ברק רוזן
צילום: צילום אריק סולטן

ישראל קנדה מכרה 50% מבית הנערה ברווח מהותי; השווי קפץ 60% ברבעון

חברת הנדל"ן העריכה בדיווח להורסה כי העסקה תיצור לה "רווח מהותי מאד". הזכייה בקרקע בהוד"ש אשתקד הייתה לפי שווי של 552 מ' ש', כך דווח גם בדוח רבעון 3, בעוד המכירה, ליוסי אברהמי, נעשית לפי שווי של 882 מ'. במתחם זכויות להקמת 464 דירות
איתי פת-יה | (1)

לאחר שזכתה במכרז קרקע בית הנערה בהוד השרון, חברת הנדל"ן ישראל קנדה 0.66% מכניסה שותף ומוכרת מחצית הזכויות במתחם לחברת יוסי אברהמי עבודות הנדסה אזרחית ב-441 מיליון שקל, סכום המשקף שווי קרקע של 882 מיליון שקל, מול 552 מיליון שקל בדיווח אודות המתחם בדוחות הרבעון השלישי של ישראל קנדה - קפיצה של כ-60%.

"עשוי להיווצר לחברה רווח מהותי מאוד" נכתב בדיווח של ישראל קנדה לבורסה כשבצד זאת הודגש כי זו הערכה ראשונית של החברה עצמה שטרם בוקרה על ידי רואה החשבון המבקר, ויתכן בהמשך אף "שינוי מהותי".

הקרקע, שממוקמת באזור ביקוש, שימשה בעבר ובמשך שנים בית מחסה לנוער בסיכון. כיום על השטח זכויות להקמת 464 יחידות. תמורה ראשונית של 66 מיליון שקל הופקדה עם החתימה על ההסכם בחשבון נאמנות, כ-282 מיליון שקל נוספים ישולמו תוך 45 יום. עם הסכומים האלה תפרע ישראל קנדה מחצית מההלוואה שנטלה לצורך הזכייה במתחם והיתרה תופקד בחשבון הנאמנות. 92.5 מיליון שקל נוספים בתוספת מע"מ ישולמו שבוע לאחר אישור מס שבח ועם העברת הזכויות האמורות ליוסי אברהמי.

תוכנית הבנייה על המתחם כולו כוללת 2,500 דירות, מהם אם כן כ-464 של ישראל קנדה ועתה של יוסי אברהמי. המתחם מתפרש על שטח של 620 דונם בדרום-מערב הוד השרון, וכוללת פארק. את הקרקע כזכור הוציאה למכרז עיריית תל אביב שהייתה בעליו.

כתוצאה מכך, העירייה שבכובעה כרשות מוניציפלית מוציאה לתושביה דרישות להיטלי השבחה שלא פעם מתגלגלות לבתי משפט ונחתכות בהערכות של שמאי מכריע, מצאה עצמה הפעם בכובע המוכרת שהיא עצמה נדרשת בהיטל השבחה - זאת מצד הרשות המקומית, הוד השרון במקרה הזה. ואולם בין הצדדים מחלוקת שכן בעירייה טוענים שאין הם אמורים לשלם את ההיטל שכן הם נחשבים למוסד ללא כוונת רווח - בשונה מחברה יזמית שפועלת למטרות רווח ונהנית מעליית ערך של קרקע.

צחי דידי מנכ"ל חברת יוסי אברהמי: "אנחנו שמחים לחזור ולשתף פעולה עם ישראל קנדה בפרויקט יוקרתי וייחודי. הוד השרון הפכה בשנים האחרונות לפנינת השרון עם רמת הביקושים הגבוהה ביותר בערי השרון, כשהיא שומרת מצד אחד על צביון בנייה נמוך ואווירה כפרית ופסטורלית, בעיקר במערב העיר, ומצד שני מתפתחת כל העת. אני מעריך ששיווק הפרויקט יחל בחודשים הקרובים ואנחנו פועלים לקידום תכנון ורישוי.

"המחיר שאנו רכשנו את הקרקע מקנדה ישראל, ממחיש איך ערך הקרקעות זינק במהלך השנה האחרונה, את מצב שוק הנד"לן וכמובן את הביקושים הגואים ועולים מדי יום ביומו. קנדה ישראל רכשה בזמנו את הקרקע במחיר מצוין, שמשקף עלות של כ-1.13 מיליון שקלים ליחידת דיור והנה היום חודשים ספורים לאחר הרכישה הם כבר הצליחו להשביח את העסקה שבצעו. מחיר העסקה מגלם עלות למ"ר מבונה של כ-14,000 שקל למ"ר מבונה מחיר מעולה לקרקע מסוג זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צחי 10/03/2022 12:44
    הגב לתגובה זו
    הוד השרון עיר במצור . לפני שמעמיסים עליה עוד פרוייקטים ועוד עומסי תנועה ופקקים , חייבים ליצר תשתיות תחבורה ראויות ביותר . .
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.