לאומי עם התוצאות הטובות בבנקים: רווח רבעוני של 1.5 מיליארד שקל, תשואה להון 14.8%
בנק לאומי הוא הבנק האחרון שמפרסם את הדוחות, והם טובים יותר משל הבנקים האחרים: הבנק הבינלאומי 0.57% רשם תשואה להון של 14%, בנק מזרחי טפחות 0.5% עם 13.5%, בנק דיסקונט 0.61% עם 10.2% ובנק הפועלים 0.92% עם 9.5% - התשואה להון הרבעונית הנמוכה ביותר מבין הבנקים.
בדומה לבנקים האחרים, גם לאומי רשם פחות הפסדי אשראי - כאשר בשנה שעברה הבנקים נאלצו להפריש סכומים גדולים להפסדי אשראי והשנה הם ביטלו את ההפסדים ואף רשמו רווחים במקום.
הכנסות הריבית עמדו ברבעון האחרון על 2.8 מיליארד שקל, לעומת 2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל, עליה של 12%. עם זאת ההכנסות שאינן מריבית עמדו על 370 מיליון שקל, נפילה של 31% לעומת 539 מיליון ברבעון המקביל.
הכנסות הריבית בשנה עולה עמדו על 10.3 מיליארד שקל, עליה של 18.6%, וההכנסות שאינן מריבית הסתכמו בשנה כולה ב-1.7 מיליארד שקל, עליה לעומת כ-1 מיליארד בשנת הקורונה.
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנק ברבעון הרביעי עמד על 1.48 מיליארד שקל, עליה של 65% לעומת 896 מיליון ברבעון המקביל. בשנה כולה הרוויח הבנק 6 מיליארד שקל, לעומת 2.1 מיליארד שקל בשנת 2020.
בדומה לשאר הבנקים - גם לאומי ממשיך לחלק אשראי ותיק האשראי גדל ב-16%, האשראי המסחרי גדל ב-15,2% והמשכנתאות ב-14.5%.
האשראי לציבור נטו עומד על 343 מיליארד שקל, עליה של 16% לעומת 295 מיליארד בסוף 2020, ופיקדונות הציבור עומדים על 537 מיליארד שקל, לעומת 447 מיליארד שקל בסוף 2020, גידול של 20%.
לאחר הדוחות הבנק יחלק דיבידנד רבעוני של 588 מיליון שקל. שמצטרפים ל-2 מיליארד שקל שכבר חילק.
מנכ"ל לאומי, חנן פרידמן: "הצמיחה הושגה בעיקר בזכות התאמת מודל השירות שלנו לטעמי הלקוחות - הן הפרטיים והן העסקיים, והטמעת כלים טכנולוגיים וכלי דאטה מתקדמים העונים לצרכיהם. אנו נמצאים בעיצומו של שינוי התרבות הארגונית שלנו לכזו המדגישה את המצוינות. בהתאם לכך, אנו דואגים לתגמל את העובדים בהלימה ליעדים העסקיים (כלומר תגמול על פי ביצועים ולא רק על פי ותק. נ"א)".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
לדוחות הבנקים האחרים:
>>> בנק מזרחי: רווח נקי של 679 מיליון שקל ברבעון - תשואה להון 13.5%
>>> בנק הפועלים: רווח של 977 מ' ש' ברבעון ותשואה להון של 9.5%, נמוכה מהבנקים האחרים
>>> הבנק הבינלאומי: תשואה על ההון של 14% ברבעון וצמיחה של 59% ברווח ל-333 מיליון שקל
- 4.אמיר 09/03/2022 13:51הגב לתגובה זונהוג ברבעון הרביעי להסתכל על התשואה השנתית ופחות על הרבעונית. התשואה *השנתית* ב2021 הגבוהה ביותר היה בבנק מזרחי.
- 3.שמילו 09/03/2022 11:37הגב לתגובה זוהריבית שלקוחות הבנק מקבלים בגין ההפקדות \ תוכניות חסכון שהם מקבלים. זהוא קרטל הבנקים ריבית אפס למפקידים ריבית חובה של אחוזים שלמים. מדוע בנק ישראל אינו מתערב???? כעת גם מחלקים דיודנד זה הכסף של הלווים. פשוט קרטל שכושה בכספנו כאילו היה שלו.
- 2.מה עם חלוקת מענקים לעובדים? (ל"ת)יגאל 09/03/2022 09:55הגב לתגובה זו
- 1.בנק הגנבים 09/03/2022 09:03הגב לתגובה זומה חשבתם כשיש מונופול כמו בנק שגם אם בראש הבנק היה עומד שימפנזה וכל הדירקטוריון היה מורכב מכלבים וחתולים, התוצאות היו דומות, אולי אפילו יותר טובות, כי כל אלה שציינתי הם גנבי השכר הגדולים ביותר במשק...
- אזרח 09/03/2022 13:07הגב לתגובה זולא ראוי לתגובה.
- אנונימי 09/03/2022 09:43הגב לתגובה זוכנראה הבנק החזיר לי צק שהיה ללא כיסוי....
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
