ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

"במקרה של תביעה, החברות הדואליות צריכות להישפט לפי דין זר"

בעקבות התביעה הייצוגית נגד חברת סרגון, הרשות לני"ע מגישה תיקון לסעיפי האחריות של חוק ניירות ערך, במסגרתו במקרה של תביעה אזרחית נגד חברה דואלית, החברה תעמוד לדין בישראל אך לפי הדין של המדינה הזרה

סתיו קורן | (2)

בעקבות התביעה הייצוגית נגד חברת הטכנולוגיה הישראלית סרגון שנסחרת בנאסד"ק (סימול:CRNT), ונסחרה בעבר בישראל, הרשות לניירות ערך מגישה תיקון לסעיפי האחריות של חוק ניירות ערך - במידה והתיקון יעוגן בחוק החברות הדואליות יתנהלו בישראל, אך לפי הדין הזר של המדינה בה הן נסחרות במקביל.

הכל התחיל בגלל התביעה של חברת סרגון - החברה חטפה תביעה ייצוגית על סך של 75 מיליון שקל, בגין אירועים שקרו בשנת 2014 במסגרתם החברה פרסמה בסמוך לפרסום הדוחות של הרבעון השני, דיווח במסגרתו ציינה כי היא מתכוונת לצאת להנפקה לציבור - במקביל החברה פרסמה הודעה על שיפור ההזמנות, וטענה שההזמנות אף צפויות לגדול בהמשך השנה. 

אך בעת פרסום הדוחות של הרבעון השלישי המניה התרסקה. לפי התביעה, החברה הציגה מצג שווא לפני ביצוע ההנפקה, הכולל הסתרה הנובעת מכוונה תחילה, או בעקבות רשלנות. בעקבות התביעה החברה נמחקה מהבורסה בת"א, וממשיכה להיסחר בנאסד"ק.

התובעים במשפט טענו כי על חברות רישום כפול חלה אחריות לגילוי בהתאם לדין הישראלי, בדומה לאחריות החלה על חברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב בלבד. בסרגון התעקשו להישפט לפי הדין האמריקאי, מה שלא קרה.

לטענת הרשות תיקון החוק מבהיר כי זכות התביעה של המשקיעים נותרת בעינה, אך מונע מצב בו כללי האחריות יפגעו בתפישת היסוד של הסדר הרישום הכפול, המבוסס על גילוי בהתאם להוראות הדין הזר.

מרשות ניירות ערך נמסר: "לעמדת הרשות, זו הפרשנות המגשימה את תכליותיו של הסדר הרישום הכפול, לעודד רישום למסחר בבורסה בתל-אביב של חברות הנסחרות בבורסות בחו"ל, על בסיס כללי הדין הזר בו הן מחויבות בחו"ל, לצד הגנת ציבור המשקיעים בישראל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 11/06/2021 14:34
    הגב לתגובה זו
    סוףסוף ניתן לציבור הישראלי משענת של החוקוכך הציבור יוכל לרכוש מניות
  • 1.
    דוד 11/06/2021 12:37
    הגב לתגובה זו
    חברה הואשמה בהונאת משקיעים ותרמית ותגובת הבורסה מתעלמת לחלוטין מפסק הדין. העיקר שיכנס כסף לקופה ... מותר לגנוב ולשקר והמשקיע הקטן לא מעניין. פשוט עולם שלישי ...
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.