גורמים כדי להשלים בצורה המיטבית את יתרת מימון העיסקה. 

על פי תנאי ההסכם העדכני, תשקיע קיסריה את הסכום האמור תמורת הקצאה של כ-42.9 מיליון מניות ווישור גלובלטק, והיא תבוצע לפי מחיר של 6.3 שקל למניית ווישור, המשקף שווי חברה של כ-422 מיליון שקל לווישור (לפני הכסף), מחיר למניה הגבוה בכ-8% מהשווי לפיו בוצעה הנפקת ווישור לציבור לראשונה בבורסה בתל אביב בחודש מרץ אשתקד. בעקבות הקצאת מניות זו לקיסריה, יגדל הונה העצמי של גלובלטק  בהתאם. 

כמו כן, בין בעלת השליטה הנוכחית בגלובלטק, חברת יו דיגיטל, שבבעלות אמיל ויינשל וניצן צעיר הרים, לבין קיסריה נחתם הסכם שליטה משותפת בחברה, אשר מסדיר את היחסים בינהם במטרה לאפשר התמקדות מקצועית ופוריה. 

במסגרת ההסכמים העדכניים עם מנהל העזיבון, סוכם עוד כי הלוואת הבעלים הקיימת שניתנה בשנת 2016 לאיילון אחזקות בסך של כ- 55 מיליון ש"ח תומחה ל-  weSure Global Tech. במקביל המוכרים, יעמידו הלוואת מוכר בסכום דומה לטובת  weSure Global Tech, שתי ההלוואות הנ"ל, שלהם ניתנה גם ערבות של קיסריה, יעמדו לפרעון במשך תקופה של 5 שנים, בתשלומים שווים  ורצופים החל מחודש ספטמבר 2023.  

בפברואר שנה שעברה הונפקה חברת ווישור לפי שווי של 385 מיליון שקל. כעת נסחרת החברה לפי שווי שוק של 269 מיליון שקל בלבד לאחר ירידה של 6% מתחילת השנה ו-44% ב-12 החודשים האחרונים. סך הכל מאז ההנפקה ירדה מניית החברה כ-30%. בדוחות הרבעון הרביעי דיווחה החברה על פרמיות ברוטו של 68.4 מיליון שקל ורווח נקי של 1.8 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה ביטוח נהדרת 21/03/2022 12:50
    הגב לתגובה זו
    חברה ביטוח נהדרת
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.