אורי יהודאי פרוטרום
צילום: עדי לם

IFF החמיצה את תחזיות הרווח, עקפה את תחזית ההכנסות

IFF האמריקאית רשמה ברבעון רווח של 95 מיליון דולר, לעומת תחזיות שצפו רווח של 121 מיליון דולר. בשורת הרווח המתואם החברה עמדה בתחזית
אלי שמעוני | (2)

חברת איי.אפ.אפ IFF האמריקאית, שנסחרת בבורסה של ת"א לאחר שרכשה את פרוטרום, רשמה ברבעון רווח של 95 מיליון דולר בלבד, ירידה של 14% לעומת הרבעון המקביל.  החברה החמיצה למעשה את התחזיות שצפו רווח של 121 מיליון דולר ברבעון. הרווח למניה עמד ברבעון על 1.18 דולר למניה, לעומת תחזית רווח למניה של 1.23 דולר למניה. עם זאת, אם בוחנים את הרווח לפי non-GAAP החברה עמדה בתחזית. התחזית היתה לרווח של 1.53 דולר למניה, והחברה רשמה רווח מתואם של 1.54 דולרים. למרות שהחמיצה את תחזיות הרווח החברה עמדה בתחזית הכנסות. רשמה ברבעון הכנסות של 907.5 מיליון דולר, עלייה של 4% לעומת הרבעון המקביל. ההכנסות גבוהות מהתחזיות שצפתה הכנסות של 899 מיליון דולר ברבעון. הדו"ח משקף המצב עבור החברה סולו, טרם המיזוג, היות והמיזוג הושלם רק באוקטובר 2018. IFF נכנסה לבורסה בת"א באוקטובר באחרון לאחר שהשלימה את רכישת חברת פרוטרום תמורת כ-6.4 מיליארד דולר, לפי שווי פעילות של כ-7.1 מיליארד דולר.  

IFF סיפקה תחזית שנתית חזקה. החברה צופה מכירות שנתיות של 3.95 מיליארד דולר עד 4.05 מיליארד דולר, ורווח למניה בטווח שבין 6.25 דולרים ל-6.45 דולרים למניה. שווי השוק של החברה עומד על 58 מיליארד שקל. החברה לא נסחרת נכון להיום באף מדד מרכזי בת"א, מכיוון שנכנסה לבורסה רק לאחרונה, אולם היא החברה בעלת שווי השוק השני בגודלו בת"א לאחר טבע.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אתה משעמם 06/11/2018 13:13
    הגב לתגובה זו
    מי שקורא כותרת "החמיצה את התחזיות" מעוניין לדעת איך המניה הגיבה אחרי הדוחות שפורסמו בסיום המסחר אתמול.
  • 1.
    מושקע בכייף 06/11/2018 10:29
    הגב לתגובה זו
    ע״כ לפי הכתבה , תמשיך להמריא
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.07%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.