מגדלים באוויר - אקרו רוצה לגייס בשווי 3 מיליארד שקל; המוסדיים צריכים לחתוך את המחיר
נניח שאתם רוצים לקנות מגרש כדי לבנות עליו את ביתכם. אתם מאתרים כמה מגרשים רלבנטיים ונפגשים עם המוכרים. הגעתם למוכר הראשון – "שלום מר מוכר, כמה עולה המגרש?". והמוכר אומר לכם – "3 מיליון שקל". אבל אתם זוכרים ויודעים שהמגרש שווה בערך 1 מיליון שקל. אז אתם שואלים את המוכר – "המחירים לשטח דומה הם סביב 1 מיליון שקל. מר מוכר, למה 3 מיליון שקל?"
ומר מוכר אומר לכם – "מה אני, פראייר? הוספתי את הרווח שיהיה לכם על המגרש". אתם אומרים בנימוס תודה והולכים למגרש הבא. אבל, חשוב שתדעו ש"מר מוכר" צודק. ככה אקרו מנסה למכור את המניות שלה בבורסה. אין הבדל. היא מתייחסת לרווחים העתידיים ומוכרת אותם היום בחבילה יפה בסכום של 3 מיליארד שקל. ההון שלה הוא פחות מ-1 מיליארד שקל, אז למה לשלם 3 מיליארד? כי יש כמה מיליארדים טובים ברווחיות גולמית עתידית. זה בדיוק אותו דבר כמו לקנות קרקע עם הרווחים. אז אתם לא קונים את הקרקע מ"מר מוכר", אבל הגופים המוסדיים קונים בשבילכם את המניות של אקרו – אין הבדל.
אז בחברה יגידו, הרווחיות הגולמית העתידית היא 5 מיליארד שקל, אנחנו עוד עושים הנחה. אבל צריך להזכיר שרווחיות גולמית זה לא רווחיות נקייה, יש הוצאות תפעול שוטפות, יש מימון ויש מסים. כמו כן, רווחיות גולמית עתידית זה על הנייר.
זה מזכיר את הסיפור המדהים של אפי פיתוח של אפריקה ישראל זכרה לברכה. אפי פיתוח קנתה קרקע ברוסיה והחליטה להקים עליו קניון ענק – אפימול. ההשקעה היתה כמה מאות מיליוני דולרים, אבל הנהלת החברה הכינה אקסל מרשים והציגה את ההכנסות הצפויות מהפרויקט ואת הרווחיות העתידית. בסוף האקסל חושב השווי של הפרויקט, זה היה כמה מיליארדים טובים. אז הבעלים, לב לבייב, החליט למכור את הקניון למרות שהוא עוד לא התחיל לבנות – למשקיעים. ההנפקה היתה בלונדון. המשקיעים שם רכשו את הקניון לפי שווי של 7 מיליארד דולר. בהמשך, התחזיות לא התממשו. אפי פיתוח צנחה למאות מיליוני דולרים. אפריקה ניצלה בזכות הנפקה בלונדון, אבל בהמשך הגיעה להסדר חוב שני ונמחקה מהבורסה אחרי שיעקב לוקסמבורג רכש אותה.
- אקרו: שורה תחתונה הסתכמה ב-41 מ' שקל בזכות רווחי הון – מכירת דירות צנחה ב-90%
- אקרו: הכנסות של 217 מיליון שקל, מכרה 237 יח"ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסר הוא ברור – מוכרים לכם את העתיד בחבילה יפה. אבל מי מבטיח שהתחזיות האלו יתממשו?
להבדיל מאפי פיתוח שבסוף אגב הקימה את הקניון, אקרו מרימה מגדלים לתפארת מדינת תל אביב. יש לה קבלות, יש לה הוכחות. פעילות של מעל 15 שנה מתבטאת בשטח, אבל עדיין לא ממש בדוחות הכספיים. העודפים שמבטאים את הרווחים בחברה מאז הקמתה מסתכמים בכ-280 מיליון שקל. ההון בזכות גיוסי הון מגיע ל-980 מיליון שקל. זאת חברה שבזמנים רגילים, היתה מבקשת לגייס אולי בשווי של 1.5 מיליארד שקל. אבל כשמחירי הדיור טסים, כשהאחות הגדולה ישראל קנדה נסחרת בהתבסס על רווחיות גולמית עתידית ב-6 מיליארד שקל, אפשר לבקש גם 3 מיליארד שקל ואפילו לקבל. רק צריך לזכור את "מר מוכר" ואת מר לבייב שמכר למשקיעים בלונדון קרקע ברוסיה במחיר של הקניון הכי מפואר במוסקבה, ולקוות שהסוף יהיה שונה.
- 19.בני 09/02/2022 22:14הגב לתגובה זוhttps://www.themarker.com/markets/.premium-1.10600325
- שמעון דוידי 20/07/2022 02:50הגב לתגובה זואתם מוזמנים את הכיוון וכולם באים אחריכם
- 18.מה זה מנית צים דיי רווח גולמי חחחחחחח. טוב שלא אמר 09/02/2022 07:42הגב לתגובה זומה זה מנית צים דיי רווח גולמי חחחחחחח. טוב שלא אמרתם אנחנו גם שולחים לוטו טוטו אנחנו נזכה רווח גולמי, הוי לקרן הישלמות שתשקיע שם אגורה ביותר ממילארד
- 17.ההנפקה אמורה להיות לפי 900000000 ש״ח ולא יותר שקל 09/02/2022 07:39הגב לתגובה זוההנפקה אמורה להיות לפי 900000000 ש״ח ולא יותר שקל ( תשע מאות מיליון )
- 16.סיפור הצלחה שרק מתחיל 09/02/2022 06:30הגב לתגובה זוסיפור הצלחה שרק מתחיל
- 15.אנליסט 08/02/2022 18:36הגב לתגובה זוהניתוח וההשוואה לא לגמרי נכונים כשקונים מגרש ,צריך עדיין לתכנן, לממן, לבנות, למכור לתת שרות וכו... כשקונים מניה ,החברה עושה הכול עבורך ולכן ההשוואה אינה במקום. אפשר להשוות חברת ייזום/בניה למכונה שמייצרת כסף(כמובן מתוך הנחה שמדובר בחברה טובה עם הישגים מוכחים וקבלות) המכונה הזאת מורכבת מחומר גלם(במקרה של חברת נדלן ,חומר הגלם הוא ההון העצמי) שהוא ברור מאוד ואפשר להבין את השווי בקלות ע"פ הדוחות הכספיים) אבל לא פחות חשוב ,זאת המכונה עצמה .המכונה היא אותה חברה שיודעת לקחת את ההון העצמי ולהפוך אותו לפרויקט עם רווח שווי המכונה ,אינו ברור מהדוחות הכספיים ,אבל ללא ספק יש לה שווי בהתאם לאיכות המכונה או במקרה של חברת נדלן בהתאם לרקורד ,וותק ,הרווח הגולמי ,יעילות החברה תקורות וכו... בעל הון ללא המכונה הזאת ,לא יידע איך לייצר מההון רווח וכל אחד יכול לתמכר את המכונה הזאת ע"פ השיקולים שלו. למכונה הזאת מצטרף ההון העצמי ,ןהרווח העתידי (בניכוי הוצאות ניהול ,מיסים מימון היוון על תקופת הזמן עד שהרווח יגיע למימוש וכמובן הסיכון שהרווח לא יתממש או יתממש בחלקו) וכך אפשר להגיע לשווי החברה
- אתה אנליסט צעצוע (ל"ת)המבין 08/02/2022 21:48הגב לתגובה זו
- 14.מיקי 08/02/2022 13:05הגב לתגובה זוגם הבורסה תיפול ובהמשך גם מחירי הנדלן בתל אביב
- 13.כמו בקנדה 08/02/2022 11:40הגב לתגובה זובאדיבות המוסדיים והחתמים.
- 12.אלה יכולים למכור חתול מת בתור יגואר (ל"ת)אחת שמכירה 08/02/2022 11:34הגב לתגובה זו
- 11.מכפיל 3 על ההון? 08/02/2022 11:28הגב לתגובה זומכפיל ההון צריך להיות גג 1. מכפיל רווח נקי 6-8. זהו. ואם זה כל כך אדיר וטוב שישמרו לעצמם וימשיכו לקחת אשראי מהבנק, חבל לחלוק עשו מכונת כסף עם הציבור ;)
- 10.אקרו אלופי המצגות 08/02/2022 11:24הגב לתגובה זוהם לא בונים בעצמם, מה שנקרא ״יזמים״. ימכרו גם לבורסה את החברה כאילו זה צ׳ק פוינט.
- 9.השווי שלהם חצי אאורה 08/02/2022 11:09הגב לתגובה זולאאורה מלאי ענק, הסכמים על התחדשות, פרויקטים בבניה ובמסירה. קחו את השווי של אאורה בבורסה, תחלקו לשניים וזה הגג של אקרו. מוסדי שיקנה ביותר הוא פ….ושימו עליו פגסוס להבין את השיקולים.
- 8.הם אנשי שיווק חלקים 08/02/2022 11:06הגב לתגובה זוומיומנים. הם כנראה גם הקב״ה דברים אחרים אבל אלופי שיווק וגם ההנפקה הזן היא שיווק.
- 7.חיים 08/02/2022 10:03הגב לתגובה זוכמו כן, אם תיסע מהר יבוא שוטר. אם תוציא יותר משתכניס - תיכנס לחובות.
- 6.יצליחו בגדול חברה מצוינת וקברניטים מעולים 08/02/2022 09:59הגב לתגובה זויצליחו בגדול חברה מצוינת וקברניטים מעולים
- 5.חחחח שווה אולי 800 מ' (ל"ת)רון3554 08/02/2022 09:21הגב לתגובה זו
- 4.אלי 08/02/2022 09:13הגב לתגובה זוכולה חברת נדלן שבונה שחייה על הלוואות ומינופים
- 3.כתבה נכונה, מי שיקנה במחיר זה יפסיד. (ל"ת)יש רא לי 08/02/2022 08:57הגב לתגובה זו
- 2.בונים מספרים מכלום ומוכרים חלומות. 08/02/2022 08:31הגב לתגובה זובונים מספרים מכלום ומוכרים חלומות.
- 1.גדול וצודק (ל"ת)שרונה 08/02/2022 08:08הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
