אם מענק של רבע מיליון שקל שווה הודעה למשקיעים - מה זה אומר עלייך?
לאחר שחתמה על הסכם עם חברת ה-IT ההודית NCG, חברת טונדו סמארט קיבלה מענק ממשרד הכלכלה בסכום הנקוב, לפעולות שיווק בהודו - אבל החברה עם הערת עסק חי ולא רושמת הכנסות משמעותיות
חברת טונדו סמארט 2.34% העוסקת בפיתוח טכנולוגיות ניהול לעיר חכמה דיווחה הבוקר כי קיבלה ממשרד הכלכלה סכום של כ-250 מיליון שקל לפעולות שיווק בהודו וזאת לאחר שחתמה על הסכם עם חברת ה-IT ההודית Net Connect Global (NCG).
במסגרת ההסכם נחתם כי טונדו תסייע להקמה של כ-100 ערים חכמות בתת יבשת על מנת לשדרג את תשתיות המדינה. מהחברה נמסר כי ערים אלו יהוו ערי מודל שישפיעו גם על ערי הסביבה. כמו כן מהחברה דווח כי פרויקט זה הוא פרויקט המובל ע"י המשרד לפיתוח עירוני וממומן ע"י המדינה, שהגדיר את תחום התאורה החכמה בו טונדו עוסקים כתחום פיתוח חשוב בתוכנית.
מהחברה נמסר כי הם מקווים כי לאור זאת, כמו כן על פי תחזיות מחקריות ועל הערכות של גורמים בשוק, מדובר בסקטור שצפוי לגדול ולצמוח בשנים הקרובות הן בשל היותו בעל פוטנציאל והן בשל גודל השוק בהודו, המכיל שלושה מגה ערים - דלהי, מומבאי וקולקטה. כמו כן מקווים בחברה כי תמיכת משרד הכלכלה והמדיניות האקטיביים של הממשל לקידום הפרוייקטים מהווים הכרה ביכולות החברה בארץ ובעולם.
טונדו הונפקה בבורסה בתל אביב בסוף הרבעון השלישי לפי שווי שוק של כ-66.6 מיליון שקל ואת יומה הראשון בבורסה סיימה במחיר של כ-6.6 שקל למניה ואתמול היא סגרה במחיר של כ-5.6 שקל למניה, ירידה של כ-14% מההנפקה.
- טונדו מתחילה פיילוט בארה"ב; המניה קופצת
- טונדו חתמה על הסכם עם משרד הביטחון בשווי 8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה בשלב הזה לא רושמת הכנסות משמעותיות. בתשקיף אותו פרסמה לבורסה טרם ההנפקה דיווחה החברה כי ההכנסות בשנת 2020 כולה עמדו על כ-753 אלף שקל, אמנם עלייה של כחצי מיליון שקל ביחס ל-2019, אז עמד על כ-235 אלף שקל, אבל מדובר במספרים קטנים מאוד. החברה רשמה הפסד התפעולי ב-2020 של כ-1.9 מיליון שקל, המשקף ירידה של כ-34% ביחס לתקופה המקבילה ב-2019 אז הסתכם בכ-3 מיליון שקל. ההפסד הנקי ב-2020 הסתכם בכ-2.4 מיליון שקל. במקביל היא שורפת מזומנים.
לצד התשקיף, צירפו רואי החשבון של החברה 'הערת עסק חי' - כלומר שהם לא מוכנים להתחייב שהחברה מסוגלת לשרוד שנה שלמה, ואילולא הכסף מההנפקה ייתכן שזה היה המצב כבר כעת.
אז החברה מדווחת היום על מענק של 250 אלף שקל. אבל כאשר דיווח על סכום כה קטן נחשב מהותי עבורה - מה זה אומר על החברה?
- 4.ואפילו הרו״ח שלהם לא מתחייבים שהחברה מסוגלת לשרוד שנה (ל"ת)למני ממטרה 09/12/2021 12:35הגב לתגובה זו
- 3.למני ממטרה 09/12/2021 12:32הגב לתגובה זוהחברה בהפסדים ללא זכות קיום עוד לפני שהנפיקו עלה חשד לניגוד עניינים שלהם במכרז נתיבי ישראל שהיועץ של נתיבי ישראל גם מחזיק במניות שלהם בעקיפין למיטב זכרוני. חברות כאלה נעלמות מהר
- 2.[email protected] 09/12/2021 11:16הגב לתגובה זורשום 250 מיליון שקל ולא 250 אלף שקל? *בלי קשר למניה יש לכם פשוט מלא טעויות בסיסיות בכתבות שזה פשוט מדהים
- 1.מני 09/12/2021 00:29הגב לתגובה זוהמדינה סבורה שיש פוטנציאל ומסכימה לממן שיווק בהודו הגדולה וביזפורטל סבור באופן שונה .
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
