גיא סעדי טונדו
צילום: שלי פדן לורבר

אם מענק של רבע מיליון שקל שווה הודעה למשקיעים - מה זה אומר עלייך?

לאחר שחתמה על הסכם עם חברת ה-IT ההודית NCG, חברת טונדו סמארט קיבלה מענק ממשרד הכלכלה בסכום הנקוב, לפעולות שיווק בהודו - אבל החברה עם הערת עסק חי ולא רושמת הכנסות משמעותיות

תומר אמן | (4)

חברת טונדו סמארט 0% העוסקת בפיתוח טכנולוגיות ניהול לעיר חכמה דיווחה הבוקר כי קיבלה ממשרד הכלכלה סכום של כ-250 מיליון שקל לפעולות שיווק בהודו וזאת לאחר שחתמה על הסכם עם חברת ה-IT ההודית Net Connect Global (NCG). 

במסגרת ההסכם נחתם כי טונדו תסייע להקמה של כ-100 ערים חכמות בתת יבשת על מנת לשדרג את תשתיות המדינה. מהחברה נמסר כי ערים אלו יהוו ערי מודל שישפיעו גם על ערי הסביבה. כמו כן מהחברה דווח כי פרויקט זה הוא פרויקט המובל ע"י המשרד לפיתוח עירוני וממומן ע"י המדינה, שהגדיר את תחום התאורה החכמה בו טונדו עוסקים כתחום פיתוח חשוב בתוכנית. 

מהחברה נמסר כי הם מקווים כי לאור זאת, כמו כן על פי תחזיות מחקריות ועל הערכות של גורמים בשוק, מדובר בסקטור שצפוי לגדול ולצמוח בשנים הקרובות הן בשל היותו בעל פוטנציאל והן בשל גודל השוק בהודו, המכיל שלושה מגה ערים - דלהי, מומבאי וקולקטה. כמו כן מקווים בחברה כי תמיכת משרד הכלכלה והמדיניות האקטיביים של הממשל לקידום הפרוייקטים מהווים הכרה ביכולות החברה בארץ ובעולם. 

טונדו הונפקה בבורסה בתל אביב בסוף הרבעון השלישי לפי שווי שוק של כ-66.6 מיליון שקל ואת יומה הראשון בבורסה סיימה במחיר של כ-6.6 שקל למניה ואתמול היא סגרה במחיר של כ-5.6 שקל למניה, ירידה של כ-14% מההנפקה.

החברה בשלב הזה לא רושמת הכנסות משמעותיות. בתשקיף אותו פרסמה לבורסה טרם ההנפקה דיווחה החברה כי ההכנסות בשנת 2020 כולה עמדו על כ-753 אלף שקל, אמנם עלייה של כחצי מיליון שקל ביחס ל-2019, אז עמד על כ-235 אלף שקל, אבל מדובר במספרים קטנים מאוד. החברה רשמה הפסד התפעולי ב-2020 של כ-1.9 מיליון שקל, המשקף ירידה של כ-34% ביחס לתקופה המקבילה ב-2019 אז הסתכם בכ-3 מיליון שקל. ההפסד הנקי ב-2020 הסתכם בכ-2.4 מיליון שקל. במקביל היא שורפת מזומנים.

לצד התשקיף, צירפו רואי החשבון של החברה 'הערת עסק חי' - כלומר שהם לא מוכנים להתחייב שהחברה מסוגלת לשרוד שנה שלמה, ואילולא הכסף מההנפקה ייתכן שזה היה המצב כבר כעת.

אז החברה מדווחת היום על מענק של 250 אלף שקל. אבל כאשר דיווח על סכום כה קטן נחשב מהותי עבורה - מה זה אומר על החברה?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ואפילו הרו״ח שלהם לא מתחייבים שהחברה מסוגלת לשרוד שנה (ל"ת)
    למני ממטרה 09/12/2021 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    למני ממטרה 09/12/2021 12:32
    הגב לתגובה זו
    החברה בהפסדים ללא זכות קיום עוד לפני שהנפיקו עלה חשד לניגוד עניינים שלהם במכרז נתיבי ישראל שהיועץ של נתיבי ישראל גם מחזיק במניות שלהם בעקיפין למיטב זכרוני. חברות כאלה נעלמות מהר
  • 2.
    [email protected] 09/12/2021 11:16
    הגב לתגובה זו
    רשום 250 מיליון שקל ולא 250 אלף שקל? *בלי קשר למניה יש לכם פשוט מלא טעויות בסיסיות בכתבות שזה פשוט מדהים
  • 1.
    מני 09/12/2021 00:29
    הגב לתגובה זו
    המדינה סבורה שיש פוטנציאל ומסכימה לממן שיווק בהודו הגדולה וביזפורטל סבור באופן שונה .
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור

הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר

תמיר חכמוף |

עסק צריך להרוויח. המטרה המוצהרת של חברות היא למקסם את הרווח. זה נהדר למשקיעים, לצרכנים זה ממש לא נהדר. כשחברת ביטוח מרוויחה מעבר לרווח נורמלי זה אומר שהיא גובה יותר על ביטוחים ועל דמי ניהול וכו'. כשבנק מדווח על רווח לא נורמלי הוא לוקח לכם ריבית גבוהה על הלוואה ונותן ריבית נמוכה על פיקדון. לא הוגן, אבל מה אתם רוצים שיעשה מנכ"ל? יגיד אני לא במשחק וייקח ריבית נמוכה על הלוואה? תוך 4 חודשים יעיפו אותו.

הבעיה היא אולי קצת בחברות ובבנקים שהפכו לתאווי בצע ברמה מופרזת. הבעיה אצל הרגולטור - בנק ישראל בהקשר של הבנקים, ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. חברות הביטוח מרוויחות פי 3-4 מאשר רק לפני 3 שנים ונסחרות בשווי גבוה פי 3-4 מאשר אז. כשהן מרוויחות כך, ובעיקר כשהן מגדילות כך את הרווח, זה על חשבונכם. רשות שוק ההון כבר סיפרה לנו בדוח השנתי ל-2024 שהתחרות בשוק הביטוח חלשה. עכשיו, באיחור היא מתחילה לפעול.  


רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, בוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.

מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה

בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -0.08%  , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה ‏הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8% 

הפניקס: הדוגמא הנגדית

ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.