דיסקונט: רווח של 529 מיליון שקל ברבעון, תשואה להון - 10.2%
בנק דיסקונט 0.61% מדווח רווח ברבעון הרביעי של 2021 של 529 מיליון שקל, ותשואה להון של 10.2%, מדובר בתשואה להון נמוכה יותר מאשר של מזרחי טפחות 0.5% (13.5%) ושל הבינלאומי 0.57% (14%), אך גבוהה משל בנק הפועלים 0.92% (9.5%). בנק לאומי יפרסם את הדוחות בהמשך היום.
עדכון לשעה 8:00: בנק לאומי 0.19% דיווח על תשואה להון הגבוהה ביותר בענף - 14.8% ברבעון.
בשנה כולה דיווח הבנק על רווח של 2.77 מיליארד שקל, ותשואה להון של 13.6%. התשואה החריגה להון מוסברת בהכנסות שרשמו השנה הבנקים מהפרשי אשראי (בשנה שעברה הם נאלצו להפריש 1.72 מיליארד שקל להפרשי אשראי כדי ליצור מרווח ביטחון בעקבות הקורונה, והשנה הם ביטלו את ההפרשות הללו ואף רשמו הכנסות כתוצאה מכך של 693 מיליון שקל ומכאן הקפיצה) ובנטרולה התשואה להון השנתית הייתה עומדת על 10.1%.
ההכנסות מריבית ברבעון הרביעי עמדו על 1.68 מיליארד שקל, גידול של 12% לעומת 1.5 מיליארד בשנת 2020. ההכנסות שאינן מריבית עמדו ברבעון הרביעי של 2021 על 1 מיליארד שקל, גידול של 14% לעומת הרבעון המקביל. ההכנסות מעמלות הסתכמו ברבעון ב-809 מיליון שקל, עליה של 9.5% לעומת 2020.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האשראי הכולל שחילק הבנק בשנת 2021 עלה ל-213 מיליארד שקל, עליה של 13% לעומת 188.7 מיליארד אשתשקד, כאשר האשראי לשוק הדיור הלוהט זינק ב-26.5%, והאשראי לעסקים בינוניים עלה ב-14.8%.
סך פיקדונות הציבור בבנק הסתכמו בשנת 2021 ב-261 מיליארד שקל, לעומת 226 מיליארד בסוף 2020, עליה של 15.4%.
הבנק יחלק דיבידנד של 105.8 מיליון שקל לאחר תוצאות הרבעון הנוכחי, שהם כ-20% מרווחי הבנק ברבעון, כ-9.09 אגורות למניה.
הבנק מציב לעצמו יעדים לשנת 2025 ומקווה לייצר תשואה להון גבוהה מ-12.5%, ורווח נקי של 3.5 מיליארד שקל, יחס יעילות נמוך מ-55%
שאול קוברינסקי, יו"ר דירקטוריון דיסקונט: "בשנה זו המשכנו לפעול למימוש התכנית האסטרטגית הרב שנתית והוצאנו לפועל מספר מהלכים חשובים. נמשיך לפעול בנחישות למימוש היעדים".
אורי לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט: "הביצועים של הקבוצה בשנים האחרונות נותנים לנו ביטחון מלא ביכולת שלנו להאיץ קצב הצמיחה ולעמוד ביעדים לשנת 2025".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בקשר לאפליקציית פייבוקס הבנק מדווח על גידול של 26% במשתמשים שהוסיפו אמצעי תשלום ל-1.6 מיליון איש, מספר הלקוחות הפעילים גדל ב-32% ל-1 מיליון ומחזור ההעברות הכספיות קפץ ב-60% ל-3.2 מיליארד שקל.
החברות הבנות של הבנק:
מרכנתיל: תשואה על ההון של 16.2%, רווח נקי של 562 מיליון שקל בשנה ו-91 מיליון ברבעון הרביעי. כאל: תשואה על ההון של 13.2%, רווח נקי של 271 מיליון שקל בשנה ו-40 מיליון ברבעון האחרון, IDBNY: תשואה על ההון של 7.9%, רווח נקי של 92 מיליון דולר בשנה ו-30 ברבעון האחרון, דיסקונט קפיטל: רווח נקי של 212 מיליון שקל בשנה ו-74.4 מיליון ברבעון האחרון.
לדוחות הבנקים האחרים:
>>> בנק מזרחי: רווח נקי של 679 מיליון שקל ברבעון - תשואה להון 13.5%
>>> בנק הפועלים: רווח של 977 מ' ש' ברבעון ותשואה להון של 9.5%, נמוכה מהבנקים האחרים
>>> הבנק הבינלאומי: תשואה על ההון של 14% ברבעון וצמיחה של 59% ברווח ל-333 מיליון שקל
- 1.אנונימי 09/03/2022 09:38הגב לתגובה זוידיים חלשות מכרו,ידיים חזקות הגדילו אחזקות.מהיום הבנקים מתחילים במשא צפונה.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
