גיא סעדי טונדו
צילום: שלי פדן לורבר

טונדו מתחילה פיילוט בארה"ב; המניה קופצת

אחרי שדיווחה על הסכם של 8 מיליון שקל עם משרד הביטחון בשבוע שעבר, החברה שמפתחת טכנולוגיית עיר חכמה מדווחת על פיילוט בארה"ב עם קבוצת חברות לקראת חתימה על הסכם שיתוף פעולה; המניה קופצת במסחר

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה טונדו גיא סעדי

טונדו סמארט טונדו סמארט 0%   העוסקת בפיתוח וייצור טכנולוגיות ניהול ושליטה לעיר חכמה מדווחת על פיילוט עם קבוצת חברות בארה"ב המתמחות בפיתוח ופריסת עמודים חכמים, תשתיות תקשורת ושירותי אינטגרציה עבור מפעילי תקשורת מובילים בארה"ב, אשר לדברי החברה צפוי להוביל לחתימה על הסכם שיתוף פעולה להתרחבות העבודה המשותפת בארה"ב.


במסגרת ההתקשרות, הצדדים ישתפו פעולה בפיילוט להוכחת יכולת בשוק האמריקאי. הפיילוט מתבצע לאחר שהחברה השלימה את פיתוח בקר התאורה שלה, תוך התאמתו לדרישות השוק המקומי והתקינה הרגולטורית בארה"ב. לדברי החברה, לקבוצת החברות ניסיון של למעלה מ-20 שנה בפיתוח, תכנון והקמה של פתרונות מתקדמים בתחום התשתיות האלחוטיות (44G, 5G, Public Safety) ברחבי צפון אמריקה, לצד בסיס לקוחות הכולל את מפעילי התקשורת הגדולים בארה"ב.


"החברה רואה בהתקשרות עם קבוצת החברות מהלך סינרגטי, המשלב חדשנות טכנולוגית עם גישה לשוק רחב, וצופה כי שותפות זו תסייע לה על מנת להתרחב בשווקים בחו"ל", מסר גיא סעדי, מנכ"ל טונדו סמארט. "בשנתיים האחרונות השקיעה טונדו סמארט את מלוא תשומת ליבה בשני אפיקים: סיימנו לפרוס את התשתית בישראל על פני עמודי תאורה ולמעשה אנו נמצאים כמעט בכל מקום בארץ. במקביל, השלמנו את התשתית לפיתוח מגוון מוצרים שייתנו מענה לצרכים בטיחותיים, בטחוניים וכלכליים ולמעשה, אנחנו כבר קוצרים את הפירות עם ההסכם הראשון שנחתם מול משרד הבטחון. כמו כן, פתחנו קשרים עם חברות בארה"ב ובאירופה להמשך צמיחת החברה מחוץ לגבולות מדינת ישראל".


הדיווח מגיע אחרי שבשבוע שעבר דיווחה כי התקשרה עם משרד הביטחון. לאחר פיילוט מוצלח, נחתם הסכם עם משרד הביטחון והתקבלה הזמנה ראשונה בהיקף של כ-8 מיליון שקל. תמורת הפרויקט תשולם לחברה בהתאם לאבני דרך שנקבעו בהסכם על פני תקופה של כשנה, עם אפשרות להרחבה עתידית משמעותית בהיקפה.


טונדו הונפקה ב-2021 אך מאז ירדה המניה ב-30% לשווי של 57 מיליון שקל. לחברה יש הכנסות - במחצית הראשונה של 2024 למשל הכניסה החברה 7.9 מיליון שקל, אם כי הנתון משקף ירידה של 18.5% לעומת התקופה המקבילה. עם זאת טונדו עדיין מתקשה להציג רווח והיא ממשיכה לשרוף מזומנים. במחצית הראשונה ההפסד הכולל הסתכם ב-3.6 מיליון שקל והתזרים היה שלילי ועמד על 2.5 מיליון שקל, כלומר החברה שורפת מזומנים בקצב של 5 מיליון שקל בשנה, זאת כאשר יש לה רק 2 מיליון שקל בקופה. העסקה עם משרד הביטחון צפויה לתרום לנזילות של החברה, אבל השאלה היא מה יהיה בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.