ה-FFO בעזריאלי עלה 27% ל-360 מ'; המניה בשיא והדוח מוכיח למה
השיבה למשרדים, עליית שכר הדירה בהשכרות חדשות, שערוכים חיוביים, אכלוס נכסים חדשים, הישראלים ששבו לקנות בחנויות והעלו את הפדיונות - זה פחות או יותר הסיפור של חברות הנדל"ן המניב ברבעון השלישי. דוחות עזריאלי קבוצה -0.85% המתפרסמים כעת מספרים כצפוי את אותו גם הם ותומכים ברמות השיא של המניה, שקיבלה חיזוק נוסף גם הודות למנועי צמיחה נוספים של החברה, שרק חלק ממתחרותיה (למשל מליסרון 0.27% ) החלו להבין שעליהם לפתח גם כן. המניה נמצאת ברמותיה הגבוהות אי פעם, בסביבות שער של כ-300 שקל למניה, והיום נסחרת לפי שווי של כ-36 מיליארד שקל.
עזריאלי דיווחה על גידול של כ-22% ב-NOI ברבעון השלישי ל-428 מיליון שקל בהשוואה ל-352 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עוד נרשם גידול של כ-27% ב-FFO ל-357 מיליון שקל מול 282 מיליון שנה קודם לכן. ה-NOI בנכסים הזהים גדל בכ-16%.
בחברה מדווחים כי בפברואר-ספטמבר השנה (להוציא הסגר בינואר) נרשמה עליה של 2.4% בפדיונות הקניונים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019 (ואולם מדובר רק בשוכרים ששבו לפעילות מלאה - ואלה לא כולם).
שיעורי התפוסה בסוף הרבעון היו כדלקמן: במגזר מרכזי המסחר והקניונים בישראל 99%; במשרדים ואחרים בארץ 99% גם כן; בנדל"ן מניב באצות הברית מסתמנת חולשה - 75% (ה-NOI ירד 3%, מכה נוספת הייתה בדמות הפרשי השערים); בדיור המוגן בארץ (רשת פאלאס - תחום לוויין עבור עזריאלי, ניתן לומר. ה-NOI הוכפל בה ברבעון ל-12 מיליון שקל) 98%; ובדאטה סנטרים (24% מחברת קומפאס) 93%.
- עזריאלי בדוח טוב - שיפור בפרמטרים התפעוליים
- עזריאלי סוגרת את הסכם השכירות בחוות השרתים בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שערוכי נדל"ן מסחרי תרמו גם הם לסעיף יתרת הנכסים בתחום זה, שעלתה ב-200 מיליון שקל בין התקופות המשוות (גם הודות למימוש בקרית אתא), ועוד היו שערוכים חיוביים בנדל"ן להשקעה וזה בהשקעה שבשלב הקמה - תוספת של 89 מיליון שקל לסעיף זה למול שערוך שלילי של 304 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שערוכים חיוביים בנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בהקמה במגזר המשרדים הסתכם בכ-148 מיליון שקל, בעיקר מגידול בשכר דירה בתקופת הדוח, לעומת הפסד של כ-12 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ובדאטה סנטרים - שערוכים חיוביים של 22 מיליון שקל בנדל"ן להשקעה למול כאלה שליליים בסך 9 מיליון שקל בזמנו.
לכך יש להוסיף את האחזקה בבנק לאומי בה נרשם שינוי בשווי הוגן של 385 מיליון שקל בין התקופות ודיבידנד שהתקבל בסך 19 מיליון שקל. ואולם עקב הוצאות מימון נטו ששולשו ל-143 מיליון שקל עם עליית המדד בתקופה (0.8%) למול עליה קטניה יותר (0.1%) לפני שנה (מה שמשפיע על הלוואות צמודות, אגרות החוב, פקדונות דיירים בדיור המוגן ועוד), הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד מ-192 מיליון שקל ל-187 מיליון שקל ברבעון השלישי השנה. הרווח הכולל עלה מ-108 מיליון שקל ל-273 מיליון שקל.
יחס החוב נטו למאזן עלה מ-26% לפני שנה ל-32% בתום הרבעון, כשבין היתר בתווך הנפקת אג"ח שביצעה עזריאלי (סדרות ז' וח'). כך, גדל החוב בכ-3.5 מיליארד שקל. המח"מ הממוצע הוארך ל-6.5 שנים למול 5.3 שנים בסוף 2020, והריבית הממוצעת ירדה מ-1.6% ל-1.5%. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות עמד על 18.5 מיליארד שקל מול 18.01 מיליארד בזמנו.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
ואיך הדברים נראים מכאן הלאה? בתחום הפעילות המסורתי, בעוד שעזריאלי יצאה מהקניון בקרית אתא, לאילת היא מתכוון להכנס עם רכישת קניון מול הים ב-1.31 מיליארד שקל, מה שכבר מבעית את המתחרים באזור, שכן הכח של עזריאלי גדול מול הרשתות הגדולות (ועל כן העסקה כפופה לאישור של רשות התחרות - ההחלטה בהחלט מסקרנת). ה-NOI המייצג הצפוי בשנת 2021 מהקניון עומד על כ-86 מיליון שקל.
בתחום הדיור המוגן בתכנון תוספת של 275 דירות וקידום תב"ע לתוספת זכויות בדיור המוגן בקניון ירושלים. בצד זאת ישנה הפעילות בתחום הדאטה סנטרים עם השותפות בארץ עם אמזון וכן רכישת גרין מאונטיין הנורבגית בתמורה נטו של 2.4 מיליארד שקל, דרכה תתרחב לאירופה בתחום זה ויצוין כי ממוצע ההתקשרות מול הלקוחות שלה הוא ל-7.5 שנים בחוזה.
תחום פעילות נוסף יש שמסתכלים עליו כבעל סיכון גדול יותר (ואולם עזריאלי זיהתה בו כנראה הזדמנות) הוא המלונאות. חודש בודד הספיקה להפעיל את מלון הר ציון בירושלים מאז רכישתו בתחילת 2020 - ואז פרצה הקורונה, התכנית היא להשאירו סגור עד שישופץ - בינתיים היתר לשיפוצים אין.
בסך הכל לחברה 11 נכסי נדל"ן בייזום בהיקף של 661 אלף מ"ר. נכסים נוספים שרכשה החברה הם בניין אברהם הוסטל בלבונטין בתל אביב, השייך לקבוצת בזק ויחליף ידיים עם תום חוזה השכירות בו וזכויות בצפון גלילות עליהם עתיד לקום קמפוס שיוזכר ל סולאראדג' .

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?