גיא סעדי טונדו
צילום: שלי פדן לורבר

טונדו מתחילה פיילוט בארה"ב; המניה קופצת

אחרי שדיווחה על הסכם של 8 מיליון שקל עם משרד הביטחון בשבוע שעבר, החברה שמפתחת טכנולוגיית עיר חכמה מדווחת על פיילוט בארה"ב עם קבוצת חברות לקראת חתימה על הסכם שיתוף פעולה; המניה קופצת במסחר

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה טונדו גיא סעדי

טונדו סמארט טונדו סמארט -0.58%   העוסקת בפיתוח וייצור טכנולוגיות ניהול ושליטה לעיר חכמה מדווחת על פיילוט עם קבוצת חברות בארה"ב המתמחות בפיתוח ופריסת עמודים חכמים, תשתיות תקשורת ושירותי אינטגרציה עבור מפעילי תקשורת מובילים בארה"ב, אשר לדברי החברה צפוי להוביל לחתימה על הסכם שיתוף פעולה להתרחבות העבודה המשותפת בארה"ב.


במסגרת ההתקשרות, הצדדים ישתפו פעולה בפיילוט להוכחת יכולת בשוק האמריקאי. הפיילוט מתבצע לאחר שהחברה השלימה את פיתוח בקר התאורה שלה, תוך התאמתו לדרישות השוק המקומי והתקינה הרגולטורית בארה"ב. לדברי החברה, לקבוצת החברות ניסיון של למעלה מ-20 שנה בפיתוח, תכנון והקמה של פתרונות מתקדמים בתחום התשתיות האלחוטיות (44G, 5G, Public Safety) ברחבי צפון אמריקה, לצד בסיס לקוחות הכולל את מפעילי התקשורת הגדולים בארה"ב.


"החברה רואה בהתקשרות עם קבוצת החברות מהלך סינרגטי, המשלב חדשנות טכנולוגית עם גישה לשוק רחב, וצופה כי שותפות זו תסייע לה על מנת להתרחב בשווקים בחו"ל", מסר גיא סעדי, מנכ"ל טונדו סמארט. "בשנתיים האחרונות השקיעה טונדו סמארט את מלוא תשומת ליבה בשני אפיקים: סיימנו לפרוס את התשתית בישראל על פני עמודי תאורה ולמעשה אנו נמצאים כמעט בכל מקום בארץ. במקביל, השלמנו את התשתית לפיתוח מגוון מוצרים שייתנו מענה לצרכים בטיחותיים, בטחוניים וכלכליים ולמעשה, אנחנו כבר קוצרים את הפירות עם ההסכם הראשון שנחתם מול משרד הבטחון. כמו כן, פתחנו קשרים עם חברות בארה"ב ובאירופה להמשך צמיחת החברה מחוץ לגבולות מדינת ישראל".


הדיווח מגיע אחרי שבשבוע שעבר דיווחה כי התקשרה עם משרד הביטחון. לאחר פיילוט מוצלח, נחתם הסכם עם משרד הביטחון והתקבלה הזמנה ראשונה בהיקף של כ-8 מיליון שקל. תמורת הפרויקט תשולם לחברה בהתאם לאבני דרך שנקבעו בהסכם על פני תקופה של כשנה, עם אפשרות להרחבה עתידית משמעותית בהיקפה.


טונדו הונפקה ב-2021 אך מאז ירדה המניה ב-30% לשווי של 57 מיליון שקל. לחברה יש הכנסות - במחצית הראשונה של 2024 למשל הכניסה החברה 7.9 מיליון שקל, אם כי הנתון משקף ירידה של 18.5% לעומת התקופה המקבילה. עם זאת טונדו עדיין מתקשה להציג רווח והיא ממשיכה לשרוף מזומנים. במחצית הראשונה ההפסד הכולל הסתכם ב-3.6 מיליון שקל והתזרים היה שלילי ועמד על 2.5 מיליון שקל, כלומר החברה שורפת מזומנים בקצב של 5 מיליון שקל בשנה, זאת כאשר יש לה רק 2 מיליון שקל בקופה. העסקה עם משרד הביטחון צפויה לתרום לנזילות של החברה, אבל השאלה היא מה יהיה בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: