אם מענק של רבע מיליון שקל שווה הודעה למשקיעים - מה זה אומר עלייך?
לאחר שחתמה על הסכם עם חברת ה-IT ההודית NCG, חברת טונדו סמארט קיבלה מענק ממשרד הכלכלה בסכום הנקוב, לפעולות שיווק בהודו - אבל החברה עם הערת עסק חי ולא רושמת הכנסות משמעותיות
חברת טונדו סמארט 0.06% העוסקת בפיתוח טכנולוגיות ניהול לעיר חכמה דיווחה הבוקר כי קיבלה ממשרד הכלכלה סכום של כ-250 מיליון שקל לפעולות שיווק בהודו וזאת לאחר שחתמה על הסכם עם חברת ה-IT ההודית Net Connect Global (NCG).
במסגרת ההסכם נחתם כי טונדו תסייע להקמה של כ-100 ערים חכמות בתת יבשת על מנת לשדרג את תשתיות המדינה. מהחברה נמסר כי ערים אלו יהוו ערי מודל שישפיעו גם על ערי הסביבה. כמו כן מהחברה דווח כי פרויקט זה הוא פרויקט המובל ע"י המשרד לפיתוח עירוני וממומן ע"י המדינה, שהגדיר את תחום התאורה החכמה בו טונדו עוסקים כתחום פיתוח חשוב בתוכנית.
מהחברה נמסר כי הם מקווים כי לאור זאת, כמו כן על פי תחזיות מחקריות ועל הערכות של גורמים בשוק, מדובר בסקטור שצפוי לגדול ולצמוח בשנים הקרובות הן בשל היותו בעל פוטנציאל והן בשל גודל השוק בהודו, המכיל שלושה מגה ערים - דלהי, מומבאי וקולקטה. כמו כן מקווים בחברה כי תמיכת משרד הכלכלה והמדיניות האקטיביים של הממשל לקידום הפרוייקטים מהווים הכרה ביכולות החברה בארץ ובעולם.
טונדו הונפקה בבורסה בתל אביב בסוף הרבעון השלישי לפי שווי שוק של כ-66.6 מיליון שקל ואת יומה הראשון בבורסה סיימה במחיר של כ-6.6 שקל למניה ואתמול היא סגרה במחיר של כ-5.6 שקל למניה, ירידה של כ-14% מההנפקה.
- טונדו מתחילה פיילוט בארה"ב; המניה קופצת
- טונדו חתמה על הסכם עם משרד הביטחון בשווי 8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה בשלב הזה לא רושמת הכנסות משמעותיות. בתשקיף אותו פרסמה לבורסה טרם ההנפקה דיווחה החברה כי ההכנסות בשנת 2020 כולה עמדו על כ-753 אלף שקל, אמנם עלייה של כחצי מיליון שקל ביחס ל-2019, אז עמד על כ-235 אלף שקל, אבל מדובר במספרים קטנים מאוד. החברה רשמה הפסד התפעולי ב-2020 של כ-1.9 מיליון שקל, המשקף ירידה של כ-34% ביחס לתקופה המקבילה ב-2019 אז הסתכם בכ-3 מיליון שקל. ההפסד הנקי ב-2020 הסתכם בכ-2.4 מיליון שקל. במקביל היא שורפת מזומנים.
לצד התשקיף, צירפו רואי החשבון של החברה 'הערת עסק חי' - כלומר שהם לא מוכנים להתחייב שהחברה מסוגלת לשרוד שנה שלמה, ואילולא הכסף מההנפקה ייתכן שזה היה המצב כבר כעת.
אז החברה מדווחת היום על מענק של 250 אלף שקל. אבל כאשר דיווח על סכום כה קטן נחשב מהותי עבורה - מה זה אומר על החברה?
- 4.ואפילו הרו״ח שלהם לא מתחייבים שהחברה מסוגלת לשרוד שנה (ל"ת)למני ממטרה 09/12/2021 12:35הגב לתגובה זו
- 3.למני ממטרה 09/12/2021 12:32הגב לתגובה זוהחברה בהפסדים ללא זכות קיום עוד לפני שהנפיקו עלה חשד לניגוד עניינים שלהם במכרז נתיבי ישראל שהיועץ של נתיבי ישראל גם מחזיק במניות שלהם בעקיפין למיטב זכרוני. חברות כאלה נעלמות מהר
- 2.[email protected] 09/12/2021 11:16הגב לתגובה זורשום 250 מיליון שקל ולא 250 אלף שקל? *בלי קשר למניה יש לכם פשוט מלא טעויות בסיסיות בכתבות שזה פשוט מדהים
- 1.מני 09/12/2021 00:29הגב לתגובה זוהמדינה סבורה שיש פוטנציאל ומסכימה לממן שיווק בהודו הגדולה וביזפורטל סבור באופן שונה .

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.
למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.
TRADINGVIEW
הסקטור הפיננסי הוביל את השוק
שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.
מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף
הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח
לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.
- כשהתותחים שותקים: מה קורה לבורסה אחרי שנגמרת המלחמה? ניתוח של 440 מקרים
- הסלמה חמורה בגבול תאילנד-קמבודיה: חילופי אש, הרוגים אזרחיים ותקיפות אוויריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית
של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.