תיק סרגון: הרכב חדש שינה את החלטת אלטוביה; דואליות כפופות לדין זר
התפתחות בפרשת הטעיית המשקיעים לכאורה של חברת סרגון של היזם זהר זיסאפל: הרכב חדש במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי שינה מחודש את החלטת השופט מגן אלטוביה מהקיץ האחרון. כמו שקבע אלטוביה, התביעה אכן תתברר כייצוגית בבית המשפט, אך לפי ההחלטה החדשה, ובהתאם לתקדימים בעליון עליהם לא נסמכה פסיקת אלטוביה, בעניין האחריות האזרחית של אורגנים בחברות הרשומות לבורסת ת"א ברישום כפול, הפסיקה תהיה בהתאם לחוק במדינת הרישום המקורי - ולא לפי החוק הישראלי. ההחלטה מאמצת את גישת הרשות לניירות ערך, שמנסה למשוך חברות נוספות לרישום כפול בבורסה המקומית. בדיון המחודש ההרכב בבית המשפט הכלכלי כלל את השופטים חאלד כבוב, רות רונן ותמר אבהרמי.
מדובר בבקשה לתביעה ייצוגית שהתגלגלה החל ב-2014, ובלבה טענות על דיווח מוטעה מצד חברת הטכנולוגיה הישראלית סרגון (CRNT) שבזמנו עוד נסחרה גם בנאסד"ק וגם בתל אביב, אך מאז נמחקה מזו האחרונה. לפי התובע, יהושע חזן, שיוצג ע"י עו"ד יורי נחושתן ועדי יוגב ממשרד גרוס ושות', קודם להנפקתה, החברה פרסמה בקיץ 2014 באופן וולנטרי תחזית פיננסית, שעם הדוחות הרבעוניים לאחר ההנפקה התבררו כמיצג שווא.
ב-2019 תוקנה הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, ובקיץ האחרון כאמור בית המשפט הכלכלי אישר את הבקשה. לפי החלטת האישור, העדים מטעם סרגון נמצאו לא אמינים, בעוד העד המומחה מטעם התובע, שהיה פרופ' ירון זליכה נמצא כעד אמין ומהימן. עם זאת, מחוות הדעת בה נתמך המבקש, כך לפי סרגון, עלה כי על הטענות כבר חלה התיישנות. עוד טענה סרגון כי מבחינה פורצדורלית התובע העלה בבקשה המתוקנת טענות נוספות שהיו צריכות להטען עוד בבקשה המקורית.
מטעם סרגון נטען כי החלטת אלטוביה מנוגדת לתקדימים בתיקים שעסקו ב טאואר 2.3% וכן בוריפון. גם הרשות לניירות ערך הסתייגה מההחלטה ההיא. ואולם יצוין כי על אף השאיפה של הבורסה והרשות לניירות ערך להגדיל את הסחירות כאן ולחשוף את המשקיע המקומי ביתר פשטות לאפשרויות השקעה נוספות, קרי חברות מחו"ל, על כף המאזניים מצויה מנגד שאלת ההגנה על המשקיעים - והאם במקרה ובו הדין האמריקאי למשל הוא מקל ביחס לזה המקומי, ומגן יותר על החברות עצמן, האם יש לקבלו.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה הזו הייתה נכונה גם לעניין ההתיישנות וגם לאחריות האזרחית עצמה של הנהלת סרגון. מכל מקום, אחרי הפסיקה ההיא של אלטוביה ברשות לניירות ערך הסתייגו מההחלטה והציבו בעדיפות עליונה את עידוד הרישום הכפול. עתה בדיון המחודש התקבלה עמדת הרשות - שתואמת את התקדימים המשפטיים, אך כאמור מקרה סרגון הוא הזדמנות לשאול על מידת האיזון בין האינטרסים השונים גם במקרים ההם.
עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך: "הסדר הרישום הכפול ביקש להרחיב את מספר ומגוון החברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב באמצעות עידוד חברות ישראליות שנרשמו למסחר בבורסות המובילות בעולם להירשם למסחר גם בישראל. לחברות הנכללות בהסדר הרישום הכפול ניתנה האפשרות לדווח לפי הוראות הדין הזר. הנחת יסוד אחת של ההסדר היא כי תחולת הדין הזר לצד הפיקוח ומשמעת השוק בחו"ל מהווים תחליפים מספקים לדין הישראלי. הנחת יסוד שניה היא כי חברות יתקשו מאוד ליישם במקביל שתי מערכות דינים.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברההביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק, עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו
ועלויות של חברה ציבורית
חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52% הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.
החברה פיתחה
מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם
הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025, עם ירידה של למעלה מ-90% מהשווי מאז הגיעה לבורסה.
על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות
אסטרטגיה.
החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.
ממידע שהגיע לביזפורטל, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.
- איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?
- מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.
