הסכסוך בין אקירוב וכלל ממשיך. מומחה מטעם אקירוב: "כלל פעלו שלא בתום לב"
אלפרד אקירוב, שפועל רבות לאחרונה לרכוש את השליטה בחברת כלל עסקי ביטוח 0.61% דרך חברת המלונאות בה הוא מחזיק, אלרוב נדלן -2.07% משגר מכתב חריף לדירקטוריון כלל לאחר שכלל דחתה אתמול את הצעתו להשתתף בהנפקת המניות. אתמול בלילה השלימה כלל את מהלך הבזק של הנפקת המניות המוסדיים וגייסה חצי מיליארד שקל. אקירוב עצמו נאלץ להשתתף בהנפקה כדי לא להיות מדולל, ושילם 60 מיליון שקל. כעת הוא דורש לעצור את השלב הציבורי בהנפקה. לאחר שנאלץ להשתתף בגיוס בשלב המוסדי - כדי למנוע דילול משמעותי מבחינתו -ממשיך אקירוב לטעון כי חברת הביטוח פועלת שלא כדין, ומגייס מומחה, פרופ' ברק אורבך, שמסביר כי "אין אינדיקציות כי הדירקטוריון וההנהלה הבכירה של חברת כלל ביטוח פעלו בתום לב ליידע עצמם ולשקול את טובת החברה". לדבריו, "הנסיבות נשוא ההנפקה החפוזה של חברת כלל מצביעות על כך כי לכאורה הדירקטוריון וההנהלה הבכירה של חברת כלל פעלו שלא בתום לב והפרו את חובת הזהירות וחובת האמונים, לרבות פעלו באופן שניתן להקביל למעין הפעלת 'גלולת רעל' (ללא מנגנון של 'גלולת רעל') כדי להגן על 'היעדר השליטה בחברה' (בחברה ללא גרעין שליטה) ותפקידם בחברת כלל". עוד מאשים אורבך את היועצים המשפטיים של חברת כלל ואומר: "הנסיבות הקיצוניות מעלות שאלות ביחס למעורבות ואחריות של היועמ"ש הפנימית של חברת כלל והיועצים המשפטיים וכן היועצים הפיננסים אשר יעצו לחברת כלל ולאורגניה בקשר עם ההליך". אתמול דחתה כלל ביטוח את פנייתו הקודמת של אקירוב וטענה כי הנפקת המניות הינה לטובת החברה ואין בכוונתה להשהותה. כמו כן ציינה החברה כי הצעת אלרוב - במסגרתה התחייב כי כל רכישה בבעלותו שתעלה על שיעור החזקה של כ-15% תופקד בידי נאמן וזאת בהתאם לכתב נאמנות - נבחנה אף היא ונדחתה. לדברי כלל הסיבה היא "נוכח אי הודאות הגלומה בה, אשר לא ברור אם, מתי ובאילו תנאים תתבהר וזאת נוכח הסוגיות הרגולטוריות הנלוות לה והנזק שיכול להיגרם לחברה בשל השהיית ההליך בשלב זה בהתאם לבקשת חברת אלרוב". אז מה בעצם אומר פה אלפרד אקירוב? אקירוב טוען כי העובדה שחברת כלל מנוהלת ללא גרעין שליטה הובילה לכך שחברי הדירקטוריון וההנהלה של כלל פחדו שאם אקירוב ישלוט בחברה הוא יחליף אותם, ולכן יצאו להנפקה שהכניסה להם כסף לקופה, וזאת רק על מנת לדלל אותו ובעצם לייקר את המחיר שהוא צריך להמשיך ולרכוש כדי להגיע לשליטה בחברה - ולנסות לגרום לו לסגת. במשך תקופה אמר אקירוב כי הוא לא מתכוון לנהל את החברה, ומעוניין רק לרכוש את השליטה. אולם כעת נשאלת השאלה - אמנם קיימת הנהלה בכלל ביטוח, אך מי מבטיח ש(אם ו)כאשר ירכוש אקירוב את השליטה בחברה, ההנהלה תמשיך להיות אותה הנהלה? המשמעות כמובן היא שלא מדובר ב'פוס משחק' עבור אקירוב. בינתיים הוא ממשיך להילחם על האפשרות שלו לעלות לשליטה בחברה ולא מראה סימני נסיגה. הבעיה היא איפוא שהמחיר עבורו עולה והסכום שהוא עוד יצטרך לשלם מתקרב לסכום שלאלרוב יש בקופה, שדרכה הוא מבצע את הרכישה.
- 5.לילי 15/01/2022 13:12הגב לתגובה זוהצפת השוק במניות כלל תביא להורדת מחירים . עוד 60 מליון או 120 מיליון לא מהווים בעיה לאלרוב עם הון עצמי של 4 מיליארד ש"ח .
- 4.יורם מנהל תותח (ל"ת)יעל שיבל 13/01/2022 18:41הגב לתגובה זו
- 3.מיקי 13/01/2022 15:36הגב לתגובה זושאקירוב יבכה עד מחר בבוקר כי תיכף כל משקיע ובעלי הפנסיות ייצאו נגדו ואז נראה איך הקוזאק הנגזל כביכול יתחיל לבכות
- 2.ברבור שחור 13/01/2022 15:26הגב לתגובה זותשאלו את ששינסקי...הם יגידו מה שתרצו רק תשלמו
- 1.חן 13/01/2022 15:07הגב לתגובה זומנסים בכל מחיר להשאיר את החברה ללא בעל שליטה, ינפיקו עוד 100 פעמים כדי לדלל את אקירוב. חסרי תום לב!
- משקיע 13/01/2022 15:22הגב לתגובה זואיזה כיף להיות מסוגל לחדור למוחם של מנהלי כלל ולשפוט אותם לחומרה כחסרי תום לב. חן, אם אינך מגיב בשכר של החונטה בראשות אקירוב, אתה כנראה תמים מאוד.
- נ.ש. 13/01/2022 18:22כי מי שדולל זה כספי החוסכים. לגביי הכוונות מדובר בחברה שנסחרת ב75% מההון העצמי שלה תוספת גיוס וודאי לא יעלו את השווי שלה ביחס להון העצמי. דפקו את הציבור רק כדי להגיד שהם דופקים את אקירוב.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
