שאול גלברד, מנכ"ל בנק יהב
צילום: יח"צ
דוחות

בנק יהב: רווח נקי של 55 מיליון שקל ברבעון. תשואה להון: 11.2%

הבנק רשם הכנסות מריבית של 193.3 מיליון שקל, עליה של 1%, ההכנסות שלא מריבית עמדו על 50 מיליון שקל ברבעון, גידול של 23% לעומת שנה שעברה. הרווח הנקי ברבעון המקביל עמד על 53.3 מיליון שקל
נתנאל אריאל |

בנק יהב שבשליטת מזרחי טפחות 0.5% (50%) מדווחת על הכנסות הריבית, נטו ברבעון הרביעי של שנת 2021 של 193.3 מיליון שקל לעומת 191.6 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. הוצאות הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון ב-1.2 מיליון שקל לעומת 0.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות שאינן מריבית הסתכמו ב-49.8 מיליון שקל לעומת 40.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-23%. העלייה נבעה בעיקר מהשתתפות בהכנסות מחברות מכרטיסי אשראי בשל גידול במחזורי הפעילות של הלקוחות על רקע התאוששות הפעילות הצרכנית במשק.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון הרביעי של שנת 2021 בסך של 55.2 מיליון שקל לעומת 53.3 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, עלייה של כ–4%.

תשואת הרווח הנקי להון העצמי ברבעון הרביעי עמדה על 12.3%, לעומת 13.2% בתקופה המקבילה אשתקד ו-11.2% בשנת 2021 כולה.

מאזן הבנק בסוף 2021 עמד על כ-33.76 מיליארד שקל, לעומת 33.46 מיליארד שקל, גידול של כ- 1%. אשראי לציבור, נטו ליום 31 בדצמבר 2021 הסתכם ב-11.3 מיליארד שקל לעומת 10.57 מיליארד שקל בדצמבר 2020, גידול של כ-5%.

פיקדונות הציבור עמדו על כ-30 מיליארד שקל לעומת 29.3 מיליארד שקל בדצמבר 2020, גידול של כ-2%.

ההון העצמי של הבנק עומד על כ-1.9 מיליארד שקל, לעומת 1.7 מיליארד שקל בדצמבר 2020, עלייה של כ-11%.  

 הוצאות תפעוליות ואחרות עמדו על 157.7 מיליון שקל לעומת 151.1 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, עלייה של כ–4%.

 

יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון ליום 31 בדצמבר 2021 עומד על 13.49% לעומת 12.76% ביום 31 בדצמבר 2020.

יחס הון עצמי רובד 1 לרכיבי סיכון ליום 31 בדצמבר 2021 עומד על 9.85% לעומת 9.44% ביום 31 בדצמבר 2020.

שאול גלברד, מנכ"ל בנק יהב: "בשנת 2021 המשיך בנק יהב להעמיק את פעילותו בקרב משקי הבית בישראל. שנת 2021 הסתיימה בתוצאות שיא, תוך שמירה על יציבות פיננסית הבאה לידי ביטוי ביחסי הלימות הון גבוהים ותיק אשראי איכותי. בשנה החולפת נמשכה הצמיחה בסעיפי המאזן, כמו כן חל גידול מרשים בתיק ניירות הערך של לקוחות הבנק".

תוצאות שנתיות של הבנק: 

הרווח הנקי הסתכם בשנת 2021 בסך של 203 מיליון שקל לעומת 183.1 מיליון שקל בשנת 2020, עלייה של כ – 11%.

 

הכנסות הריבית נטו הסתכמו בשנת 2021 בסך של 761.6 מיליון שקל לעומת 753.4 מיליון שקל בשנת 2020, עלייה של כ- 1%. העלייה נבעה מעלייה בהיקף הפיקדונות בבנק ומהכנסות מחשיפה במגזר צמוד מדד. מנגד חלה ירידה בתשואה על הנכסים על רקע הריבית האפסית.

 

הוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו בשנת 2021 בסך של 1.8 מיליון שקל לעומת 20.3 מיליון שקל בשנת 2020. הירידה נובעת מירידה בהפרשה איכותית שנערכה בעקבות החשש מהשפעות אירוע הקורונה וכן משיפור באיכות תיק האשראי של הבנק.

 

הכנסות שאינן מריבית הסתכמו בשנת 2021 בסך של 175.7 מיליון שקל לעומת 157.0 מיליון שקל בשנת 2020, עליה של כ – 12%. העלייה נבעה בעיקר מגידול בהשתתפות בהכנסות מחברות כרטיסי אשראי עקב גידול במחזורי הפעילות של הלקוחות וגידול בהכנסות מהפרשי המרת מטבע, על רקע התאוששות הפעילות הצרכנית במשק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הוצאות תפעוליות ואחרות הסתכמו בשנת 2021 בסך של 626.2 מיליון שקל לעומת 612.2 מיליון שקל בשנת 2020, עלייה של כ- 2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.